הפסיכולוג רפי יעקובי על האפשרות של הומו להיות סטרייט | מחקר

בטור שפרסם הוא מסביר מה הקשר בין העובדה שבעבר נגעל מלאכול חזיר והיום לא לנושא ההומוסקסואלי, והוא תוהה מדוע מקבלים גבר שבעזרת ניתוח הפך לאישה אבל לא מקבלים הומואים שלא עושים ניתוחים אלא עוברים שינוי מוחי כלשהו שמאפשר להם להרגיש אחרת

לפניכם הטור שפרסם הפסיכולוג רפי יעקובי, העומד בראש "בית ספר לידידות":

נתקלתי בחדשות שמתקיפים מטפל דתי, שמזמין הומוסקסואלים לטיפול שיאפשר להם לשנות את הנטייה המינית שלהם. לא הצלחתי להבין בכתבה האם טיפולים כאלו נחשבים ללא חוקיים, או רק לשנויים במחלוקת.

עצם הביטוי “טיפולי המרה”. הוא ביטוי מצמרר. הוא שותל במוח את ההנחה שמי שמחולל שינוי בחייו, הופך למומר, כלומר, מי שהמיר את דתו. וכמובן משתמע מזה שהכי טוב, לא להשתנות. ואני שכל ימי מלווה אנשים בתהליכי שינוי עמוקים ויסודיים, ממיר, רווקים לזוגות, וממיר זוגות להורים…

אנשים עוברים ניתוחים קשים וממושכים כי לעצב לעצמם את הזהות המועדפת עליהם. בסוף, הוא הופך לאישה, היא הופכת לגבר. ואף אחד לא פוצה פה ומצפצף על השינוי הקיצוני הזה. “המרה” כזו, לא מפריעה לאף אחד.

אני כמובן, הייתי עושה כל מה שרק אפשר כדי למנוע כפיה של שינוי כזה. עדין יש מקומות בעולם שהומוסקסואלים נרדפים, בעיקר כחלק מן הכפייה הדתית. וגם אצלנו, חלקם נרדפים על ידי קרובי משפחה צרי אופקים ופקידי דת למיניהם.

יעקובי. תצלום: מהיו-טיוב בערוץ הרשמי שלו

ההערה היחידה שיש לי כלפי אותו מטפל היא שהוא בתמימות ממליץ ומשדל אנשים לטיפול. שינוי כזה דורש מוח עם כישורי למידה מיוחדים במינם. לרוב האנשים אין כלים כאלו.

אני למשל, לא רק שלא הייתי משדל, אלא שאת מרבית הפונים שבאו לבקש את השינוי הזה, דחיתי, משום שנוכחתי לדעת שכלי הלמידה שלהם דלים. הם יכולים לנוע רק נוכח מה שהם חשים ומרגישים ואין להם את הכוח להוסיף יכולות אחרות ושונות. ויש דרכים לבדוק את זה. למשל, אם הוא אוהב מוסיקה מזרחית ואיננו אוהב, או אפילו מתעב, מוסיקה קלאסית אטיל עליו כ”שיעורי בית” ללמוד בעל פה קטע קצר, קלאסי. עד שיערב לאזניו. אם הוא לא מצליח לפצח לימוד כזה פשוט, למה לי להשלות אותו שהוא יצליח לאהוב אישה וליהנות ממין אתה?

כלומר, גם בהפקת שינויים יש דרגות קושי שונות. ואני בוודאי שלא הייתי מסכים להסתפק כל כך במעט, כלומר, להשיג קצת שינוי למראית עין, להשביע רצון של הדודים. התנאי שלי היה להשיג שינוי כזה שיכולת האהבה והמשיכה תהיה טובה.

הומוסקסואל יכול להשתנות?

אילו הייתי אומר שיש משוגעים שנתונים לשינוי, לא היו תגובות רועשות כל כך. הממסד הפסיכיאטרי כמובן שלא היה משחרר משוגעים בהמוניהם בדיוק כפי שראשי ישיבות לא היו מסכימים לצמצם את תקציבי הישיבות על ידי דילול התלמידים.

בראיית הנוף שלי, קודם כל, האבחונים היו שגויים. רק חלק, וחלק לא גדול מהמאושפזים היו אכן אמורים לבלות את ימיהם במסגרת שתגן עליהם וגם תגן על הציבור מפניהם.

ולעומתם, היו רבים שהלכו להתאשפז כאמצעי מגושם לנוח מעול כלשהו. כמו שבתרבות אחרת הולכים לבית הבראה, או מסתייעים בעזרה כלשהי בנשיאת מטלות החיים. כלומר, כאלו שדי בקלות אפשר לשקם אותם.

