פרק 12.75 – חינם אין כסף | לילות כימים

הידעתם שלאה, העובדת לילות כימים (והנה פרסומת סמויה!) באתר כמוך, עובדת בהתנדבות מלאה? "אבל למה?!" אתם בוודאי שואלים. גם אנחנו שאלנו. והנה התשובות (כן, יש תשובות ברבים)

השאלה של מתי נכון למתכנתים לבצע עבודות בחינם עולה לא פעם.

היא כל כך נפוצה שיש בלי סוף מאמרים על זה, מאמרים שאני נתקלת בהם בשיטוטיי אחרי חומר קריאה מקצועי.

במאמר אחד לדוגמה (לא בא לי לחפש עוד, אבל במאמר עצמו מפנים לחיפוש-גוגל בעניין) שנקרא האם כדאי אי פעם לעבוד בחינם, בוחנים את הסיבות שבגללן אנשי מקצוע בוחרים לעבוד בחינם (למשל שאין מספיק מוניטין, אין ניסיון בעבודה, וכד'), מסבירים למה עבודה בחינם היא רעיון גרוע (הפחתה בערך עצמך, השפעה שלילית על שוק התכנות באופן כללי – אם אנשי מקצוע מוכנים לתכנת בחינם, כנראה תכנות אינו שווה הרבה), ומה מתכנתי וורדפרס טריים יכולים לעשות במקום זאת.

ובלי שהתכוונתי, נתקלתי בסרטון באורך חצי שעה ובו ארבעה מתכנתי וורדפרס מדברים על עבודה בהתנדבות. אמנם זה באנגלית, אבל לדעתי שווה להקשיב – יש שם המנחה, רוי (רועי?) סיוון, ששואל את השאלות ומספר גם על הניסיון שלו (למשל על איך הוא מתמודד עם תחזוקה של אתרים שהוא עשה בחינם); ישנה אישה מדליקה בשם שלי פיקוק, ששבתה אותי עם השילוב של שיער לבן + כובע מצחייה + בקבוק בירה שישב לידה במשך כל השיחה, והיא מספרת איך מצד אחד היא מסרבת לבקשות התנדבות שלא מתאימות לה ומצד שני איך בכל דצמבר היא בוחרת שני פרויקטים לעבוד עליהם בהתנדבות תוך הצבת תנאים שמתאימים לה; איש בשם ג'ו קזבונה שמספר על פרויקטים שהוא עשה בחינם לבני משפחה (דמיינו משפחה איטלקית של ארבעה בנים); וגי'נג'ית אחת בשם קריקט ווילסון-האריס, שכמוני, רק רוצה הפוך אתרים מאותגרים עיצובית לאתרים מהממים.

אז האם יש אי פעם שכן כדאי לעבוד בחינם? המאמר לעיל מפנה לאתר – ShouldIWorkForFree שבו יש תרשים זרימה שעוזר להחליט מתי נכון לעבוד בחינם. חלק מהשאלות שנשאלות בצמתים הן מדליקות – האם זה בשביל אימא שלך; האם אתם מתנגדים למטרה של העמותה (אם כן – אל רק תסרבו לעבוד בשבילה בחינם, גם שלחו לה מכתב זועם!); האם אתם חייבים להם כִּליה מטאפורית; האם הם חבורת טמבלים; ועוד.

מוזמנים להציץ: תתחילו מהמעוין באמצע, תשאלו את עצמכם את ארבע השאלות הצהובות שסביבו, והמשיכו לפי השאלה שעניתם עליה כן.

אחרי שתסיימו, אתם מוזמנים לגלול ולקרוא את הנתיב שלי.

