סיכום נרחב ל"קדושים תהיו" – יום עיון לנשים בנושא התמודדות עם הנושא ההומוסקסואלי בציבור הדתי | אירועים ומפגשים

לפניכם סיכום של ההרצאות שנמסרו ביום עיון ראשון מסוגו לנשים, בהשתתפות רבנים, פסיכולוגים ואנשי חינוך, ביניהם: הרב עמיחי אליהו, הרבנית ד"ר שולמית בן שעיה, ד"ר אלחנן בר-און, אליהו אקרמן, אודריי הדד, הרב ארלה הראל, זהבה פלורסהיים, ד"ר חנה קטן, הרבנית דבורה רוזנברג

תצלום: סיגל עמנואל, עלמא הפקות

כ-300 רבניות, מחנכות ונשות מקצוע התכנסו ליום עיון ראשון מסוגו שמטרתו לחשוף את הרבניות ונשות המקצוע לדרך הטיפול בנערות דתיות הנמשכות לבנות מינן.

לפניכם סיכום יום העיון. זהו סיכום שנכתב בידי לאה – אחת הנשים שהיו בקהל ואינו סיכום רשמי של המארגנים. תודה למארגנים על האפשרות להעלות את הסיכום ותודה ללאה על הסיכום המושקע.

רשימת הדוברים (לפי סדר האל"ף-בי"ת):

  • הרב עמיחי אליהו – ראש איגוד רבני קהילות
  • הרבנית ד"ר שולמית בן שעיה – רבנית אולפנית ישורון, חברת מרכז בקדושה ומרצה במסגרות שונות
  • ד"ר אלחנן בר-און – גינקולוג מומחה, ומנהל מרפאת טנדו לטיפול מיני זוגי, חבר מרכז בקדושה
  • אליהו אקרמן – פסיכולוג חינוכי בכיר וראש מרכז בקדושה
  • אודריי חדד – פסיכולוגית קלינית וחינוכית, שותפה לבקדושה
  • הרב ארלה הראל – ראש הישיבה התיכונית לב חדש וראש ביהמ"ד בעפרה, שותף לבקדושה ולעמותת כמוך – הומואים דתיים אורתודוקסים
  • הרבנית דניאלה ואן דייק  אגף נשות רבנים באיגוד רבני קהילות
  • ד"ר שרון סלייטר – פסיכולוגית, מתמחה בטיפול בפגיעות מיניות
  • זהרה פלורסהיים – מפקחת על הייעוץ החינוכי במחוז מנח"י, מרכזת תחום ייעוץ בחמ"ד
  • ד"ר חנה קטן – רופאת נשים מומחית למיילדות, פוריות, גינקולוגיה, זוגיות ואישות, חברת מרכז בקדושה
  • הרבנית דבורה רוזנברג – הממונה על חינוך לחיים במשפחה בחמ"ד

הרב עמיחי אליהו

מאז המקרה בצפת (הכוונה לפרשת שיינברג – עורך האתר) החליט איגוד הרבנים לקחת ברצינות את קידום עולם המשפחה לפי התורה. בתופעה נתקלתי כמה פעמים, למשל היה לי חברותא שהיה הומוסקסואל. יום העיון הזה הוא מקפצה לשיח מתוך ערכים ועוצמה שיש בתורה. לא מתוך כפיפות לתורה.

הרבנית דניאלה ואן דייק

המספר הגדול של המשתתפות מעיד על הרצון לשמוע ולהיות אוזן קשבת ולהירתם לעניין המורכב.

נושא לא חדש. התורה כבר מתייחסת לעניין של נטיות הפוכות.

כשבנ"י היו במצרים, הם לא שינו שמותם, לשונם ומלבושם. חז"ל מוסיפים – לא היו פרוצים בעריות. התא המשפחתי. רק בשיטים הייתה בעיה בכל ה-40 השנה שהלכו במדבר.
בשבת האחרונה התארח אצלנו ביישוב נוער באיטליה. התבקשתי להעביר להם שיחה. שאלתי אותם מה הם הרגישו ששונה בארץ. הם ענו: המקום של המשפחה. אצלם בשבת לא תמיד המשפחה ביחד. אין ארוחות מסודרות שכולם צריכים לנכוח בהן.

בפעם אחרת, בחורה הגיעה אליי להתייעץ על אחותה שחיה עם חברה. ההורים לא מתפקדים. מה עליה לעשות? מה להגיד להורים? מה ההלכה אומרת על קשר בין אישה לאישה? בתורה יש איסור על איש ואיש, אבל איפה יש איסור של אישה ואישה?

הסוגיה נלמדת באופן מדויק ברמב"ם הלכות איסורי ביאה. איסור של נשים מסוללות זו בזו קשור למעשה ארץ מצרים. הוא משווה בין שלושה דברים שונים, משהו ששונה משאר מעשי העריות: האיש היה נושא לאיש, ואישה הייתה נושאת לאישה ואישה הייתה נישאת לשני אנשים. מה המכנה המשותף? התייחסות של חז"ל לאורו של הרמב"ם שהאיסור לא נובע רק מהמעשה, יש לה אג'נדה. האיסורים באים להעצים את האג'נדה שהיא העצמת המשפחה. המכנה המשותף הוא שבשניים אין אפשרות לילודה, ובשלישי, לא ברור מי האב. היציבות של המשפחה היא אחד הערכים הכי גדולים בתורה. התורה מבטאת ערך לפי פרטים שאליהם אפשר לצקת את התוכן. במצרים היה מיסוד של היחסים האלה. גם בסדום. הקדושה של הארץ מחייבת יחסים אחרים. הארץ מקיאה את מי שמתנהג אחרת. יצאנו ממצרים כדי לא להמשיך לעשות את מעשיהם, ולא את מעשי ארץ כנען. כדי לרומם את עצמנו.

התורה נצחית עם ערכים אלוקיים ונפש האדם לא משתנה. מה משתנה? הרצון להכיר כל פרט ולעזור לו לקדם את הערכים של המשפחה.

בן שעיה. תצלום: סיגל עמנואל, עלמא הפקות

ד"ר שולמית בן שעיה

עברנו מהפך בהתייחסות לסוגיה. לפני 5 שנים, היושבות כאן לא היו חושבות שצריך לדבר על זה במערכת החינוך. אבל מול האמירות הכ"כ חזקות מהעולם מבחוץ עד כדי לגיטימציה ונורמטיביות, צריך לתת משקל נגד משמעותי וחזק, בבחינת עשה טוב.