כאן, במהלך שנות עבודתי הארוכות היו לי פה ושם עימותים עם פסיכיאטר כזה או אחר אך לא יותר מזה. לעומת זאת, כשנאלצתי לגלות שפה ושם גם הומוסקסואלים עושים שינוי של זהות, כאן, חטפתי על הראש מכל הכיוונים.

ולמה אני מציין שנאלצתי לדעת? כי רבותי למדו אותי שנטייה מינית היא מולדת ואיננה נתונה לשינוי. אך משום שיש חברות נוקשות שאינן סובלות “סטיות” כאלו, ישנם רבים שהם חיים כמו אנוסי ספרד בתקופת האינקוויזיציה, בארון. במחתרת. לזאת עוד הוסיפו קמצוץ של דטרמיניזם פסיכופתולוגי של מעין תורשה פסיכולוגית, שהומוסקסואליות מתפתחת אצל “אמא דומיננטית ופרובוקטיבית ואבא חלש” וזהו.

כלומר, בשנים הראשונות לעבודתי במקצוע, אם פה ושם הגיע אלי הומוסקסואל לטיפול עם משאלה לשינוי, הייתי מגייס את עצמי, לתת לו גב שיקבל את עצמו. כנגד כל העולם שיוצא נגדו. מתווך בינו לבין המציאות. והמציאות היא כזו שזה לא נתון לשינוי. ואילו נוכח המציאות המשפחתית או החברתית שלו הייתי משדל אותו למרוד. אני עצמי כבר הייתי חילוני גמור כשהגחתי ממשפחה דתית ומחינוך דתי וכמה טוב עשיתי לעצמי ואני משווק לו את המוצר הזה שהוא אני. שיעשה כמותי. ממש מלגלג עליו שהוא נתון להשפעת הוריו ודודותיו במקום לצפצף על הכל ולחיות את חייו מתוך חופש. ואם הוא נתון לטרור משפחתי וחברתי אז שיעשה מעשה, יעלה על מטוס וייסע לסן פרנסיסקו העיר החופשית בעולם. אני מדבר על שנים רבות לפני שגם תל אביב הפכה לחופשית. הרבה לפני מצעדי הגאווה.

והנה הגיע אלי בחור בן שלושים וכמה. מגדיר עצמו כהומו. במחתרת. הניסיון המיני שלו עד כה היה רק עם גברים. דמיונות האוננות שלו עד כה רק עם גברים. הצהיר שהוא רוצה שינוי. המשפחה המקורית שלו תהרוג אותו אם תדע. וחוץ מזה, היה רוצה להקים משפחה משלו.

ואני, עשיתי כל מה שרק יכולתי להפריע לו לממש את מטרתו. אין לי מושג למה המשיך לבוא אלי. בטח לא ברור לי במה הועלתי לו, הוא לעומת זאת סיפק לי כמה טיפים חשובים כשתיאר לי כיצד הפיק את השינוי הכביר הזה.

ראשית בחר בבחורה שבאופן יחסי, נראתה לו. כלומר, כזו שאמנם איננו חש משיכה מינית כלפיה אבל גם לא חש דחיה. הוא ידע למה להשוות. כי היו נשים שרק המחשבה לגעת בהן, הייתה מעוררת בו בחילה. מן הסוג שגם הסטרייטים היו נרתעים מלגעת בהן.

שנית, בחר בבחורה שידע שהוא מוצא חן בעיניה.

הוא לא גילה לה שהוא הומו, אלא סיפר לה שהרבה זמן לא היה עם אישה, שתתאזר בסבלנות. בפעמים הראשונות, דאג שיהיה חושך. שתה משקה חריף כלשהו. בהזדמנות הראשונה, הפך אותה על הבטן ויזם תנוחה מאחור. משני טעמים. האחד שהמצב האינטימי יהיה הכי דומה למה שהכיר עם גברים. ושנית, שלא תבחין כמה שהוא משתדל ומתאמץ.

ועד מהירה מצא את עצמו נהנה ממין גם אתה.

וכל אותו הזמן, אני ממשיך לומר לו שאני לא מאמין לו שהוא באמת נהנה.

לא הוזמנתי לחתונתם. מגיע לי.

אני לא זוכר כיום אם זה היה במקרה השלישי או הרביעי, שהתחלתי לחשוב שאולי אני טועה ויש גם הומואים שיכולים להשתנות.

עבורי זו הייתה תגלית. שאנשים בעלי כישורי למידה מושחזים ומשובחים יכולים לחולל אפילו שינוי זהותי כזה.

