פרק 14 – הכנות אחרונות | לילות כימים

חזרה גנרלית, באג משמח, חזרות גנרליות גם ללקוח ונצירת אש והגעה ליער המבוצר – לאה ביומן מלחמה כשבועיים לפני מועד עליית האתר החדש לאוויר

העלאת אתר. מה זה?

מבחינה טכנית זה בסה"כ כמה לחיצות על כפתורים בתוכנה ייעודית. מבחינה תפעולית, לעומת זאת, זה יותר דרמטי – קוד חדש ושונה לגמרי מפציע בתוך אתר חי וקיים.
אמנם לכאורה אם בוצעו בדיקות באתר הפיתוח והקוד נכתב בצורה אחראית, הכול אמור לעבור בשלום, אבל בפועל לפעמים גם אחרי בדיקות יש בלת"מים ואז יש תוצאות נפלאות:
שיבוש מראה האתר
או חלקים שלא עובדים
או, הגרוע מכולם – אתר מת.

אני לא אוהבת הפתעות, ולכן אחרי שקיבלתי אישור שהאתר ראוי לבוא בקהל החלטתי שהגיע הזמן, כמו לפני הצגה, לעשות חזרה גנרלית – לבצע את כל הפעולות שיהיה עליי לעשות בליל ההעלאה, באתר ניסיון. לשם כך פניתי למתכנת הבית.

חזרה גנרלית

למה הבאתי את התכתובת הזאת? האמת היא – כדי לעשות רושם מקצועי כזה, של אחת שמשתמשת במלים כאלה של מתכנתים… אבל תכלס מה שכתוב כאן זה שמתכנת הבית נתן לי תוכנה שנקראת מכונה וירטואלית. היא מדמה את אתר כמוך ויכולתי להתאמן עליה.
כמו שאתם רואים מתאריך ההתכתבות, עשיתי את זה כמעט חודשיים לפני תאריך היעד, וטוב שכך. אני לא כ"כ חזקה במכונות וריטואליות, ובעיקר לא עם מערכת ההפעלה שהייתה על המכונה של המתכנת. לכן כשנתקלתי מדי פעם בפעם בבעיות, פניתי למתכנת הבית, והוא תיקן אותם במכונה שלו, והעביר לי אותה שוב. מזל שהיה לנו מספיק זמן, ושמתכנת הבית ידע להציל אותי מכל הבורות שנפלתי אליהם. לא הייתי מסתדרת בלעדיו.

מה שאפשר לעשות לפני הזמן – עושים

במקביל לחזרות על המחשב האישי שלי היו דברים שיכולתי כבר לעשות באתר הקיים בלי לחכות לתאריך היעד, כי הם היו בלתי תלויים בפיתוח שלי. למשל: התקנת תוסף של שליחת דואל על תגובות ותוסף שמראה תפריט מיוחד לגרסת הנייד. גם התחלתי, עם מתכנת הבית, לטפל בעניין כיווץ תמונות, והקטנת משך זמן עליית האתר (ליודעי ח"ן: קשינג דרך ה-htaccess). באחד השלבים נראה היה לי שעליתי על בעיית ביצועים קטסטרופלית – לקח לאתר כחצי דקה לעלות – אבל מבדיקה חוזרת התברר שזה היה אירוע חד-פעמי, כנראה איזה קושי זמני בשרת.

השקת העיצוב החדש הייתה הזדמנות להכניס תכנים חדשים לאתר – 4 בלוגים ומדור אחד. מעבר לזה, לקראת ההשקה עמית רצה להציג נתונים של גוגל אנאליטיקס. לשם כך גייסתי את יוני, איש חכם שעבד איתי באורט (לצערי הוא עזב מאז), שמבין מאוד באנאליטיקס, יודע לקרוא נתונים ולהבין מהם דברים מעניינים (בעיניי זה קוֹסמוּת איך הוא מצליח להבין כל מה שהולך שם). יוני הוא גם איש טוב לב, והסכים לעזור לנו ולנתח עבורנו את הנתונים בהתנדבות מלאה, ובזכותו הצלחנו לחלץ מידע מועיל (בלי קשר, הוא גם הרצה במפגש כמוך במרחשוון תשע"ה).

באג משמח

עוד דבר שעשינו היה להתחיל להכין סרגלי ניווט חדשים בממשק הניהול, כי כזכור, שינינו את התכנים של הסרגל העליון ושל סרגל הנושאים. למרבה השמחה יכולנו לעשות זאת מראש מבלי שהם ייראו עדיין ע"י הגולשים.

