תומך חדש בכנסת | כל-מיני

ח"כ עתניאל שנלר מתנגד למצעדים, אולם מקדם חוקים למען ההומואים. הוא פורש את האג'נדה שלו ואומר שאם נושיט יד לח"כים החרדים – נגלה יד מושטת בחזרה

כשעוסקים בח"כים דתיים וביחסם להומוסקסואליות ולקהילה, המחשבה הראשונה שעולה לרבים מאתנו בראש היא הומופוביה. ולא בכדי – ח"כ נסים זאב (ש"ס) והשר אלי ישי מתחרים ביניהם של מי האמירות בעניין הומופוביות יותר, וגם מח"כים מהציונות הדתית נשמעו לא אחת דברים נגד הקהילה. ככלל, האיסור שיש בתנ"ך על משכב זכר מתרחב אצלם להסתייגות כללית מהומוסקסואליות, ואולי אף מלהט"בים בכלל.

לא כך במקרה של ח"כ עתניאל שנלר (קדימה). אמנם, יש לו כמה השגות על דברים שעושה הקהילה, כמו התנגדות למצעדי גאווה, אולם שנלר מקדם כמה חוקים שאם יתקבלו, יקדמו את המעמד של הקהילה. כך, למשל, הוא מקדם בימים אלה חוק שמסדיר את נושא אימוץ הילדים מחו"ל, גם לזוגות בני אותו המין, וחוק המסדיר את פעילות בנק הזרע.

"אני עוסק בלא מעט חקיקות שנוגעות לשוויון הזדמנויות לכולם", הוא אומר. "אחד העקרונות שמאוד מרכזיים בתפיסה הציבורית שלי הוא שהשקפת עולמו של אדם, נטיותיו המיניות או כל דבר אחר – אסור שימנע כהוא זה את זכויותיו. אין לפגוע בזכויות האנושיות, האזרחיות והאחרות של הומואים או לסביות רק מפני שהם כאלה".

לדבריו, אם החוק שהוא מנסה להעביר בימים אלה יתקבל, יוכל כל אחד, ובכלל זה בני זוג מאותו המין, לבצע הליכי אימוץ. "אותו הדבר בחוק בנק הזרע, שגם אותו אני מקדם", הוא אומר. "הצעת החוק שלי מסדירה את הסוגיה הזו, כך שתהיה בקרה הרבה יותר רחבה על האיכות, השליטה, הזמינות של הזרע והדרך לתת אותו לכל מי שלא יכולה להוליד בלי זרע מבחוץ. זה נכון למשפחה חד הורית, לזוג לסביות… זה לא משנה. בנוסף, העברתי באחרונה חוק לגבי הטרדות מיניות, שתיקן את המצב שלא היה חיסיון להטרדות מיניות חד-מיניות אל מול סטרייטיות. לא משנה לי מה מינו של המטריד ומה מינו של המוטרד".

"הדברים הללו, לצד דברים אחרים, מעסיקים אותי", הוא ממשיך, "כי החברה שלנו מאוד פתוחה כל אחד לתפיסת עולמו ומאוד סגורה למי שלא אתו. אני רוצה לשנות את המצב הזה".

שנלר אומר, כי לאור המקרה של דן גולדברג, הוא מסייע גם לזוגות הומואים שהביאו לעולם ילד באמצעות אם פונדקאית בנושא של בדיקות אבהות. כזכור, גולדברג אולץ, למעה, להישאר בהודו במשך מספר שבועות עם ילדיו, שלא יכולים היו להיכנס לארץ מאחר שבית המשפט סירב בתחילה לאשר לבצע את הבדיקה. לדברי שנלר, "אני בקשר בעניין עם משרד הפנים בצד החקיקתי. אם הנוהל הוא שכל זוג שמגיע מחו"ל מצריך לעור בדיקת אבהות – יעברו גם זוגות גייז. אם לא – אין שום סיבה בעולם שזוגות גייז יעברו זאת".

עם זאת, הוא מוסיף, כי "אני עושה הבחנה מאוד ברורה בין זכויות האדם באשר הוא לבין השימוש הציבורי, הדגלים שמרימים, שבאים לומר עד כמה האחר הוא אחר. אני מאוד מסתייג מפעילויות בומבסטיות שתפקידן להבליט את השונות ופוגעות בשונה. למשל, אני מאוד לא אוהב שנכים, במקום לחפש את הדרך איך לעזור להם בסיוע המדינה, עושים הפגנות. כך גם אצל המתנחלים – הציבור שאני בא ממנו. לכן, אני לא כל כך מחבב את ההפגנות ואת המצעדים למיניהם, כי אני לא חושב שהם תורמים לאף אחד. מצד שני – אסור לפגוע בזכויות, בלי קשר למצעדים".