בוודאי שלא כל ארחי פרחי מסוגל להפעיל מערכת למידה ארוכת טווח ולרכוש יכולות שלפחות בהתחלה הן הפוכות מחשקיו ורגשותיו. כאשר מרבית האנשים בקושי מתמידים ללמוד גם דברים שהם רוצים לדעת, כמו לנגן על כלי נגינה.

אפילו חשתי הזדהות עם התגלית הזו. אמנם בתחום קל יחסית, כשלמדתי ליהנות מחזיר ומחסילונים כאשר במקור החינוכי שלי, בהתחלה הקאתי רק למחשבה שאולי נכנס לתוכי בשר חזיר. ובכוח המוח שלי הפכתי אותו לטעים עבורי. חשבתי שמרבית ההומואים לא סולדים מנשים בעוצמה חזקה יותר מהסלידה שלי מחזיר. ועובדה היא שהצלחתי לשנות את ההרגשה שלי מקצה לקצה. רובם לא חשים משיכה, אבל לא ממש דחיה.

באותם ימים כתבתי מדורים בכמה עיתונים. כשכתבתי הומוסקסואל יכול להשתנות, חטפתי על הראש מכל הכיוונים. באחת ההרצאות הקיפו אותי כמה אנשי ביטחון כשעמדתי לחטוף מכות.

ילדותיות

בוודאי שלא עסקתי בשידול הומואים לעבור שינוי. אם כבר, אז הודיתי שלפעמים כשמגיע אלי מתבגר ומצהיר שהוא הומו’ אני צוחק על עצם ההגדרה שלו. כלומר, אם אמנם יתמיד בכך בוודאי שיהפוך להומו’. עשיתי את ההקבלה בין זהות מקצועית וזהות מינית. (אני יכול לשמוע עד כאן את רפלקס ההדיפה שפולטת את החשיבה הזו מיד מהמוח. זה לא אותו דבר! בוודאי, שום דבר איננו אותו דבר. אבל נכון לחשוב ככה). היו לי חשקים לפסיכולוגיה בגיל ההתבגרות, אבל, אם לא הייתי מתמיד להשקיע בזה כל כך הרבה בוודאי שלא הייתי בונה את זהותי כפסיכולוג. אי שם, בהמשך הדרך, הפכתי לפסיכולוג.

גם הייתי מוסיף עוד משתנים לנושא הזהות. כמו המינונים של היכולות השונות בתוך שאר מרכיבי הזהות. למה איני מגדיר עצמי כגיטריסט וכזמר, אפילו שכמעט ואין יום שאיני תולה על עצמי את הגיטרה ושר משהו? משום, שהשקעתי מעט ויש לי מעט והמקום של זה בזמן שלי הוא יחסית שולי. בוודאי בהשוואה לעיסוק שלי בפסיכולוגיה.

על פי אותו העיקרון, לא הייתי מגדיר עצמי כטניסאי או בעבר כפסל, למרות שכמעט בכל יום שיחקתי טניס ופיסלתי. מי שמשחק כמעט כל היום טניס, או כל היום מנגן בגיטרה, הוא ראוי להגדרה של טניסאי, או גיטריסט. ואילו אני שרוב היום עוסק בפסיכולוגיה, נכון אולי להגדיר אותי כפסיכולוג, שיש לו עוד כמה תחביבים וכך הוא לפעמים משחק טניס, או מנגן.

אז לגבי צעירים וצעירים בלבד, מאחר והם חשופים כל הזמן להשפעות של תורשה ופסיכולוגיה, כשמזדמן לי אני מנסה לעורר אותם למחשבה שתקנה להם זכות בחירה ושלא יהיו כפויים לצו כלשהו.

בדומה לכך שאם מזדמן לי אני מנסה להמריד את הצעירים הדתיים כנגד ההשפעות ושטיפות המוח שהם חשופים להם כל הזמן.

ועוד הערה. הצעירים שאין להם סבלנות לגדל את זהותם, והם זקוקים לפתרונות מהירים להגדיר את עצמם, יש גדודי שתדלנים שצדים את נפשותיהם. הראשונים שבהם, הם המחזירים בתשובה. כי נורא קל, לשים כיפה, להוציא ציציות מן המכנסיים והנה אתה יודע מי אתה וגם אחרים מזהים אותך.

לצד זה יש עוד “דתות” שמציעים זהות מיידית, כמעט ללא טרחה. טבעוניים, צמחוניים למשל. כאן, אמנם אין סממנים חיצוניים מובהקים, אבל, תוך דקה, הצעיר או הצעירה, יכו על חזם ויעידו על עצמם שהם טבעוניים ומתעבים כל מי שעושה רע לחיות.