כמה דברים שלכאורה סותרים במורכבות שבין הדרך והאמירות של התורה שהן חד משמעיו ובין היכולת שלנו להכיל:

עפ"י התורה אשר יורוך:

  1. זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא שם שמם אדם – זו אמירה ברורה שצריכה להיאמר לא רק בכיתות י"ב. לא מספיק בחלמי"ש בי"ב, צריך לדבר על זה כל הזמן. בגן מדברים הרבה על יום המשפחה, והפעם הבאה שמדברים על זה היא לקראת היציאה לחיים. צריך לדבר גם בין לבין – חינוך לכתחילה למשפחה.
  2. בתורה יש אמירה משמעותית על משכב זכר, הרבנית דניאלה אמרה את הבסיס לעולם הלסבי.

היכרות עם הסוגיה הלהט"בית – לא המצאנו משהו חדש, התורה כבר דיברה על זה. לברר את דעת תורה וגם התייחסות הלכתית לעניין הלסביות.

מורכבות

  1. יש הרבה סוגיות מורכבות – גם איסור נגיעה זה אתגר מאוד מאוד גדול. יש אנשים שמראש מצהירים שלא, ויש שמתמודדים. לא מפחיד, רק צריך לחשוב איך לדבר את זה, ולשים לב איך לדבר. הנציב מוולוז'ין מדבר על הקושי לדבר על הטומאות היוצאות מן הגוף (זיבה, נידה, קרי) – נושאים כאובים ומבלבלים. לכאורה היינו חושבים שצריך למעט לדבר עליהם. לכן כתוב "ואמרתם אליהם" – שגם אהרון ילמד עם ישראל. שכל רב ילמד עם תלמידיו. הדברים האלה הם תורה שצריך ללמוד אותה. באותה נשימה אנחנו צריכים לעבוד על היכולת להכיל מורכבות.
    ר' צדוק הכהן מלובלין – יצרא דעריות זה הדבר שמתגבר בדורו של משיח.
  2. מסרים חברתיים על הלגיטימציה – סלבים, אמוג'י של כל מיני סוגי משפחות. המסרים האלה מחלחלים לילדים שלנו. אנחנו צריכים לחנך אותם.
  3. בירור זהות מינית בגיל התבגרות
  4. חברה שמתמודדים עם נטייה מינית שונה.

ידע ככלי להתמודדות

כל אולפנה מתמודדת.

  • הבנה – מהי הנטייה המינית? האם זה מולד? נרכש? מחלה? (זאת לא מחלה)
  • היכולת להפריד בין המעשה לבין הנטייה – התורה אסרה את המעשה. הנטייה היא התמודדות שצריך לעבוד עליה. זה לא אומר שהוא עבר על איסור תורה. צריך להיזהר כמחנכים מלעשות ערבוב.
  • גיבוש זהות מינית – עד לפני 20–30 שנה, רוב אלה שנולדו בגוף של נקבה גדלו להיות נשים. בימינו יש תהליך בירור של זהות. מה שקרה באופן נורמטיבי לפני 20–30 שנה כבר לא קורה היום אוטומטית. יש הרבה בנות ובנים שמבולבלים. ומה שמבלבל אותם זה שהם אוטומטית מתייגים את עצמם כהומואים או לסביות. עלינו לעזור לפרק.
  • בלבול בין קרבה ואינטימיות רגשית לגירוי מיני. צריך להיות כתובת טובה לבנות כדי לא להתבלבל
  • הכוונה במקרה הצורך

יש המון הזדמנויות לדבר על זה, וזה יגרום למי שצריך להגיע.

(נתנה אמירות של מורכבות:

  • נאמנות מוחלטת ואמירה ברורה של תפיסה תורנית הלכתית
  • הכלה של האתגר הגדול שבדור שלנו בסוגיה זו בפרט ובתחום המיניות בכלל
  • הבנה של המורכבות הגדולה של גיל ההתבגרות
  • הכלה גדולה שלנו.)
הפסיכולוגית אלין בלומהוף והשחקנית צביה רוזנברג מתיאטרון אספקלריא. תצלום: סיגל עמנואל, עלמא הפקות

הצגה – מערכה ראשונה

הבת: רציתי לדבר איתך, אבל אני רואה שאת הולכת.

היועצת: כן, אבל נוכל לדבר מחר.

הבת: לא. מחר אני לא מדברת. אני מדברת היום, או לא בכלל. אבל את צריכה ללכת, אז תלכי.

היועצת: לא, אני לא חייבת ללכת. אנחנו יכולות לדבר עכשיו. מה קרה?

הבת: אני רוצה לתלות את עצמי. אני פוחדת. את תגידי למנהלת. את תגידי להורים שלי.

היועצת: לא אספר לאף אחד. אני לא הולכת. אני איתך.

הבת: מאז שיעור אישות, הבנות מדברים על בנים ועל נגיעות. ככל שבת מדברת על זה יותר, היא יותר נערצת. ואני? בכלל לא מעניין אותי (מתחילה לבכות)

היועצת: זה בסדר. לא תמיד מעניין.

הבת: זה לא סתם לא מעניין. אני לא רוצה. הגוף שלי צועק לא. זה מגעיל אותי.

היועצת: זה מגעיל אותך?

הבת: אני משוגעת, נכון? אני חולה?

היועצת: את לא חולה. זה מגעיל אותך? תגידי.

הבת: היו לי חברות והיינו משׂחנשׁות והייתי פותחת את הלב. ורציתי שזה יהיה יותר קרוב. היינו יושבות אחת אצל השנייה ומדברות. רציתי שהן עוד יותר יאהבו אותי ואני יותר אוהב אותן. וזה אז זה היה נגמר. בכיתה ז' חברה אמרה שהיא צריכה לחתוך את הקשר.

היועצת: מה את רוצה להגיד לי? תגידי.

הבת: זה מפח…

היועצת: מפחיד אותך?

היועצת: אולי לא אתחתן אף פעם? לא יהיו לי ילדים?

המורה: צביה, מה את רוצה לספר לי?

