דבר תורה לפרשת קדושים | דבר תורה לפ"ש

הפרשה מעלה את מושג 'קדושה' ואין מקום מתאים יותר לאותה הבנה כי גם התקדשות וקדושה פנימית באים בתהליך ארוך של עלייה והתקדמות * שמוליק בד"ת לפרשת השבוע

עוברים להם ימי ניסן ועמו חודש גאולתינו, ואנו ממשיכים בשגרת חיינו ושואלים את עצמו: ומה עם גאולתינו? מדוע היא מתאחרת?

"כל ימיו של אותו צדיק (חוני המעגל) היה מצטער על מקרא זה: 'שיר המעלות בשוב השם את שיבת ציון היינו כחולמים'. אמר, מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא?!"

(תענית כג.)

חוני המעגל, מכל דמות אחרת שאנו פוגשים במשנה, מייצג את ההנהגה הניסית הגלויה. "רבונו של עולם! בניך שמו פניהם עליי, שאני כבן בית לפניך" הוא קורא – ומיד יורדים גשמים; "יהי רצון מלפניך שיפסיקו הגשמים ויהא ריווח בעולם" הוא מבקש – ומיד "נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם לשדה והביאו להם כמהין ופטריות".

דומה שאין מתאים לו, לחוני המעגל, מדבריו של שמעון בן שטח: "מה אעשה לך, שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שהוא מתחטא לפני אביו".

חוני המעגל, ש"כל קושיא דהוו להו לרבנן הוה מפרק להו", אבל פסוק אחד היה קשה לו: "בשוב השם את שיבת ציון היינו כחלמים". אין הוא מבין: כיצד הגאולה מתאחרת? מי הוא זה שישן שבעים שנה?

הזקן שנוטע חרוב יודע הוא שלא יזכה ליהנות מפירותיו, ובכל זאת נוטע, למען הדורות הבאים. לקח גדול לומד מכאן חוני המעגל: כשם שהזרעים שנזרעו ינבטו ויעשו פרי לאחר שבעים שנה, כך זרעי הגאולה גם הם יכולים לנבוט לאחר שבעים שנה. "כך היא גאולתן של ישראל, קמעא קמעא".

הרבי מקוצק אומר על דברי חז"ל: "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי", ומוסיף הרבי ובכל זאת נשארה שפחה. תהליכי גאולה ושינויים באים לאט מתוך התפתחות אישית.

פרשת השבוע מעלה את מושג "קדושה" ואין מקום מתאים יותר לאותה הבנה כי גם התקדשות וקדושה פנימית באים בתהליך ארוך של עלייה והתקדמות.

שנזכה כולנו לעלות במעלות היראה והחכמה.

שבת שלום,

שמוליק

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.