לזה, נוספו מלא שתדלנים להומוסקסואליות. אני נתקל, לא פעם, בצעירים שהומוסקסואליות מעניקה להם נופך של מיוחדות שהם זקוקים לה. ואם הם נתקלים בהתנגדות, זה מגבש אותם עוד יותר.

הם ביטאו עלבון ומחאה על כך שאפיינתי את רוב ההומו’ כילדותיים. גם כאן, ניסיתי להסביר להם שאני בסך-הכל מתרגם את מה שקורה. מאחר וההגדרה של בגרות בתרבות הרווחת צמודה לאנשים שהקימו משפחה וגידלו ילדים אזי מי שעדין לא, ניסיון החיים שלו חסר בסממנים שנחשבים לבוגרים.

טיעון ילדותי אחר שעלה כנגדי, הוא שאני נותן נשק ביד ההורים וגורמים אחרים לתקוף את ההומואים. ולמה הוא ילדותי, כי כל נער שבא לפלס לעצמו דרך להתפתח נתקל בדעות ובשיפוטים לעיתים גם כוחניים. כשהתחלתי להשתמט מהדת ולנוע לכיוון החילוני, הסביבה לא ישבה בשקט ותמכה בי. נאלצתי להתמיד בדרכי כנגד כמה גלים של חברים, קרובי משפחה ורבנים, שלחצו, שידלו, איימו, או ניסו לפתות אותי בהטבות מפליגות. מה לעשות? זה הרי היה צפוי. זהו חלק מתהליך עיצוב הזהות. יש לך לעיתים תומכים, ולעיתים מתנגדים נמרצות.

הרי גם הטיעון שהכול גנטי לא גרם לכל הדתיים הנוצרים, המוסלמים והיהודים לאהוד את ההומואים.

אגב, ישנם אנשים שעוברים מסכת ארוכה של ניתוחים קשים לשינויי מין. לשני הכיוונים. כאן יש אישה בגוף של גבר והיא רוצה לשחרר עצמה מהגוף שהיא ירשה אותו. וכאן יש גבר כלוא בגוף אישה והופך עולמות להשיג את זה.

זה נראה לי מוטרף לגמרי, אבל זה קיים בעולם.

אז למה לא מקבלים שישנם הומואים שלא עושים ניתוחים, אלא עוברים שינוי מוחי כלשהו שמאפשר להם להרגיש אחרת?

אך הם העלו נקודה חשובה לדיון.

מבחן הגלולה. מתוך הסרט מטריקס

אם זה נכון שניתן לחולל שינוי גם בזהות מינית אז למה שהם ישתנו לכיוון ההטרוסקסואלי ולא שאני אצטייד ביכולת להיות הומוס’? על כך עניתי, שזו אפשרות, אבל למה לי לטרוח על כך? אני גם לא טורח ללמוד איטלקית או ספרדית. משום שאני חי כאן בארץ אז שפת הביטוי שלי היא עברית. אם הייתי עובר לחיות ברומא, אני מניח שהייתי רץ לאולפן ועד מהירה הייתי מתבטא באיטלקית.

בדומה לכך, אם התרבות הרווחת הייתה הומוסק’ מן הסתם הייתי טורח לעשות שינוי. ולמרות שאני חש משיכה מינית רק לנשים, אני שחצן בלמידה ובימים ההם אכן הייתי שחצן כזה, לא היה לי ספק שהייתי לומד ליהנות מגבר גם במין. כרגע די לי בכך שאני נהנה מחברת גברים וגם אוהב אחדים.

אבל, בשביל התערבות מתאימה, צחקתי, משהו כמו מיליון דולר, אני מניח שתוך שבועיים עד חודש הייתי חוגג גם עם גבר.

בקהילה הלהטבית הוגדרתי כהומופוב. הייתי נורא עסוק ולא טרחתי להגיב לזה.

אולי טעיתי כי במהלך השנים התברר שהם גרמו לי לא מעט נזקים. רבים מהם עובדים ברדיו ובטלוויזיה בתפקידים שונים והם חסמו לא מעט פיילוטים וניסיונות להפיק תכניות ברוח החשיבה הידידותית.

בנוסף לפסיכולוגים שהצליחו לטרפד ניסיונות כאלו. אמנם נכון שבכל הספרים שלי אני מתקיף את החשיבה הפסיכולוגית אבל מציע אלטרנטיבות הרבה יותר יעילות שנבדקו בשטח והוכיחו את עצמן.

ואם כבר התעכבנו לעסוק בנושא הזה, אגע בעוד עובדות שחוקרים מקישים מהם טיעונים מגושמים.