"הומוסקסואליות אינה נכות או אות קין, הקב"ה ברא אתכם כך, זה דבר טבעי. זה לא המיינסטרים, אבל זאת תכונה אנושית שצריך לכבד אותה. אולם מכאן ועד לעשות מצעדים… זה מיותר בעיניי. צריך לקבל את זה בצורה הטבעית, מבלי להתייחס לזה כאידיאולוגיה גדולה".

למה, בעצם?
"כי אם אתה עושה את זה – אתה פוגם בתהליך של הפיכת הדבר לנורמטיבי, ומחדד את חוסר הנורמטיביות".

לדברי שנלר, הוא מתכוון להביע את העמדה הזאת גם במפגש שיקיים מחר עם חברי הקהילה. "אני בא למרכז הגאה בגלל כמה סיבות: תפיסת עולמי; בעוד כשלושה שבועות חל יום השנה לרצח בברנוער; אני מחוקק חוקים שבחלקם קשורים לקהילה; ויש שם לא מעט אנשים דתיים, כאשר גם אני אדם דתי. אני רוצה לדון עם החברים על הסוגיות הללו ולספר להם על השקפת עולמי. אומר להם את דעתי, שככל שהם ימעיטו בהצהרות בומבסטיות והרמת דגלים ויפעלו בצורה נורמלית – כך ייטב למי שמרגיש כמשויך לקהילה הזאת. אני אומר את זה כאיש ציבור שחש חובה לדאוג לכל אחד ואחד".

מה חשבת כשציפי לבני הגיעה לנאום במצעד הגאווה בתל אביב?
"סברתי שזה לא נכון, וגם אמרתי לה את זה. היא אמרה לי שהיא הולכת לשם כדי להגיד לאנשים שאנחנו מקבלים את נטייתם המינית. קיבלתי את זה, אבל לא התלהבתי. כשראש אופוזיציה הולכת למהלך של הרמת דגלים, כשמראש ידוע שחלק מהעם לא מקבל את זה – זה לא נבון בעיניי, אבל אני חלק מהספינה ולא הקברניט".

די מפתיע שמתנחל דתי עוסק בזכויות של להט"בים
"וכמתנחל דתי, להיות בקדימה, להיות קשור לתהליך השלום ולעמוד במשא ומתן מול הפלסטינים – זה טבעי? לא. אני מנסה להיות אני. בסוף אבוא לפני בורא עולם. הוא ישאל אותי למה לא עשיתי כך או אחרת – ותהיה לי תשובה לכל שאלה. אם הוא ישאל למה לא הייתי אני – לא תהיה לי תשובה. משום כך, אני ממשיך להיות אני ואומר את דעותיי בלי פחד ויראה".

שנלר לא מתעלם מהאיסור המפורש בתנ"ך על הומוסקסואליות, אולם מדגיש, כי הפעילות שלו למען הקהילה לא סותרת אותו. "אסור לטייח – משכב זכר הוא עבירה חמורה בתנ"ך. האם כל השאר, מעבר לעניין הזה, הוא עבירה? זוגיות, למשל? לכאורה – לא. מה גם שכמו האיסור על משכב זכר, אסור גם לשכב עם אשת איש, או לחלל שבת. מעבר לזה, אם אדם עובר עבירה – האם הוא פסול חברתית? התשובה שלי היא לא. כשאדם רוצה לבקר אותי בשבת – אני לא אומר לו לחלל שבת בדרך אליי, ואם הוא יבוא אליי בשבת עם מכוניתו – אקבל אותו כאהוב לבי, מה גם שהכנסת אורחים היא מצווה חשובה לא פחות מכל מצווה אחרת שבין אדם לחברו. ובעיניי, מצוות בין אדם לחברו – משקלן אינו פחות מאשר מצוות שבין אדם למקום (ה')".

אתה בעד נישואים גאים?
"בהקשר הזה, החלטה לחיות ביחד היא החלטה חברתית, אין לה משמעות הלכתית-דתית. יש לה משמעות חברתית-אזרחית. האם הם מקבלים את כל הזכויות? המחוקק נותן דעתו על כך. עד היום לא נדרשתי לעסוק בסוגיה הזאת לעומק, אבל אם זוג גייז חי ביחד – זה כמו ידוע בציבור. יש בנושא הזה תהליך נורמלי, שלאט לאט נוצרת נורמה חדשה, כמו בנושאים של שוויון זכויות בין המינים או איסור אפליה נגד מיעוטים. לאט לאט, החקיקה מעניקה יותר ויותר שוויון זכויות בין המינים, וטוב שכך. כל ניסיון לעשות רפורמות גדולות – או שזאת תהיה הצלחה גדולה או ריסוק לשנים רבות. התפיסה שלי אומרת שהשיח, הכבוד, הדיבור, התהליך – הוא שם המשחק. כאן יש תהליך וראוי שזה יימשך כך, בלי לעשות רפורמות מרחיקות לכת".