לשמחתי הנתיב שעברתי בו הביא אותי למסקנה שזה בסדר שאני עושה זאת בחינם, אם כי יש שם הסתייגות שלא הבאתי בחשבון:

התחלתי מהאמצע, והשאלה הרלוונטית בעבורי הייתה:

האם זה עבור עמותה/מלכ"ר? (כן) -> האם אתם מתכוונים שזו להקה? (לא) -> האם אתם מתנגדים נמרצות למטרתה? (לא) -> האם זה דרך סוכנות או חברה? (לא) -> אז: כן. אבל אל תשתעבדו להם. תגדירו בבירור מה אתם כן ולא יכולים לעשות למענם.

(הממ… אני לא הגדרתי בבירור מה אני כן או לא יכולה לעשות למענם. האם אני משועבדת? 😮 ).

הרבה פעמים מרימים גבה בנוגע לעבודה שלי על כמוך, שהיא בחינם ונמשכת זמן כה רב. אנשים לא מבינים שרק בזכות העובדה שאין תשלום אני יכולה להחזיק מעמד כ"כ הרבה זמן. מעבר לעובדה שלכמוך אין כסף מיותר ולו דרשתי תשלום כנראה היו נפרדות דרכינו, הרי שגם לו היה לכמוך ספונסר רציני, שתומך כלכלית בכל הפעילויות שלהם, ובא לו לשלם למתכנתת התותחית שלהם מלא-מלא כסף, אני חושבת שהייתי מעדיפה שלא (אם כי כשאני מנסה לדמיין את זה… המממ… בוא נאמר שטוב שזו לא אפשרות אמיתית), כי יש כל כך הרבה חסרונות בהכנסת נושא התשלום בין הצדדים:

  • כסף זה כלא – לו הייתי מקבלת תשלום, הייתי מרגישה חייבת לעבוד. לא היה נשאר ממד הבחירה, וזה ממד שכל כך משמח אותי. כל משימה שאני מקבלת מעמית, כל בקשה לפיתוח או לתיקון שהוא שולח לי – אני יודעת שאני יכולה לענות לו בשלילה. אני לא חייבת שומדבר לאפחד. חופשייה! משוחררת! מאושרת!
    מובן שב-99% מהמקרים אני נענית בחיוב לכל בקשה או שאלה או משימה, כי תכלס אני אוהבת לעשות את כל הדברים שאני עושה באתר. אבל עצם הידיעה שאני יכולה שלא – היא זו שנותנת לי את הכוחות להמשיך.
    לפני כמה זמן היה משהו שעמית (לא) עשה, שהרגיז אותי. בפעם הבאה שהוא ביקש שאתקן משהו באתר, פשוט התעלמתי. לא עניתי, ולא תיקנתי. לו קיבלתי תשלום על העבודה שלי, הייתי מרגישה חובה מוסרית להיענות לבקשה, או לפחות לנמק מדוע אינני יכולה. אבל אין תשלום, אז אין מחויבות! הידד!
    מובן שאני מבינה שזה דו-צדדי, וגם עמית יכול להודיע לי במחי רגע שדרכינו נפרדות. סבבה – אני בעד הדדיות, שאף צד לא מחויב לצד השני. אנחנו עושים דברים בהתנדבות, אז כדאי שזה יהיה מרצון של כל הצדדים.
  • כדי לקבל תשלום, צריך לתת הצעת מחיר – כדי לתת הצעת מחיר, צריך לתת הערכת זמן. בפרק הבא (13) אספר מה קרה בפעם היחידה שעמית ביקש ממני הערכת זמן. בינתיים אומר שאני ממש לא אוהבת לתת הערכות זמן כי תמיד מישהו נדפק – או שנתת הערכת חסר ולכן את שונאת את עצמך כי את מפסידה, או שנתת הערכת יתר ואז הלקוח שונא אותך כי הוא משלם יותר. מי צריך את זה? מדינה עברית, עבודה חופשית!
  • מעקב זמן – ונניח שהיו משלמים לי לפי שעות – הייתי צריכה לעקוב אחרי שעות העבודה שלי. אמנם כשמדובר בפיתוח, שבו אני מסוגלת לשבת שעות רצופות על התכנות, קל יותר לעקוב אחרי השעות. אבל אם מדובר בתיקונים, או בפיתוחים קטנים – שתכלס מאז שעלה האתר זו רוב העבודה – זה לא משהו שקורה ברצף: אני מתכנתת קצת, וקוראת קצת דואלים, ומפסיקה כדי לעשות דברים בבית וחוזרת לזה מאוחר יותר, וגולשת בכמה טאבים בו זמנית תוך כדי עבודה – זה משהו שהרבה יותר קשה לעקוב אחריו. הקושי הזה כבר קיים לי בעבודה כשאני מתזזת בין משימות או פרויקטים, אז תודה רבה, אני לא צריכה את זה גם בתחביב שלי.
  • מוטיבציה פנימית לעומת מוטיבציה חיצונית – יואל ספולסקי, מתכנת חכם מהאינטרנט (שגם זכיתי לפגוש כשהוא הגיע לארץ לפני כמה שנים) כתב פוסט יפה מאוד על מוטיבציה חיצונית מול מוטיבציה פנימית, על זה שתשלום על דברים שאנחנו רוצים לעשות, למעשה הורס את כל העניין. הדוגמאות שלו הן מעולם התוכנה, אבל הן רלוונטיות לכל תחומי העיסוק, לדעתי:
    [….] "מוטיבציה פנימית היא התשוקה הטבעית שלך לעשות דברים טוב. אנשים בדרך כלל מתחילים עם המון מוטיבציה פנימית. הם רוצים לעשות עבודה טובה… הם רוצים לכתוב קוד עם פחות באגים.
    מוטיבציה חיצונית היא מוטיבציה שמגיעה מבחוץ, כמו למשל כשמקבלים תשלום כדי להגיע להישג ספציפי.
    מוטיבציה פנימית היא הרבה יותר חזקה ממוטיבציה חיצונית. אנשים עובדים הרבה יותר קשה בדברים שהם רוצים לעשות. אין על זה מחלוקת של ממש.
    אבל כשמציעים לאנשים כסף כדי לעשות דברים שהם ממילא רוצים לעשות, הם מתחילים לסבול ממה שנקרא 'אפקט הצדקת היתר'. "כנראה שאני כותב קוד ללא באגים כי אני אוהב את הכסף שאני מקבל עבור זה", הם חושבים, והמוטיבציה החיצונית מחליפה את את המוטיבציה הפנימית. מכיוון שמוטיבציה חיצונית היא אפקט הרבה יותר חלש, התוצאה הסופית היא שלמעשה הורדת את הרצון שלהם לעשות עבודה טובה. כשתפסיק לשלם את הבונוס, או כשהם יחליטו שכבר לא אכפת להם מהכסף, הם כבר לא יחשבו שאכפת להם מקוד בלי באגים".
    אם אהבתם את המאמר הזה, אולי תאהבו גם את מה שיש לו לומר על עבודה מתוך הזדהות (או בעצם, איך, בתור מעסיק, ליצור מוטיבציה פנימית אצל העובדים. זה פחות רלוונטי מבחינת העבודה שלי על כמוך הן מפני שאני העובדת והן מפני שאני באתי עם מוטיבציה פנימית מהבית, אבל זה עדיין מאמר מעניין למי שצריך לייצר בעובדים שלו מוטיבציה פנימית).
  • יש מיליון בעיות עם לקוחות בענייני תשלום (יש גם בעיות עם לקוחות בתחומים אחרים, אבל לא בשבילם התכנסנו היום) – אני חברה בכמה קבוצות מקצועיות, וכל כמה זמן עולה פוסט שמספר על בעיית תשלום של לקוח: למשל לקוח שלא משלם בזמן וכמה צריך לרדוף אחריו ושהלוואי שאפשר היה להיפטר ממנו; או אחד מחברי הקבוצה מספר על מישהו ששכר ממנו שירות ונעלם בלי לשלם; או סיפור על לקוח שמתלונן שהמחיר גבוה מדי ואיזה באסה זה שלקוחות לא מבינים את ערך הכספי של הבקשה שלהם; או לקוחות שחושבים שהעבודה שהם מבקשים היא קטנה ולכן לא מוכנים לשלם הרבה; ועוד סיפורי הרפתקאות כאלה. עכשיו, אני פה בכמוך בשביל הכיף – מה אני צריכה להכניס את הראש שלי לכל הבעיות האלה? אל תתנו לי כסף, ואל תבלבלו אותי עם בעיות! ואם בא לכם לשמוע עוד על בעיות תשלום של לקוחות, יש דף בפייסבוק שמתעד כל מיני סוגי בעיות: קוראים לו תעשה פרחים ברקע. מביאה לפה כמה פנינים בעניין תשלום:

יש לנו תיש, לתיש יש זקן.Katerina Herman

Posted by ‎תעשה פרחים ברקע‎ on Sunday, 11 June 2017

״הממולח״Eliran Ditchi

Posted by ‎תעשה פרחים ברקע‎ on Thursday, 29 December 2016

מיתון גובר.Maor Kaplanski

Posted by ‎תעשה פרחים ברקע‎ on Saturday, 19 November 2016

יש עסקיות?מוישי הלר

Posted by ‎תעשה פרחים ברקע‎ on Thursday, 17 November 2016

אצלי שעה זו שעה.@Rozi Buber

Posted by ‎תעשה פרחים ברקע‎ on Wednesday, 10 August 2016

 

כצפוי, אני ממש לא היחידה שמוכנה לעשות דברים בחינם. באחת הקבוצות שאני חברה בהן, התפרסם פוסט-סקר בעניין. הרוב המכריע ענה שהיו עושים, אבל שימו לב מה כן חשוב לאנשים שעובדים בחינם בעבור עמותה:

לסיום, רק אדבר לרגע על פרויקטים צדדיים, כי זה קצת קשור. במאמר הבא (באנגלית) מתוארים היתרונות בכך שלאדם יש פרויקט צדדי (אמנם הם בעיקר מדברים על פרויקט מתחום שונה מהעיסוק המרכזי של האדם, אבל נראה לי שחלק מהדברים הם לא בהכרח רק בזה) – זה נותן אנרגייה לשאר העיסוקים, פותח את המוח לרעיונות יצירתיים, ויוצר אפקט מתגלגל של למידה. מוזמנים לקרוא כי זה מאמר ממש נחמד. ולמה הבאתי אותו בהקשר של עבודה בלי תשלום? כי במאמר הזה, המדבר על החשיבות של פרויקטים צדדיים, מדובר על המאפיינים הכיפיים של פרויקטים כאלה:

[…] "אני אוהב פרויקטים צדדים כי יש להם סט חוקים אחר:

  1. הם לא צריכים לפרנס אותך. עדיין תוכל לאכול גם אם הם ייכשלו
  2. אין להם דד-ליין. ומכיוון שאין לחץ זמן, אתה לא פונה אוטומטית לשיטות העבודה המקובלות שלך. אתה מנסה דברים חדשים. אתה מתנסה. אתה מסתכן.
  3. זו עבודה מתוך אהבה. אתה מספק את ה'עבודה', ואתה מספק את ה'אהבה'. אז כשאתה מקדיש לזה זמן, זה מפני שאתה באמת רוצה. זה מה שגורם לך לחזור לזה ולדחוף את זה. זה חשוב. הדבר הזה יצריך אותך לעבוד קשה על זה, אולי, למשך שנים."

אז כמוך הוא הפרויקט הצדדי שלי, ויש לי הרבה סיפוק ממנו. אל תערבבו לי אותו עם כסף.

נ"ב: הרשומה הזאת מחזירה אותנו לעבודה הטכנית על כמוך, וזו הזדמנות מצוינת לחזור לתלם ולעבודה עצמה. בשבוע הבא בע"ה.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.