חזן בעל נטיות הפוכות | הלכה

האם הומו דתי שאינו עובר על איסורים ומתמודד עם יצרו יכול להיות חזן? הרב ברוך אפרתי עונה ומוסיף מה הדין אם הוא כן עובר עברות

תוכן השאלה:
בס"ד
שלום לכב' הרב

שאלה שנתבקשתי לברר ואם הרב יוכל לענות בהקדם זה יועיל.

האם מותר לבחור דתי בן תורה בעל נטייה הומוסקסואלית שהציבור יודע על עצם נטייתו והם אינם מתנגדים לו ומקבלים את הודאתו כי אינו עובר על איסורים ומתמודד עם יצרו למרות הקשיים הגדולים והוא בחור תורני – האם הוא יכול לשמש כש"צ?
הציבור רוצה לדעת האם הוא מוציא אותם ידי חובה, אין להם בעיה עם עצם נטייתו והם סומכים על היראת שמיים שלו.
חזן הקהילה אומר שאין לו שום אפשרות הלכתית לשמש כש"צ גם אם אינו מממש את נטייתו. הוא אינו מביא שום מקור לכך ולמרות שהראו לו את דעותיהם של הרב מדן שליטא והרב שרלו שליטא והרב שטרן שליטא הוא עדין אומר שאסור.

האם במידה ואין שום איסור למנוע מהבחור לשמש כש"צ והחזן מתעקש למרות הכל, האם יש לפנות לדין תורה?
תודה רבה.

תוכן התשובה:
שלום

התורה אינה יצירה אנושית, בה כל אחד זועק את דעתו ללא סדר וללא טעם.

בתורה שלנו יש קודש, יש כללי פסיקה, יש צורת דיון.

אינני מבין מה ההוא אמינא בכלל שחזן הקהילה הוא המכריע בסוגיה כזו. החזן הוא בעל תפקיד, ותו לא. הוא משרת הציבור, משרת ד´, ועליו להשמע לשניהם יחד ולא לתחושותיו, וודאי לא להודיע הלכות שלא למד מימיו.

על כן, כיוון שברור שמבחינה הלכתית אין כל בעיה שחזן שיש לו יצר הרע נוסף והוא נאבק בו ומצליח להכריעו יום יום ישמש כש"ץ, וכן כיוון שברור שהציבור מעוניין שאותו חזן יהיה ש"ץ, הרי שאין צורך בדין תורה אלא בהבהרת המצב לחזן הקהילה- הוא משרת הציבור ודבר ד´ ומפתחות יראת השם אינם בידו לבדוק את כמות היצרים של בני הקהילה המוחזקים בכשרות.

ואם הוא מסרב לקבל את סדרי התורה כקובעים, עליו לעזוב את תפקידו, ולעשות תשובה כיצד זה התדרדר לגאוה כזו ולביטול דברי חכמים.

וכי אנו נקיים מיצרים שונים? וכי לכל אחד ואחת מעימנו אין קופה של יצרים מאחרוי גבו, המנסה להורידו לבאר שחת? אלא מאי, אנו מתמודדים בגבורה, ועל כן אנו ראויים לשמש ש"ץ, וכך גם אותו בחור הראוי להערכה. אדרבה, הוא אף ראוי משאר האנשים, שכן ´לב נשבר ונדכה, אלוקים, לא תבזה´, הוא הקרוב ביותר לקב"ה.

אשריכם שזכיתם שאדם בעל נטיה הפוכה המתגבר על יצרו בעוז, ומקדש שם שמיים, יהיה הנציג שלכם בפני ד´, אשר נתן אתו בין הפטיש לסדן בעולמו.
אמנם בימים נוראים עדיף שלא יהיה ש"ץ, שכן כתבו הפוסקים שיש ערך בימים אלו באדם נשוי, שבו מתגלה השכינה יותר מאדם רווק שהוא בגדר ´פלגא גופא´.

אמנם על מנת לבצר את מעמד הנישואין הבריאים בקהילה, ושלא יווצר מצב בו הנוער קולט מסר שביצוע איסורים מעין אלה הוא דבר המתקבל בקהילה, הפסיקו לדבר על נטיתו של אותו אדם, הן מפאת הלכות רכילות והן מפאת השדר לנוער שיכול להתפרש כמאפשר ומעודד איסורים חלילה. פשוט לא לדבר על כך יותר, להסיר את הנושא מסדר היום.

למותר לציין שאם אותו אדם אכן מבצע את תועבת ד´ ומקיים יחסים עם בן זוג, ועוד מתפאר בכך, אזי הוא פסול מלשמש ש"ץ, פסול מלעלות לתורה, והוא אינו מצטרף למניין.

כל טוב

(אתר כיפה, י בסיון תש"ע, 23 במאי 2010)

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.