היועצת: אומרים שהן משוגעות.

המורה: לא.

בת: מה הבעיה איתי???

היועצת: קמה, מושיטה לבת ידיים. הבת מהססת זמן רב, ובסוף שמה את ידיה בתוך ידי המורה וקמה.

הן עומדות ומחזיקות ידיים.

הרב ארלה הראל

הרב ארלה הראל

אי אפשר להתעלם מהתופעה.

בסולם של קינסי:

1 – הטרו

7 – הומו

יש כאלה עם דחייה מהמין השני ויש בלי.

10% באוכלוסייה הכללית, נשים אולי פחות, שחווים משיכה כלשהו לבני מינם.

המעגל הראשון – המתמודדים

המעגל השני – אנשים מסביב

המעגל השלישי – שאר האוכלוסייה

כינויים לנטייה

הומוסקסואליות – קשה לנו עם ביטוי שיש בו המילה סקסואליות

נטייה הפוכה – ביטוי שיפוטי וגם לא נעים.

SSA – SSA זה ביטוי שלא התקבל בארץ, אולי בגלל הקונוטציה שלא נעימה של האותיות SS. התרגום של זה הוא מת"מ (משיכה תוך מגדרית)

האיסור על נשים

לדעת רוב הפוסקים זה איסור תורה של מעשה ארץ מצרים.

זה לא משהו חדש, בעולם העתיק הנאור זה היה מקובל.

נשים המסוללות – מגע מיני בין שתי נשים אסור.

יש הסבורים שזו רק אסמכתא אבל אז עדיין זה איסור דרבנן מפורש. בניגוד לאיסור אצל הגברים שם יש אקט ברור שאסור, אצל נשים קשה להגדיר את המעשה ולכן צריך עוד יותר להתרחק. יש מעשים שברור שלגיטימיים ויש ברור שלא, ויש באמצע. ברור שזוגיות בין שתי נשים שיש בה צד רומנטי ומגע מיני זה דבר אסור ברור ומוחלט ותמיד יהיה כך כי התורה נצחית ולא תהא מוחלפת.

יש הרבה נשים תמימות וצדיקות שיש להן דיסאינפורמציה, חושבות שלבנות אין איסור ולכן צריך לדעת את זה.

נכון שלמטפל אסור לומר למטופל על משהו שהוא נכון או לא נכון. לכן מטפל שבת אומרת לו שזה בסדר, צריך לומר לה שכדאי לה לברר את העניין מבחינה הלכתית. אסור לו לומר לה שזה אסור. צריך להפריד בין רב לבין מטפל. הרבה פעמים נחצים גבולות, וצריך לשמור עליהם. מטפל לא יכול לומר למטופל מה דעת ההלכה, אבל כן צריך להנחות את המטופלת לברר בירור הלכתי ולתת לה את הכתובת הנכונה לקבל את המידע הנכון. בגלל הצפת המידע אנשים בטוחים שהם יודעים הכל. בואו נתמקד כל אחד במקצוע שלנו. גם מי שהוא שניהם, לא להחליף ביניהם.

עוד דבר שחשוב להדגיש: בשיח הציבורי שמתמודד עם הסוגיה ההומו-לסבית הדתית, אומרים שהתורה אסרה רק יחסי מין מלאים, ולכן מה שפחות מותר להתיר בסוגיה הטרגית של שני גברים שנמשכים זה לזה. אבל זה לא הגיוני לומר "פחות" במקרה של נשים – אצל גברים באמת אסור מגע מיני מלא, אבל אצל נשים לא נאסר משהו קונקרטי, אז לאן אפשר כבר להזיז את הסקאלה. אז הכל אסור.

התוצאה מהנחת היסוד הזאת היא שאנחנו אוהבים את כולם. אנשים יקרים ואהובים. נטייה מינית היא לא סיבה לאהוב או לא לאהוב. דבר שני, אנחנו אוהבים גם אנשים שעוברים עבירות. אין שום הבדל אם הבן שלי חי עם אישה נידה באיסור, או אם הוא חי עם איש באיסור. ולמרבה ההפתעה, אנחנו יותר נקבל את הראשון מאשר את השני. אין מילה אחרת להגדיר את זה מלבד צביעות הלכתית. כמובן אם קם ארגון שמאיים על שלמותה של התורה אנו נילחם בו – בעדינות. אם זה מחללי שבת דתיים, אם זה הומואים דתיים, כי אי אפשר להיות חצי דתי. [כאן הביא הרב סיפור שהראה שפתיחות הלכתית בתחום ההומוסקסואליות מערער את המחויבות של המשפחה גם בתחום ההטרוסקסואלי].

אנשים אומרים: יש לכם היתר מכירה, היתר זה, אולי נמכור את עצמנו לגוי כלשהו, אז תמצאו לנו היתר.

יש כמה רמות בנטייה המינית ההומוסקסואלית:

  • יש אדם בעל נטייה מינית
  • בעל נטייה מינית ופעיל
  • בעל נטייה מינית בגלוי
  • בעל נטייה מינית שמנסה למנוע טיפולי רה אוריינטציה

אחוז באוכלוסייה

כל מחקר מוטה אג'נדה – או ימינה או שמאלה. לעניות דעתי, אחוז הנשים פחות מהגברים. אבל הנשים יותר קיצוניות – רוב הגברים ההומואים לא נרתעים מנשים, אבל לסביות רבות חוות מגע מיני עם גברים כסיוט. רוב הנשים הללו עברו פגיעה מינית. זה לא פסיכולוגיה בגרוש שאצל כולם זה יושב על הדבר הזה. זה גורם לעוד מוטיבציה להלחם בפגיעות מיניות, כי זה המחיר שאנחנו משלמים כחברה, כי זה יוצר עוד נשים ובנות מתמניקיות. האפיק השני של ההשלכה זה האמפטיה.

הטעות הגדולה ביותר שיכולה לעשות זה לומר למישהי להתחתן וזה יעבור. כמעט כל שבוע מגיע אלי סיפור של מתמניקית שהתחתנה כי המורה אמרה לה תתחתני וזה יעבור. ברור לי שזה נובע מתמימות וחוסר הבנה, אבל מישהי שעברה פגיעה מינית והתחתנה מרגישה שהיא שוב עוברת את זה, ובעלה מסכן ולא יודע כי המורה אמרה לה לעשות הצגות.