בשלב הזה התגלה באג בניהול התפריטים: המערכת לא אפשרה להכניס את כל הפריטים שרצינו לתוך התפריט – כשהוספנו עוד פריטים, הייתה מתקבלת הודעת שגיאה. מבירור מהיר התברר שזה באג ידוע וקשור להגדרות בשרת.
אחרי כמה וכמה התכתבויות עם איש הקשר בשרת האחסון של האתר הבנו שזה מסובך מדי לדוא"ל, ואין ברירה אלא לדבר .
בטלפון.
אז אני, לאה כהן, האישה שנמנעת מלדבר בטלפון, התקשרתי מיוזמתי ליצור אנוש.
אני אומרת לכם, דברים שאני מוכנה לעשות למען כמוך.
לשמחתי השיחה הייתה ממש אחלה, כי אחרי שהסברתי את הבעיה, השיחה התנהלה ברובה בשתיקה, שרק נקטעה מדי פעם בבקשה של איש התמיכה לבדוק אם עכשיו אני כן מצליחה להוסיף פריטים לתפריט. עם שיחות כאלה אני מסוגלת להתמודד…
מהר מאוד עלינו על מקור הבעיה אבל הקושי היה במציאת פתרון מניח את הדעת. הפתרון הפשוט היה שינוי בכמה הגדרות בשרת, אבל זה היה בעייתי מבחינות אחרות. ניסינו לחשוב על מעקפים שונים אך בכל מעקף גילינו חיסרון. בשלב הזה סיפרתי לאיש מחברת האחסון שיתכן שיש אפשרות להתגבר על הבעיה מבחינה תכנותית. זוכרים שסיפרתי שהצלחתי לתכנת שהתפריט תמיד יַרְאה תתי קטגוריות של פריטים גם בלי להכניס אותם לתפריט, אבל שעמית אמר שאין צורך כי הוא יכול להוסיף ידנית? אז עכשיו כשהתברר שיש באג בהוספה הידנית, הפתרון התכנותי שלי יכול להתבצע. הסכמנו שנלך בדרך זו, ואני דווקא שמחתי כי זה אומר שהקוד שכתבתי לא יהיה לשווא.
הידד! באגים משמחים זה כיף!

חזרות גנרליות גם ללקוח

אבל לא רק עליי היה מוטל להתכונן להעלאה. גרסת המערכת החדשה, העיצוב החדש והתוספים החדשים הביאו עימם שינויים קלים בממשק הניהול, ומטבע הדברים מי שהושפע מזה היה מזין התכנים, כלומר עמית. במאמרים על חוויית משתמש, תמיד מדגישים כמה חשוב לראות את המשתמש מבצע פעולות באתר ולהבין את דרך הפעולה שלו באתר כדי לוודא שהכול זורם ולטפל במה שלא. אני, שזו הפעם הראשונה שלי בתפקיד המאפיינת, רציתי לעשות דברים כמו שצריך, הווי אומר לעמוד גם בדרישה הזאת. אבל אחרי שתי דקות מחשבה הבנתי שזה ממש מוגזם להיפגש רק לצורך זה. אלטרנטיבה ראויה הייתה יכולה להיות ללוות אותו טלפונית בזמן ביצוע פעולות שגרתיות כמו יצירת רשומה, העלאת תמונה וכד' אך למרבה הצער גם זה לא הסתייע. ראשית מפני שהיו לנו שיחות מעטות מאד, ושנית, מפני שהשיחות שכבר שהתרחשו היו תמיד מרובות נושאים – כי שיחות טלפון התבצעו בד"כ רק כשהיו מצטברים כמה נושאים שהדוא"ל כבר לא יכול היה להכילם – ולהוסיף לזה עוד זמן של מעקב אחרי פעילות היה לא ריאלי. כך יצא שאף פעם לא נותר זמן סתם לעבוד על האתר החדש רק לשם ההתנסות למרות שאני מאד רציתי והצעתי את זה לא פעם.

