צפו: האם ההומואים והלסביות הדתיים מאיימים על מוסד המשפחה או מחזקים אותו? | אירועים ומפגשים

במסגרת "ערב למה" היה בבית אביחי מעמת (דיבייט) בין ניר מנוסי לאוֹריה מבורך בנושא "למה הומואים ולסביות דתיים מחזקים את מוסד המשפחה?"

לחצו למודעה המלאה

 לפניכם סיכום קצר של הדברים (תודה ללאה):

אוֹריה מבורך:

טענה: הומואים לא מאיימים על מוסד המשפחה וצריך להכיל אותם הכלה מלאה

הקדמות:

  • הומואים כולל גם לסביות
  • נכון לשמוע הומואים ממקור ראשון. לא רק לדבר עליהם אלא איתם
  • המשפחה האידיאלית היא הטרוסקסואלית. אבל ההטרוסקסואלית אינה המרכיב העיקרי, אלא הברית והזיקה בין בני הזוג וכלפי הילדים
  • הבריחה לשיח ההלכתי מחפה על הדיון האידיאולוגי, שהוא האם ההומואים והלסביות יכולים להיות מוכלים בקהילה למרות מושגי המשפחה הלא-ההטרוסקסואלית

לענייננו: העמדה המקסימלית כלפי הומואים היא אמפתיה בלי לגיטימציה. אמפתיה לאדם בלי לגיטימציה למעשה. אני רוצה לתת אמפטיה לשניהם, ולשלול את השיח.

מה שמקדם או בולם תופעות חברתיות הוא השיח – האופן שבו נותנים משמעות לפעולות. אדם פרטי לא מאיים עלינו. משה כהן שהולך לביכנ"ס עם בן זוגו לא מאיים עלינו, אלא השיח הוא שמפרק את מוסד המשפחה. נתמקד בשיח מסוים שמתמקד בנרמול והאדרה של חוויה חד-מינית.

אין-ספור טקסטים מהשנה האחרונה עוסקים בנרמול והאדרה של חוויה חד-מינית תוך דריסת מוסד המשפחה. מצווה עלינו להתענג בכל מחיר ובכל דרך. מיניות ממוקדת אגו ומפרקת מחויבות ונאמנות.

האם השיח הזה ייחודי ללהט"בים? האם אין להט"בים שבעד מוסד המשפחה? ישנם. אבל אלה אנשים פרטיים ולא השיח, ולכן זה לא מה משקדם תופעות חברתיות. השיח המערבי מגנה התנכלויות להומואים תוך האדרה של חוויה חד מינית.

האם קיים שיח להט"בי שהוא לא כזה, להט"בים שהם כן בעד מוסד המשפחה? התשובה היא כן, קרוב אלינו – במגזר שלנו. השיח הלהט"בי הדתי הוא אנטיתזה לשיח המערבי. ההומוסקסואלים והלסביות בדר"כ מספרים שתהליך הגילוי שלהם היה הדרגתי והם לא בחרו בו. הם מדברים על רצון להיות חלק מהמשפחה – בדיוק אותה משפחה שהעולם הדתי מקדם ומצליח להחזיק אותה. כי הם באים מאותו עולם.

לכן לא רק שהם לא מאיימים אלא הם מחזקים.

מי שטוען שההטרוסקסואליות היא מרכיב מהותי במוסד המשפחה – אפשר להוכיח שסוציולוגית זה לא נכון, ומעבר לזה – זה מרדד את הבשורה הדתית, שנוגעת לברית, קדושה, נאמנות ואהבה. גם ההומואים יכולים ואפילו מחויבים להשתייך לבשורה הזאת.

ניר מנוסי:

הקדמה: אני נמצא בעמדת הקטגור, עמדה לא נוחה לי. לכן רוצה להיות עזר כנגדה של אוריה. כנגדה כי היא מציגה עמדה שגויה, ועזר כדי לברר מה האמת של התורה והיהדות.

הרב מנוסי

הבעיה עם המאמר של אוריה: מחמיצה את לב המחלוקת עם הארגונים הלהט"בים הדתיים. הבעיה איתם היא לא שהם עומדים להמיט על החברה הדתית מתירנות חילונית נוראית. הם באמת שונים, יש הבדלים. הטענה העיקרית היא שהם מבקשים ואף דורשים לעשות שכתוב עמוק של המושגים הבסיסיים של מהי משפחה, מהי זוגיות ומהי הורות.