הקבלה המשפחתית מול הקבלה החברתית

במשפחה מקבלים אותו כמו כל בן. בקהילה לא נקבל אנשים שנלחמים נגד ההלכה ומצהירים ומתריסים נגד ההלכה.

הרבנים החברים אמרו לי: הקבלה המשפחתית תהפוך להיות קבלה קהילתית. אני לא חשבתי כך, אבל כשראיתי את הקמפיין של חברותא, של בני משפחה שמקבלים זוגיות חד מינית, הבנתי שיתכן שטעיתי. שייתכן שהייתי תמים.

לכן אני אומר עכשיו: כשמישהו בא והופך את הקבלה המשפחתית לקבלה קהילתית, לא נקבל אותו למשפחה. זה קשה כי זה הבן שלנו, אבל אם זה מה שעושים עם זה אז חייבים להפסיק עם הקבלה המשפחתית. אם לא תפריעו לנו לא נפריע לכם. אם הוא חי עם בן זוג זו בעיה שלו ולא שלי. ברגע שהוא מנפנף את זה כדגל – אי אפשר לקבל אותו. כשל כוח הסבל.

קריאה לכל אחינו ואחיותינו – לחיות חיי הלכה מלאים.

לוותר על חיי אהבה? מה פתאום! ואהבת את ה' אלוקיך.

אלחנן בר און. תצלום: סיגל עמנואל, עלמא הפקות

אלחנן בר און – נטייה מינית וזהות מינית

ראיה שהדברים נמצאים ממש בציבור שלנו: ראיתי בעיתון מודעה עם זוג צעירים חובשי כיפות שכתוב בה: רוצים להיות כמו כולם. נישאו זה לזה, ורוצים להיות כמו כולם. רוצים ילדים אבל המדינה שמה מקלות בגלגלים. מדינת היהודים שמעודדת ילודה לא נותנת להם להקים משפחה. כלומר, אנחנו לא מדברים על אחרים אלא על עצמנו.

רמות במשיכה מינית:

  • הטרוסקסואליות
  • הומוסקסואליות, לסביות – נישואים ללא מיניות
  • ביסוקסואליות
  • א-מיניות

הומוסקסואליות – 5%

לסביות – 2%

קינסי – האם אפשר להעביר אנשים בתוך המספור הזה. גם זה נחשב אבל המטפלים להצלחה באופן יחסי.

גורמים הקובעים נטייה מינית

  • גנטיים – תאומים זהים (32%) לא זהים (13%). זה כמובן לא מובהק, אחרת האחוזים היו גבוהים יותר.
  • ביולוגיים: הורמונים (קמיצה/אצבע – יש הבדל בין הצורה של האצבעות בין גברים לנשים. הקמיצה יותר ארוכה אצל גברים מאשר אצל נשים. מצאו אצל הומואים את אותו אורך אצבעות. אי אפשר להוכיח את זה, זה רק סטטיסטי), אחאוּת (תאוריית הנוגדנים – כמו שכשלאישה יש rh שלילי, הגוף שלה נלחם בעובר שיש לו rh חיובי, כך אישה כשהיא בהריון עם בן, מערכת החיסון שלה נלחמת בהורמונים הזכריים. כמו שה-rh מחמיר עם כל הריון, כך גם מלחמת ההורמונים. כך רואים שבנים שנולדו אחרי אחים אחרים, יש להם יותר נטייה הומוסקסואלית). יש עדיין גורמים ביולוגיים שלא גילו אותם. האם זה אומר שאי אפשר לשנות אותם? אנחנו מאמינים שיש ויש. הרב ארלה הוא אחד המומחים בארץ ובעולם בנושא.
  • סביבתיים – abuse (התעללות)

מאיפה המילה לסבית הופיעה? אישה בשם באפו שגרה באי יווני ששמו לסבוס. היא התחילה לכתוב שירים על אהבת נשים.

נטייה מינית

אנחנו לא עושים המרת דת או כל דבר אחר. כשאדם נמצא במצוקה – מי שלא במצוקה לא יגיע אלינו  – יש כאלה שיגידו כך אתה, ונעזור לך להתמודד עם המצוקות. ויש כאלה שינסו לבדוק מה אפשר לעשות כדי לגאול אותו מהסבל שזה גורם לו, לפחות במידה שתאפשר לו להקים משפחה.

זהות מינית

גבר בגוף של אישה או אישה בגוף של גבר.

אקרמן. תצלום: סיגל עמנואל, עלמא הפקות

אליהו אקרמן

בקדושה – מיניות לכל הציבור הדתי, לא רק להט"ב.

מוקשי הטרמינולוגיה

מלחמות עולם.

  • מחלת נפש / סטייה / לא נורמלי / מחלה – לא לגיטימי. כשמשהו נמצא ב-5–6% מהאוכ' זו לא יכולה להיות סטייה. אנחנו אומרים לרבנים לא להשתמש במלים האלה. זה לא נכון. וגם אם זה טרמינולוגיה תורנית – אי אפשר לבלבל עם עולם מדעי.
  • טיפולי המרה – מונח דמגוגי עם קונוטציות בעייתיות. לא עושים פחחות וצבע על אף אחד.. אנחנו לא מתפשרים עם התורה ובורא עולם, וגם לא על מקצועיות. מי שמתלונן על טפולים אלימים או טיפולים אגרסיביים או טיפולים שעשויים לייצר רגשות אשמה – זה לא אצלנו.
  • רה אוריינטציה מינית – לטיפול לא אמור להיות אג'נדה. כי מציב ומניח מטרה לטיפול.
  • טיפול פסיכודינמי – הם אומרים שהם מטפלים פסיכודינמיים, וזה די כולל הכול. יש דברים שאפשר לומר. ויש גם בעיה – איש או אישה דתיים שסובלים מנטייה הומוסקסואלית אפשר לטפל בזה. לא הכול מצליח. אנחנו מגיעים לאחוזי הצלחה 70–80% (צריך להגדיר מה זה הצלחה)

נורמה מדעית מול נורמה יהודית –  לפי הנורמה המדעית, 2% בשני הקצוות זה לא נורמלי. לפי זה כל היהודים המתנהגים לפי ההלכה לא נורמלים.