כשהתקרב מועד ההעלאה, עמית סוף סוף הבין שאין מנוס ועליו להקדיש זמן להתנסויות :

והוא אכן נכנס כמה פעמים כדי להתנסות:

והוא המשיך להתנסות הרבה עם כותרות, תמונות, יישורים ימינה ושמאלה. לקח את העסק ברצינות הבחור. ובכל זאת, התברר לי באחת משיחות הטלפון, שעמית חשש מהתנסות יתרה בממשק. על כן כתבתי לו כך:

נצור אש

בתחום התוכנה, יש שלב שנקרא הקפאה. זהו השלב שאחריו לא עושים שינויים תכנותיים, או עושים רק שינויים קטנים ומוגבלים מאוד. ההקפאה מסייעת להניע את הפרויקט לכיוון העלאה ע"י שהיא מצמצמת את כמות השינויים ותכיפותם, וכך מאפשרת לבדוק שמה שכבר קיים הוא יציב ועובד.
ככל שמועד העלאת האתר התקרב היה ברור לי שמתישהו אצטרך להכריז על הקפאת פיתוחים ולהתרכז בטיפול בדברים אחרונים, אבל לא ידעתי מתי לשים את הגבול: הקפאה פירושה שהבקשות הבאות של עמית תיעננה בשלילה, ולו זמנית, וזה היה לי מוזר מדי – עד אז נעניתי לכל בקשה ורצון של עמית, בד"כ באופן די מיידי; וגם, לא באמת רציתי להפסיק לפתח את האתר. פחדתי שאמות משעמום.
הקב"ה ראה את מצוקתי, ונתן לי סימן משמיים שזה הזמן לשים ברקס.

ופתאום ההעלאה התחילה לקבל ממשות גם בתוכן:

ווּהוּ!

שבועיים לפני מועד ההעלאה הצפוי, ר"ח מרחשוון, הודעתי על משימות אחרונות לפני העלאה (מה שמבחינתי הוא מרשמלו כעת). אמנם כבר הודענו על הקפאה, אבל אלה דברים אחרונים שנחוצים להעלאה. אז מה באמת נשאר? מבחינת משימות תכנותיות היה עליי לסדר את העמודה הצדדית בנייד; ליצור מסמך הסברים על עבודה בתבנית החדשה; לתרגל עדכון האתר והעלאה של התבנית לאתר. מלבד החזרות והמשימות התכנותיות, היו הכנות של תוכן שהיה עלי לעשות, כיוון שהן לא היו תלויות בעיצוב החדש העדפתי לבצע אותן לפני העלאת התבנית – לתקן את טופס ההצטרפות; ליצור עמוד קישורים וחירום; לכתוב את התוכן של דף ה-404; לתת מזכים לרכיבים – הרבה מהרכיבים שהשתמשתי בהם בתבנית (תמונות, קטעי קוד) השימוש שלהם מותנה במתן מזכה (קרדיט). יצרנו עמוד מיוחד שבו כתבתי את כל המזכים (בחלוף הזמן, לאחר ההעלאה, הוחלט לשלב את זה בדף האודות של האתר).

יעד מבוצר?

אבל אחרי כמה ימים התחלתי להילחץ. ראיתי שדברים שחשבתי שהם פשוטים פתאום מתגלים כמורכבים. למשל, חשבתי לשנות את העיצוב של טופס ההצטרפות, כך שישתלב טוב יותר עם העיצוב החדש. אבל כשווידאתי את זה מול מתכנת הבית, התברר לי שחלק מהעיצוב משפיע על הפונקציונליות. מורכבות בלתי צפויה. אמנם הצלחתי בקלות להגיע להחלטה לדחות את העיצוב המחודש של הטופס, אבל הגילוי הזה פתאום גרם לי לרגליים קרות – מה אם יש עוד בלת"מים?

רק לאחר מעשה, באחת השיחות עם עמית, התברר לי שכששלחתי לו את בקשת הדחייה הוא התבאס לגמרי, ורק אחרי שהוא התגבר על הבאסה (לקח לו שעה…) הוא כתב לי שאין בעיה…
בסופו של דבר התבייתנו על מוצ"ש פרשת נח, ד' במרחשוון תשע"ה, 25/10/14. שבוע לפני ההעלאה, הכנו תצלום מסך של חלק מהעיצוב של האתר החדש, בתור גריין (פרומו) לאתר החדש.

כשגם המרשמלו נגמר

משרבו הבקשות תוך התעלמות מההקפאה וכשפתאום גם מתכנת הבית הצטרף עם הצעות לתיקונים, נאלצתי לשלוף ציפורניים:

אז
חזרות גנרליות – עשינו.
משימות מרשמלו – סיימנו.
חלוקת משימות – בוצע.
הכול מוכן להעלאה זריזה – הממ… הֱיו עימנו.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.