  1. הם רוצים להפוך את מינם של בני הזוג מתכונה מהותית של זוגיות לתכונה מקרית. מתעלמים מההשלמה של זכר ונקבה כמשהו מהותי כפי שמעוגן מהפשט ועד הסוד. מבקשים לומר שזוגיות זו סתם התקשרות של שני אנשים בלי קשר למין.
  2. רוצים לקחת מציאות לא פשוטה וכואבת של ילדים שלא גדלים עם ההורים הביולוגיים שלהם, ולהפוך אותה לכתחילה. זה כמו אימא שעושה הפריית מבחנה, אבל אצלה לפחות יש אפשרות שתהיה דמות אב חלופית.

את המשפחה החדשה, בהגדרה המערבית המודרנית שלה, שכבר לא קשורה לזכר ונקבה ולא קשור לילדים, זה באמת מקדם. המושג הזה התנשל מהמרכיבים המאוד מרכזיים שיש לו ביהדות.

אז את המוסד הזה זה מחזק, אבל על זה גופא הוויכוח. הוויכוח הוא אם אנחנו מקבלים את האבסטרקציה הזאת. לומר שהומואים מחזקים את מוסד המשפחה זה כמו לומר שה-BDS – תנועת ההחרמה של ישראל באירופה – מחזקת את הציונות, כי היא בעד מושג האמת המוחלטת המוסרית, ולכן היא הבת ברית שלנו במלחמה הגד הפוסט-ציונות והפוסט-מודרניות הרלטיביסטית. זה טיעון מעניין אבל מפספס את נקודת המחלוקת העיקרית.

אוריה מבקשת לא להיכנס לשדה ההלכתי, ועושה הבחנה בין הלכה לסוציולוגיה, ואומרת שצריך לעשות הכלה מלאה כי זה הדבר הנכון לעשות. אבל זו אמירה לא אחראית. היא לא נאמנת למה שהיהדות אומרת בכל הדורות. וזה לא רק נושא הלכתי. התורה לא אוסרת רק משכב זכר, וחכמים אסרו נשים מסוללות. יש איסור תורה של "כמעשה ארץ מצרים", וזה כולל איש נושא איש ואישה נושאת אישה. התורה נותנת מקום לאהבה עמוקה בין איש לאיש ובין אישה לאישה (דוד ויהונתן; רות ונעמי), אבל באלף צורות היא מבהירה שהקשר הזה הוא לא נכון. לא משהו רק הלכטכני.

הוויכוח הזה היה לפני 1500. המקור אומר שהמבול לא בא לעולם עד שעברו קו אדום – כשכתבו גימומסיות (שטרי כתובה ונישואים) לזכר ולבהמה. להבדיל. יש הבדל מהותי. מה שעבר את הקו זה שזה נעשה לגיטימי. שואל הפרשן את השאלה של אוריה – אולי רצו לתת לזה היתר, כדי שזה לא יהיה מתירני. אבל זה בדיוק הפוך – זה להפוך את זה ללגיטימי וזה כבר קו אדום. לכן מה שאוריה אומרת הוא אמירה שגויה.

התשובה של אוריה:

אני חוזרת על זה שהמשפחה האידיאלית היא הטרוסקסואלית. יכולתי לכתוב מאמר שמציג את העמדה של מנוסי. אבל המאמר שלי נכתב כי אנחנו לא בעולם מושלם ואידיאלי. יש אנשים שנולדו כך שלא יכולים להביא לילדים לעולם אך ורק להורים ביולוגיים. הדרך היחידה שלהם לממש את חובתם למצוות פרו ורבו, היא בדרך פחות אידיאלית.

לטעון שהטרוסקסואליות היא המרכיב הכי חשוב זה לשים בצד ערכים אחרים – שאי אפשר לשים אותם בצד – של התקשרות, נאמנות, אהבה, אמונה בקב"ה.

הרחבות

לקריאת מאמר המציג את תפיסתו של ניר מנוסי בנושא – לחצו כאן

לקריאת טור עמדה של אוריה מבורך בנושא – לחצו כאן

שימו לב – זה לא היה מפגש רשמי של כמוך

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.