מבנה הנפש כללי ובהתבגרות

בורא עולם מעמיד אותנו בתסכולים לא פשוטים כדי שנהיה ממלכת כוהנים וגוי קדוש.

אומרים: קבל את זה, זה טבעי. זה גנטי. אבל הקב"ה שתל את זה בתוכך כדי שלא תיכנע. יש דה לגיטימציה טוטאלית למשהו אחר. אומרים למטופל שהוא נוירוטי ולמטפל שהוא שרלטן. נכון ש-40% מההתאבדויות של הנוער זה בגלל זהות מינית. השאלה היא אם זה בגלל הטיפול.

האם נתון גנטי או רפואי אומר בהכרח שלא ניתן לבחירה ושינוי? דורש מסירות נפש ומאמץ, ורואים הצלחה.

גורמים:  דברים שחוזרים על עצמם יוצרים הרגל. אין אולפנת וישיבות שאין בהם התעסקויות בין בנים ובין בנות. כל מי שסובל מזה – סובל מאוד. אופי המעשה וההתנסות לא מנבא הצלחה – למשל, אם אדם אחד רק חושב מחשבות, והשני ממש עושה מעשים, לא בטוח שבראשון קל יותר לטפל.

לומר למישהו: אתה כזה או את כזו ואין אפשרות אחרת – זו המרה.

מתווה טיפולי 

הרבה באים לטיפול ומבקשים שייקחו מהם את הנטייה. לכן השלב הראשון באופן פרדוקסלי הוא לקבל את העניין. לעבור מקרבנות ומסוכנות לאתגר.

זה שאדם נרתע ממשהו זה לא סוף פסוק.

הכלים הטיפולים 

כל השיטות והכלים – בהתאמה והמקצועיות. אתגר מיוחד למטפל ומטופל.

שאלות מקצועיות וסוגיות הלכתיות 

שאלות שנשאלות ולא נכתבות ולא יכתבו, וטוב שכך.

כשיש קשר מתקדם, חייבים לומר לצד השני על הנטייה. עוד לא ראיתי זוג שזה התפרק בגלל זה. אבל יש הרבה שלא רוצים לצאת לדייטים כדי לא לשקר.

תפקיד הרב/הרבנית/החנכת 

התגובה הראשונית היא פיקוח נפש ממש. כשהבחור פותח – או שפותחים אותם, או שסוגרים אותם לעוד הרבה שנים. צריך לתת הרבה עידוד ותקווה. אהבה עם גבולות. לא להתפשר על מסרים חינוכיים ולא על יחס חם לכל אחד.

תצלום: סיגל עמנואל, עלמא הפקות

הצגה – מערכה שנייה

שוב צביה והיועצת. הפעם היועצת שואלת את צביה על אביה. צביה מספרת על אבא בעל תפקיד חשוב, שהיא אוהבת ומעריכה. היועצת מבקשת שתספר סיפר קטן על אבא.

צביה מספרת שבימי שישי אבא חוזר מהמשרד, ומצפה שכל הבית יהיה כבר מוכן לשבת ואם לא – הוא כועס על אימא של צביה. לכן צביה לוקחת על עצמה את כל עניין הכנת הבית לשבת, מוודאת שהקטנים לא מבלגנים, כדי שאבא לא יצעק על אימא.

מספרת על הקשר הטוב שיש לה עם אימא, שהיא מספרת לה הכול. בעצם, כמעט הכול.

היועצת מציינת כשכצביה מדברת על אימא היא מחייכת, וכשהיא מדברת על אבא – ….

צביה מחווירה וקופאת לשמע האבחנה הזאת. היא ישובת מאובנת בכיסא. היועצת נעמדת, נגשת אליה ומושיטה לה את ידיה.

צביה מהססת זמן רב, ולבסוף מניחה את ידיה בידי היועצת, וקמה.

תצלום: סיגל עמנואל, עלמא הפקות

רב שיח

ביקשו משלוש נשות מקצוע – הרבנית ד"ר חנה קטן, ד"ר שרון סלייטר, ואודריי חדד- לספר על הניסיון הקליני שלהן, בדגש על איפה חלה נקודת המפנה בטיפול..

ד"ר חנה קטן

זה למעשה סיפור של בית. הפמיניזם נועד לשים מתח בין המינים – בכנסי סקסולוגים למשל מדברים על הנאת האישה בלי קשר לזוגיות.

אנחנו יודעים שבכל איבר ואיבר, נשים וגברים שונים – למשל שוני בסימפטומים של התקף לב.

איך בונים בית. זהות, לא רק מינית – דתית, עצמית. יש חום בין נשים, אבל זה מבלבל. תפקידנו רק לומר להם שזה בלבול. אם עושים את זה, זה לא ממשיך הלאה. אם יש פגיעות מיניות, צריך לטפל בזה

גבר יכול לומר, אני פורק עול תורה ומצוות. הבא בתור יאמר שהוא לא מוותר על הקב"ה אבל גם לא על העצמיות. השלב הבא הוא מישהו שבוחר להישאר רווק, ויש מי שרוצה זוגיות ולא מסוגל – כמו שהרב הראל חידש חיים של קשר זוגי לא מיני.

קטן. תצלום: סיגל עמנואל, עלמא הפקות

אישה עם הפרעת חשק. משהו מאוד מדובר. יש מצבי קיצון שבהם אישה עלולה להיות מחוץ לסיפור. מציאות זוגית קשה גם לה וגם לבן הזוג.  יש גם מקרים שאישה חוזרת מהמקווה ובעלה הולך לישון, ובלילה הבא הוא לא מרגיש טוב , וכן הלאה.

זוגות של מתמים משני המינים – הזרקת זרע או הפריה חוץ גופית.

במעבדה אפשר לעשות הכול וליצור כל מיני סוגים של משפחה – שתי נשים, או שני גברים. אבל לאן זה מוביל אותנו מבחינה רוחנית? איפה על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו… הכול מבולבל. אתמול הייתי בשיעור של הרב דב ביגון  שהסביר שפרשת סוטה באמצע נמצאת באמצע פרשת המשכן כי אי אפשר לבנות את המשכן בלי שהנושא הזה מבורר.

