המקרא והספרים החיצוניים למקרא – פרק 1 ב | הומוסקסואליות במקורות התלמודיים

"ולא יהיה קַדֵּש מבני ישראל" – מה פישור המילה, אם היא קשורה להומוסקסואליות, כיצד חז"ל פירשו אותה * חלק ב מהפרק הראשון בעבודת התזה המעניינת

(לקריאת כל הפרקים שפורסמו עד כה – לחצו כאן)

לחצו להגדלה
לחצו להגדלה
לחצו להגדלה
לחצו להגדלה
לחצו להגדלה
לחצו להגדלה

תגובה אחת

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. דווקא העובדה שחז"ל צמצמו את האיסור לחדירה עצמה, היא נקודת אור עבור הומואים דתיים שנמנעים ממין אנאלי, אך "מסתפקים" בביטויי חיבה אחרים מסביב.

    "איסור לנשכב מניין?" אליבא דגרסתא דינקותא שלי היא העובדה שהאיסור נזכר פעמיים בתנ"ך (והרי אין אות מיותרת בתנ"ך), פעם בוַיקרא, י"ח, כ"ב: "וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא" ופעם בוַיקרא כ, י"ג: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם- מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם". הכפילות באה כדי להבהיר שהאיסור הוא על הנחדר כפי שהוא גם על החודר, באופן כללי. בלי הקשר שהוא.

    אכן הפירוש המסורתי של חז"ל לפסוק "כמעשה ארץ מצרים לא תעשו" קשור לזנותיות ולניאוף (אך גם כלליים יותר, ולא באופן אקסקלוסיבי בהקשר חד-מיני. כי ידוע שנשות מצרים היו בוגדות בבעליהן גם עם גברים אחרים…ולכן מתו כ"כ הרבה בכורות במכת בכורות). איסור להיות נשכב למטרות זנות, הינו האיסור על הקדש, איסור שלישי המופיע במנותק לשניים האלו (אחרת למה צריך שלושה איסורים על זנות הומוסקסואלית?), ומן הסתם שמעשה כזה אינו מוסרי ואסור. סטוצים ומין מזדמן לא רחוקים מלהיות "קדש", אם כי ברור שכאן אין אתנן או תשלום.

    הפרשנות המחברת של משכב זכור לעניין קדש היא ייחודית לספרי, והיא יוצאת מפשט הכתוב. אם מסתכלים על ההקשר שבו נאמרו האיסורים על המשכב זה, משמאל מוצאים איסור לשכב עם כל מיני קרובי משפחה (וזה לאו דווקא בהקשר הזנותי/ ע"ז), ואם מביטים ימינה תבחין באיסור לשכב עם בהמה (לא מתקשר לי עם זנות גם פה).