אם תעלה בכנסת הצעת חוק להכרה בנישואים בין בני זוג מאותו המין, כיצד תצביע?
"אני לא חושב שאצביע נגד ההצעה, אבל קודם כל, אני אלמד אותה ואת המשמעויות שלה".

מה דעתך על ההתייחסות של ח"כים דתיים וחרדים אחרים לקהילה?
"ככל שלא ייכנסו אתם לעימות, לכיפוף ידיים – לפי דעתי יגלו הושטת ידיים, עד הגבול של ההלכה. אם ילכו בדרך שאינה של פרובוקציות, יכולים יהיו לגלות עד כמה החרדים יכולים להיות פתוחים, ואפילו לתמוך בחקיקה של זכויות. הנה, אני מקפיד לומר, גם לחרדים, שהחקיקה שלי בעניין בנק הזרע היא גם לגבי זוגות חד-מיניים, ואני לא רואה אותם מתנגדים".

בעבר, התבטא שנלר נגד הגעתה של משלחת של ארגון הנוער הגאה לכנסת, ועורר עליו את זעמה של הקהילה. הוא אומר שהיה חוזר על כך גם כיום. "הייתי אומר את אותו הדבר, לא הייתי משנה מילה אחת, כי אני לא מקבל שימוש בילדים לשום צורך בשום עניין. אני לא מקבל שילדים הם כלי משחק למען צרכים – יהיו אשר יהיו. מאוד כעסתי שכדי להגן על עמונה לקחו את ילדי בית הספר, מאוד כעסתי שלהתנגדות להתנתקות לקחו ילדים. אני גם מאוד לא אוהב את השימוש בילדים בכל הנוגע לדילמה לגבי שחרורו של גלעד שליט. הכנסת היא לא המקום להביא אליו ילדים כדי לעסוק בזהות המינית שלהם, וזה גם לא המקום ולא הגיל הראוי".

אבל הם רצו לדבר על הזכויות של הנוער הלהט"בי ועל השנאה שהוא חווה. הכנסת היא המקום לדברים האלה.
"אם אני אפגוש בני נוער במרכז הגאה ונדבר על הנושא הזה, על הבירור העצמי – אשמח. אבל לבוא ולעשות בכנסת אירוע שתפקידו לחדד, להקצין, כמעט להרגיז את מי שמתנגד לקהילה, שאני מכבד אותם לא פחות מאשר את הקהילה עצמה… אני מכבד את דעתו של מי שמתנגד לא פחות מאת דעתו של אותו זוג הומואים שישבו אתי לפני זמן קצר בכנסת".

אתה מקבל פניות מלהט"בים?
"לא מעט. למשל, פנה אליי זוג נשים בטענה שהממשלה לא מאפשרת להן את הסיוע בטיפולי פוריות כמו שהיא מסייעת לזוג הטרוסקסואלי (עד שיש לו שני ילדים). לטענתן, אם אחת מהן הייתה גבר – הן היו מקבלות סיוע. הנושא נמצא כרגע בתהליך. פנתה אליי לסבית דתייה ושאלה האם חלה עליה מצוות פרו ורבו, ואם כן – איך לעשות זאת? האם להתחתן ולהתגרש או לעזוב את הבעל מבלי להתגרש, שאז היא תישאר אשת איש? עשינו בירור הלכתי בעניין הזה".

אתה בקשר עם רבנים בנושא הזה?
"כן, אבל בצנעה, כי אני לא רוצה להפוך את זה לדגל ולחולל אירוע. יש כאן דבר טבעי שצריך טיפול בצורה טבעית, לסייע".

אילו חוקים ופעילויות למען הקהילה הגאה אתה מתכנן בעתיד?
"אני לא יודע, אין לי אג'נדה שאני לוקח על עצמי. היו דברים ראויים ואני מקדם אותם, אם יהיו דברים נוספים – אני אקח על עצמי. אבל אני לא המוציא והמביא, כי אם אעשה את זה – אהפוך למרים דגל, ואני לא כזה. יש מי שמרים את הדגל של הקהילה (הכוונה היא לניצן הורוביץ – י"ה), ואני מסייע לו יותר בצנעה".

(פורסם ב-gogay, א' באב תש"ע, 12 יולי 2010)

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.