מצד אחד להיות מקבלים וסלחניים, אבל ברגע שבאים שני אבות עם ילדים בביכנ"ס… צריך לחזק את היש.  אהבת מרדכי ולא שנאת המן. לחזק את נושא הבית. הגבר והאישה שונים אבל לא נמצאים במתח. לאוורר את הדברים בגיל צעיר ובדיבור פתוח.

ד"ר שרון סלייטר

בחורה שטיפלתי בה ומתגוררת בארה"ב בקהילה דתית התקשרה אליי וסיפרה לי: התחלתי לצאת, שידוכים – אצלנו זה 3–4 פגישות ומתחתנים. בינתיים נכנסתי לקשר מיני עם חברה הכי טובה שלי, וגם דיברתי עם בת דודה וזה הגיע למיטה. סיפרתי לרב שלי והוא מוטרד מזה, אני לא יודעת למה. לא נמצאת בקשר מיני עם החברה בזמן שהיא יוצאת, אלא רק בין בחורים. ברור לי שאחרי החתונה לא יהיה צורך כזה.

יש בנות שמקיימות קשר בזמן שהן יוצאות עם בנים.

גברים ונשים מאוד שונים אחד מהשני גם בנושא הזה. ב-2007 עשו מחקר בנורבגיה וגילו שבנות מנסות קשרים מיניים עם בנות פי 4 מבנים. אבל אצל בנים זה די קובע שהם הומואים ואצל בנות לא.

העובדה שבחורה נכנסת למיטה עם עוד בחורה לא אומר שהיא לסבית. מחקר שהראה ש-80% מאלה שעושות זאת הגדירו את עצמן הטרוסקסואלית.

סלייטר. תצלום: סיגל עמנואל, עלמא הפקות

נקודות מפנה בטיפול: רוב העבודה שלי היא עם פגיעות מיניות. הן מאוד משחקות פה. עשו מחקר על נשים לסביות וגילו 75% עברו פגיעה מינית. זה מפתח חוסר אמון בגברים, רתיעה מהגוף של הגבר. לכן צריך לטפל קודם בפגיעה. נקודת מפנה היה לפתור את הנושא, וזה קרה ברגע שהמטופלות הורידו את האשמה מעצמן, והחזירו אותה רק לגבר שפגע בהן ולא לכל הגברים.

אחרות נשלחות מהמוסד שבו הן לומדות ונתפסו.

מה מגדיר את הקשרים? יש הרבה מאוד אינטנסיביות. 20 מתוך 24 שעות הן ביחד. גם כי הן רוצות להיות זו עם זו, וגם כי עצם הקשר החזק שלהן מרחיק בנות אחרות. יש הרבה עליות וירידות בקשר. והרבה קנאה, כי יש הרבה בנות מסביב וזה גורם קנאה. (כמו שאם חבר שלי יהיה באולפנה זה ילחיץ אותי שיש הרבה בנות סביבו.)

אצל בנות מתחילה משיכה רגשית ואח"כ משיכה מינית. אצל בנים – ההפך.

בטיפול אני שואלת אותה: האם זה קשר עם גבולות? האם עזבת את המשפחה? ואז היא רואה שאין איזון. ברגע שאני מצליחה להסתכל על הקשר מבחוץ, אני שואלת אותה לו זה היה גבר היא הייתה מתחתנת איתו, היא מיד עונה בשלילה כי היא מבינה שזה קשר לא בריא. ואז, או שמבריאים אותו או שמנתקים אותו..

אודריי חדד

הרבה בנות באות אלי עם לחץ. הרבה בושה. חוסר אונים מול הבעיה.

המטרה שלי בהתחלה היא להראות שהתופעה הזאת רק תוצאה של קונטקסט יותר כללי.

בפגישות הראשונות עסוקות בהוצאת הסוד שהיה שמור הרבה זמן.

הייתה אצלי בחורה שיצאה עם מישהו. היא הרגישה שהם מסתדרים טוב, אבל היא לא מרגישה כלום כלפיו. אחרי זה מספרת סוד ש-10 שנים הייתה בקשר עם בחורה. אבא שלה רב והייתה צריכה להסתיר את זה וחשבה שהיא לא נורמלית ולכן לא חושבת שיכולה קשר עם בחור. בהתחלה רק בכתה ובכתה, אח"כ התחילה להסביר ולספר. מה קורה עם החברות (היו פעמיים, שתי חברות). התהליך הוא להוציא את הסוד.

חדד. תצלום: סיגל עמנואל, עלמא הפקות

אחרי שמגלים את הסוד, מבררים את הרצון. מה הן רוצות בדיוק. כדי להתחיל טיפול צריך רצון. לא לרַצות את הסביבה. לוקח זמן עד שהרצון יוצא לאור. אולי רוצה להתחתן עם החברה. עליות וירידות. אח"כ רוצה ילדים, בית, להתחתן. עולות שאלות: עם מי אוכל להתחתן אחרי מה שעשיתי. האם אני נורמלית, האם אוכל לאהוב גבר, האם אפשר לצאת מזה. אולי זה דורש ממני יותר מדי. כיף לי, טוב לי.

אח"כ מתחילים בירורים יותר עמוקים. בשבילי העניין הזה אצל נשים מאוד קשור לחוויות קודמות, פגיעות, חוויות, קשר עם אבא או עם אימא.

הייתה אצלי בת שתמיד הייתה ילדה טובה, כולם מרוצים ממנה. איך לצאת מהמקום החונק הזה – הייתה עם חברה בלי שאף אחד יודע. מרד קטן.

יש הרבה מקומות, הרבה סיפורים. הרבה פעמים בא במעגלים, שבתוך מעגל הבחורה מתנסה עם חברה טובה וזה גולש לשם. בלי לשים לב מתקדמים.

מאוד שונה בין בחורים ובחורות. התהליך זה לראות איפה זה נמצא ומאיפה זה בא. מה חסר בגוף, רצון לרצות, המון דברים לברר בטיפול כדי להבין מה גרם לה להגיע לזה.

צריך לדעת שזה צורך טבעי של הגוף לקבל מגע, חיבוק, יש פחד ממגע עם גבר. צריך ולהבין למה.