חלק, מאלו שלמדו לאהוב אישה והקימו משפחה וגדלו ילדים, אי שם במהלך השנים היחסים דהו עם הזמן, וכשהילדים עזבו את הקן, הם עברו למערכת יחסים עם גבר.

יש גם אחדים, שתוך חיי המשפחה שלהם, הוסיפו בסתר מאהב זכר.

החוקרים ראו בתופעה הזו ראיה לכך שהם התכחשו לזהות “האמתית” שלהם. החוקרים בעיני, נגשים להגדרות זהותיות באופן מגושם להפליא. לעומת זאת, אם תסרקו את נוף מערכות היחסים במושגים של יכולות, תראו על הרצף את כל הצירופים האפשריים.

בקצה אחד, זוגות בלעדיים. חלקם כתוצאה מאהבה וחברות אמיצה. רובם, מתוך מוגבלות והסתפקות בשייכות בלבד.

זוגות אחרים, יש להם מערכת חלקית עם בת הזוג, ויש להם בנוסף מערכת נוספת חלקיקית. כאן, מי שהייתה לו בעבר פרקטיקה הומוסקסואלית, יהיה לו קל יותר או נוח יותר לקיים “סטוץ” עם גבר, מאשר עם אישה. אז מה?

אולי יהיה לכם קל יותר להבין את העניין בתחום שולי למדי. אחרי שנים רבות שהייתי מעשן כבד, ארבע קופסאות סיגריות “ווירג’יניה” עתירות זפת וניקוטין, ליום. לעיתים גם יותר, הפסקתי לעשן. ובמשך שבע עשרה שנים, לא נגעתי בסיגריה. ואז, בהמתנה המתוחה, כשאשתי עברה ניתוח מעקפים ממושך, נטלתי סיגריה ועד מהירה חזרתי לעשן. כשנה לאחר מכן, שוב הפסקתי, עד היום. אז, איך תגדירו אותי? ברור שנחלצתי מהתמכרות קשה לעישון והפכתי לבעל זהות של לא-מעשן. זהו שינוי של זהות. אך זה איננו שינוי זהותי שזהה למי שאף פעם לא עישן. למי שנולד לתרבות לא מעשנת ואף פעם לא נגע בסיגריה.

דגדוג מחשבה

ואחרי כל מה שנכתב קודם לכן, עדין מי שחושב שאני מדבר על הומואים, טועה לחלוטין. אני עוסק אך ורק ביכולת להשתנות. אז בעיני, אותם שעשו הסבה ולמדו ליהנות מאישה, עשו שינוי בדומה לי שבמאמץ לא מבוטל, הגועל הנוראי מאכילת חזיר, השתנה לגמרי. והמגעיל הפך אצלי לטעים. בוודאי שלא כל אחד כשיר להפיק שינוי כזה. גם הטרוסקסואלים מקובעים על מה שהם מרגישים. אוהבים ונמשכים או חדלים מלאהוב ומלהשתוקק. ויש המסוגלים לשנות את ההרגשה שלהם מקצה לקצה.

וזה נושא חשוב. כי אף אחד לא מבטיח לך שכל שנות הזוג שלך יהיו כיפים. אם אתה מעוניין בחיי זוג משובחים, צריך לדעת לטפח את היכולת לכך.

האנשים לא שווים ביכולות הלמידה שלהם. יש בעלי יכולת משובחת ויש פחות. וישנם גם סרבני למידה וחסרי יכולת.

במקביל, יש תחומים קשים ללמידה ויש פחות. בוודאי שלימוד נגינה בחלילית הוא קל יותר בהשוואה ללימוד נגינה בכינור.

להפיח רוח חיים רעננה באהבה שכבתה, בוודאי דורש כלי לימוד מושחזים יותר. לא כל חנטריש יכול לחולל שינוי כזה. הרי החנטרישים מסוגלים להניע את עצמם רק מתי שמתחשק להם וחדלים כשנמאס להם.

התרבות הלומדת חיונית בצמתים רבים בחיים ובהתפתחות הזהות.

מי שלא יודע לעקוף את מה שהוא מרגיש ולקדם יכולות שמשנות את ההרגשה, מופקר לחסדי מה שכבר מתוכנת בו מראש. וכשמתפוגגת ההתרגשות שהוא מזהה אותה כאהבה, אין מנוס עליו להחליף בת זוג. וכי מה הוא יכול לעשות. פעם אהב ואילו עכשיו הוא כבר לא אוהב.

או שהוא בנוי לוותר ולהסתפק במועט.

בתרבות הלומדת לעומת זאת, היכולת מתפתחת עוד ועוד וגם האיכות הבידורית משתבחת עם הזמן.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.