ד"ת לפרשת ויקרא | דבר תורה לפ"ש

בבואנו לספר הקרבנות, ספר ויקרא, עלינו לראות את הרגש המתלווה אליו. עלינו לזכור כי הקרבן מבטא את רוח המקריב, וסופו שאם בא מתוך רוח של אמת – הוא יעלה מעלה ולכפר עלינו * שמוליק בדבר תורה לפרשה

לאחר עבודה מאומצת של הקמת המשכן, נושא עמלם של ישראל פרי:
ויכל משה את המלאכה ויכס הענן את אהל מועד וכבוד השם מלא את המשכן" (שמות מ', ל"ג-ל"ד).

מעתה מתחילה תקופה חדשה של עבודת השם המכילה מצוות חדשות:
"'ויקרא אל משה וידבר השם אליו מאהל מועד לאמר… אדם כי יקריב מכם…' – אמר לו הקב"ה למשה, חייך יש לי מלאכה גדולה שיש לך ללמד לישראל – היאך יהיו מקריבין קרבן לפני" (תנחומא, ויקרא ג').

אולם ככל שחשובה מצוות הקרבנות, וחביבה לפניו יתברך – סכנה גדולה טמונה בה. נביאי ישראל זועקים ומתריעים על כך, החל משמואל הנביא:
"החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול השם" (שמואל א', ט"ו);
"הירצה ה' באלפי אלים ברבבות נחלי שמן, הגיד לך אדם מה טוב… עשות משפט ואהבת חסד, והצנע לכת עם א-להיך (מיכה ו', ז'-ח').

תנאי בסיסי להקרבת הקרבן הוא שיכוון האדם עצמו כראוי לפני גישתו אל הקודש, שהרי – "חביב עליי משפט וצדק יותר מן הקרבנות" (ירושלמי ברכות ב.)

רבי עובדיה ספורנו בפירושו לתורה מבטא רעיון נועז. כהמשך לדברינו על שני אומני המשכן בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך הוא כותב: "שהיו ראשי אומני מלאכת המשכן וכליו מיוחסים לצדיקים שבדור, ובכן שרתה שכינה במעשה ידיהם, לא נפל ביד אויבים. אבל מקדש שלמה שהיו עושי המלאכה בו מצור (שבלבנון) …נפסדו חלקיו… ונפל בסוף הכל בידי אויבים…" (ספורנו על התורה שמות ל"ח, כ"א).

כאשר מדובר במשימה חברתית לאומית הבאה לעלות את רוח העם ומדובר באתגר רוחני להקים בית לאלוקים – סופו להתקיים. כאשר מדובר במשימת יחידים ועבדים – אין סופו להתקיים אלא להיפסד.

בבואנו לספר הקרבנות, ספר ויקרא, עלינו לראות את הרגש המתלווה אליו. עלינו לזכור כי הקרבן מבטא את רוח המקריב, וסופו שאם בא מתוך רוח של אמת – הוא יעלה מעלה ולכפר עלינו.

שבת שלום,

שמוליק

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.