לפעמים מישהי יותר דומיננטית עם מישהי פחות דומיננטית. טוב לה בנפש, בגוף, אבל לאט לאט היא מרגישה פחות טוב עם זה, אבל לא מעיזה לומר לחברה, או שחושבת שהיא לא נורמלית, או חושבת שאם אני נהנית מזה, אין לי איך לצאת מזה, ולא יכולה להתחתן.

הכי טוב מבחינתנו זה לגלות את זה הכי מוקדם, וזה ע"י קשר הכי טוב והכי בריא עם הבנות. זה לא פשוט, אבל לנסות.

כשזה מתגלה לא לפחד. להיות עם הבחורה ולדעת שאפשר לצאת משם.

כשאנחנו בטיפול לא מדברים על זה (רק בהתחלה מדברים). מדברים על איפה היא נמצאת ומה היא חווה באופן יותר רחב. ואז היא מגלה שזה רק סימפטום. העיקר הוא כל הפגיעות, הטראומות. כשהיא מתחברת לעצמה, זה נעלם. היא מבינה לאט איפה השליטה של השנייה. בעקבות הטיפול היא מתחילה לעסוק בעצמה ורואה את עצמה ואת הקשר, ומתחילה להיפגש עם בחורים.

חשוב ללוות את השידוכים. בגלל שמדובר בפחד. בניסיון שלי מאוד חשוב שאתן כמחנכות אל תפחדו. זה לא מפחיד. יש יתרון בלא לפחד. לשדר שלא קרה כלום. להפנות לטיפול

סבב סיכום

חנה קטן

לבנות את הטוב בצורה חזקה ומשכנעת. לפתוח את הלב להיות שם עם כל ארגז הכלים כדי למנוע.

ד"ר שרון סלייטר

לא לתייג. לא לומר שהיא לסבית.

אודריי חדד

לדעת שזה אסור, ולא לפחד. נצא ביחד.

זהרה פלורסהיים 

עמדת החמ"ד.

מחזיקים? הודפים? עברנו תהליך משמעותי.

  1. החמ"ד מודע שזו תופעה רווחת וקיימת גם בציבור הדתי. קיים כמו כל תופעה.
  2. בכל המחוזות פעלנו בלמידה וחשיפה של התופעה. גיבוש מיני לא מתרחש סופית אלא בגיל 21–23. כשיש לבטים זה לא מתגבש בגיל הזה. מעגלי למידה. התחיל בהנהלה המורחבת, כל היועצות והמורות עברו.
  3. לא יורחק תלמיד מישיבה או אולפנה בגלל אמירה של בלבול בזהות מינית. חדרים הם מינימום 3 בחדר. תלמיד י"ב שיצא מהארון בהסכמה לא סיים את השנה בפנימייה, אבל כן ניגש לכל הבגרויות במסגרת הישיבה. יש פחד שזה מידבק, אבל זה לא קורה. גם ילד הומו או לסבית שישנים בחדר עם ילדים אחרים לא יגררו.

    פלורסהיים. תצלום: סיגל עמנואל, עלמא הפקות
  4. יש בארץ המון גופים שמייצגים חברות חד מיניות. לא ייכנס אף גוף חיצוני לעבודה בכל בי"ס אלא עד מפתן חדר המורים. כולל. מאפשרים למנהלים אחרי בדיקה של מדריכות של שני האגפים. יש בחמ"ד מנעד גדול – פלורליזם ותלמודי תורה, ותהיה התאמה את מי להביא ולמה.
  5. שלוש מטרות מרכזיות: ראשונה – ר"מ או מחנכת יוכלו לדבר על מיניות בריאה ונטיות בצורה כובד ותורנית. שנייה – ליצור מצב שר"מ או מחנכת יוכלו לנהל את השיחה הראשונית עם הנערה. אין תפקידם לייצר שיח טיפולי. מחר הנערה תוכל לראות בהם משענת . להיות מבוגר משמעותי. שלישית – לייצר שיח קבוצתי שיוכלו לדבר על מיניות. מותר ממקום מכבד אותם, את המערכת. אבל לא בסודי סודות.
  6. מוסדות החמ"ד לוקחים חלק בתכנית הקול הקורא למיניות ושיח. החמ"ד מתנגד לכל טיפול שנקרא טיפול המרה או טיפול שינוי. אנחנו לא נמצאים במקום הזה. אנחנו כן נעזור להם לעשות מפגש עם הבלבול שלהם, עם המקומות הלא-ברורים להם (הערת המסכמת: מבחינת החמ"ד בגיל הזה מדובר בבלבול, ולא בנטייה חד מינית מובהקת).
    החמ"ד, במסגרת החינוך לחיי משפחה, בנו פרקים ייחודיים לבנות ולבנים שיאפשרו לפגוש ולהגיש את התלמידים עם הסוגיה של מיניות בריאה והסוגיה החד מינית.  אפשר למצוא באתר שפי ומדריכת שני התחומים במנהל.
תצלום: סיגל עמנואל, עלמא הפקות

הצגה – מערכה שלישית

הפעם צביה ואימא שלה. צביה התחתנה, ואימא שלה באה לבקר אותה כמה ימים אחרי החתונה.

הן מדברות בשמחה על כמה שהחתונה הייתה שמחה ומרוממת, ואימא של צביה מתחילה להשתפך על כמה שצביה מסבה לה נחת, איך הכל תמיד הלך לצביה חלק, ואיך היא שמחה וכו'.

בשלב הזה צביה נשברת.

המילה חלק לא מתאימה לה. היא מודה באוזני אימהּ, בכעס מסוים, ששום דבר לא הלך חלק, ובטח לא החתונה הזאת, בכלל לא היה ברור לה שהיא תחתן עם גבר.

האימא בשוק, מנסה להבין מה פירוש הדבר. צביה אומרת לאימה שהכול נראה היה שעובד חלק כי היא, צביה, עשתה מאמץ אדיר להסתיר את מה שלא הלך. מימנה את הטיפולים עם שעות של בייביסיטר, הכול כדי להגן על אימה.

האימא נתקפת חולשה ומתיישבת על כיסא. צביה מצטערת על שציערה את אימה במילים האלה, ומיד עוברת לנחם אותה שהנה הכול בסדר, והיא התחתנה, והכול באמת חלק עכשיו, הכל בסדר.

היא ניגשת לאימא שלה ומושיטה לה את ידיה.

אימא שלה מהססת זמן רב, ואז מניחה את ידיה בידי צביה, וקמה.

דבורה רוזנברג

אם נשכיל לפתוח שיח פתוח כזה עם בנות, הרי שגם כאשר תעלה שאלה של זהות לא ברורה, נהיה כתובת בשבילן. איך עושים את זה?

בתכנית שלנו בבתיה"ס יש פרק מיוחד על ההתבגרות הגופנית של הבנות ולחוד על ההתבגרות הגופנית של הבנים. שיח ראשוני על מה זה התבגרות. זכר ונקבה בראשם, רגשות בגיל ההתבגרות, בין השאר על משמעותה הרוחנית של מערכת הרבייה, שזה לא רק משהו טכני.

יש לנו יחידה שלמה שנקראת "שער פתיחה", את פתח לו", איך תפתחי את הנושא. הנושאים יכולים להיות כל דבר – נושא הכנס היום או כל נושא אחר.

הצעד הראשון הוא הזמנה לשיח. מזל טוב – מ' המקום הנכון, ז' זמן הנכון, ל' לשון של קדושה, של תורה, של הכלה ואמפתיה.

צעד שני – הרבה הפעלות פתיחה שמכוונות למצוא את הנושא שבהן הבנות תרצינה לעסוק. יש כל מיני שיטות, למשל קלפים טיפוליים. תמיד מתחילים עם הצוות. רוצים ליצור מצב שאם מורה שומעת שאלה לא ברורה, היא לא מתעלפת. שהבת תרגיש שיש מי שמקשיבה לה, שאפשר לדבר איתה כשהדברים לא ברורים, נותנת יד אוהבת ומחבקת.

לשאול למשל איזה קלף משקף יותר את ההתמודדות שלך בגיל הנעורים. ההמשך של ההפעלה הזאת יהיה מה חסר לך בגיל הנעורים. הרבה פעמים התשובה תהיה שחסר מישהי שתדבר איתי.

רוזנברג. תצלום: סיגל עמנואל, עלמא הפקות

איך נדע מה חסר לנו? נתקדם לסדנה אחרת.

סדנת כן או לא בבית ספרנו – מעלים נושאים ושואלים אם רוצים לדבר על זה.

אפשר לקחת מכתבים של בני נוער מהעיתונות שכותבים על מצוקתם ולשאול אם רוצים לדבר על הנושא שהמכתב מעלה.

שאלות מכוונות יכולות להיות: האם את מזדהה עם המכתב, האם ראוי שעל הנושא ישוחח איש מקצוע, האם המכתב משקף לדעתך את המציאות, האם השיעורים האלה צריכים להתקיים בכל פעם או כל השנה, האם את רוצה לעסוק בנושא. זה פתח ליצירת הסכם כיתתי על האופן שיעסקו בנושא. למשל יש ישיבות שמחליטות לעסוק בזה וקוראים לשיעור בליץ – בלי ציניות (במקור חיים), או בלוף – בלי פוזות (בכינור דוד).

על כל התכנים עובר הרב יעקב אריאל שליט"א.

צריך לתת לצוותים הרבה כוחות, לעמוד מול כיתה שאולי לא רוצה לדבר על זה. לא רק בנושא של היום אלא בכל הנושאים הצנועים. התלמידים שופטים אותנו איך אנחנו מגיבים. לכן חשוב כ"כ תהליך ההכשרה של המורה.

כל זה היה מתוך אוסף של 28 תרגילי פתיחה לכל נושא צנוע או אינטימי. יש משעשעים, הלכתיים, וקוגנטיביים, כאשר המטרה היא לדעת שיש עם מי לדבר.

 


והנה ההודעה לעיתונות שנשלחה:

כ-300 רבניות, מחנכות ונשות מקצוע התכנסו ליום עיון ראשון מסוגו שמטרתו לחשוף את הרבניות ונשות המקצוע לדרך הטיפול בנערות דתיות הנמשכות לבנות מינן. יום העיון היה בהשתתפות הרב שמואל אליהו, הרב ארלה הראל, ד"ר חנה קטן, הרבנית ד"ר שולמית בן שעיה, ד"ר שרון סלייטר, ועוד מרצים ומרצות.

הרב ארלה הראל, ראש ישיבת לב חדש בשילה, דיבר על החיוב של הרבניות והמחנכות להשתלם בתחום: "מהניסיון שלי שכולל טיפול באלפי בני ובנות נוער, למעלה מ10% מהאוכלוסייה הם בעלי משיכה לבני מינם, וכ-2.5% נמשכים רק לבני מינם", אמר הרב הראל. "לצערי יש לא מעט מחנכות שלא מבינות בתחום ומתוך תמימות נותנות עצות שגוזרות חיי אומללות על הנערות. אתן חייבות להשתלם בתחום, כי בטוח שבתוך הקהילה שלכן ובתוך הכיתה שלכן יש נשים ונערות כאלה".

הרב הראל סיפר על מחנכות ורבניות שמייעצות לבחורות להתחתן עם גבר אע"פ שהן מרגישות סלידה מכך. "הן מאמינות שהזמן יעשה את שלו אך גורמות לנשים סבל שלא יתואר. יש נשים נשואות שסיפרו לי שהחוויה שלהן עם בעליהן היא תחושה של אונס מתוך הסלידה מזוגיות עם גבר".

ומצד שני הדגיש הרב הראל שחובה להשמיע אמירה הלכתית חד משמעית שמגע מיני בין נשים הוא איסור הלכתי ברור ואין לרבנים כל יכולת להקל בו. "הלהט"בים מנסים להציג כאילו מדובר בנאורות חדשה, אך האמת היא שמדובר ב'נאורות' עתיקה מאוד. מצריים העתיקה הייתה מעצמה עולמית ושיא הנאורות, כמו ארצות הברית של פעם, ובמצריים היה מקובל שגבר מתחתן עם גבר ואשה מתחתנת עם אשה. אך התורה אסרה זאת בפירוש: כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ".

יום העיון התקיים ביוזמת אגף נשות הרבנים של איגוד רבני הקהילות ומרכז בקדושה.

לפניכם הלו"ז של יום העיון

להרשמה לחצו כאן.

שימו לב – אין זה מפגש רשמי של כמוך

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.