פרק 16 – ו… אנחנו באוויר! | לילות כימים

האתר באוויר, לאחר בעיות קטנות, וזהו. אפשר ללכת הביתה. אלא שפתאום לאה מקבלת הפתעה, והיא אינה חובבת הפתעות כלל

וואי, זה היה קשה.
הנטייה הטבעית היא להישאר דבוקה למסך.
להשגיח ששומדבר לא מידרדר. לרענן כדי לבדוק אם באורח נס זה נפתר. לחשוב איך זה קרה ואיך אפשר לפתור את זה.
אבל זה לא עבד –
לא הייתה לי שום דרך למנוע הידרדרות כי לא ידעתי מה בכלל גרם לזה. לרענן – נובמת. ולחשוב – כל הזמן רק חשבתי כמה זה נורא, ומה יחשבו עליי, ושיבינו שאני לא מקצועית ואסור היה לתת לי להתקרב לאתר הזה בכלל.
אבל לנטוש את זירת הפשע? חוסר אחריות. להתעסק במשהו אחר? בלתי אפשרי.
לכן הכרחתי את עצמי, בכוח, לקום מהכיסא, לאבד קשר עין עם המסך, וללכת לעשות משהו אחר.
תליית כביסה למשל.
כן, זה נוגד את האינסטינקט הכי טבעי,
כן, זה קשה מאוד לביצוע,
אבל
זה עזר.

התרחקתי פיזית, התרחקתי מנטלית, ומתוך שני אלה – הרפיתי. קלוֹת.
אפשרתי לעצמי קצת לחשוב על תליית הכביסה, וזה מצידו איפשר לחלק אחר במוח שלי לחשוב ברקע על הבעיה.
ההתרחקות גם איפשרה לי לשים לב למה שלא קורה, ומה ששמתי לב זה שאני לא מקבלת טלפונים היסטריים על זה שהאתר ממשיך להיות ירוד (הרי אני לא תולה כביסה בתוך שניות, על אף סופרוומניותי), ואפילו לא דואלים בעניין (הלכתי למחשב מפעם לפעם לבדוק).
האמת היא, שאחרי כמה דקות דווקא כן קבלתי ממתכנת הבית דואל שחיזק את הרגשת ה"לא קורה":

פפאם!
מתכנת הבית לא מקבל את השגיאה!
איך זה יכול להיות? הייתכן שזו שגיאה שרק אני מקבלת? הייתכן שמשהו באתר חוסם רק את המחשב שלי?
הלו בחור-מחברת-האחסון!!!!
התקשרתי שוב לבחור מחברת האחסון. הפעם הוא ענה לי והתנצל כי הוא חולה-כמעט-מת. השתתפתי בצערו אבל גם שיתפתי אותו בצערי. סיפרתי לו שהחסימה קרתה תוך כדי שהפעלתי את תוסף יצירת התמונות החדשות. הוא מיד הבין מה קרה: שאכן בעקבות הפעלת התוסף השרת החליט לחסום את המחשב שלי מחשש שהוא תוקף את האתר (הנה דוגמה לדבר שלא יכולתי להתכונן אליו, כי את החזרות הגנרליות עשיתי על המחשב האישי שלי, שלא מוגדר למנוע התקפות כי הוא לא שרת אמיתי).
ברגע שהבנו את זה, האיש שחרר את החסימה וגם מנע מהאתר לזהות את המחשב שלי כמתקיף.
החסימה הוסרה. החיים שבו למסלולם. הפעלתי שוב את התוסף עד להשלמתו.
ווהו!
וגם
אנחת רווחה.

שלחתי צפירת הרגעה לחבר'ה:

לפני סיום

תבנית העיצוב עלתה.
התוספים הותקנו והופעלו.
כמעט סיימתי.

נותרה רק משימה אחת. משמימה, אך מתאימה לירידת המתח של ההעלאה והתקלה לעיל. מטרת המשימה הייתה לעבור לשיטה אחרת של שיוך תמונות מלוות לרשומות, והדרך לעשות זאת הייתה לעשות חיפוש באתר שיעלה את כל הרשומות. הייתי מסבירה לכם למה, אבל הייתם מתים משעמום, אז פשוט תזרמו איתי שזה מה שהייתי צריכה לעשות, ושזה התאים לי לגמרי 🙂

השלב האחרון היה משימות של עמית: לסדר כמה פריטים בסרגלי הניווט, להדליק את הצ'ק בוקס במדורים שהוא רוצה שיופיעו בדף הבית, וליצור את העדכונים שיופיעו בצד.

11 בלילה.
זהו.
העלינו את האתר. הוא נראה אחלה.
סיימנו את משימותינו.
כבר כמעט חשבתי שאני פורשת לישון.

אבל
פתאום כשרעננתי את הדף הראשי, ראיתי שמופיעות בו רשומות ישנות מאוד. מה?? מאיפה הם הופיעו?
טלפון מעמית.
גם הוא רואה את התופעה ותוהה מה היא. גם מנצל את ההזדמנות לומר תודה על ההעלאה.
איכשהו בחסדי שמים נוחתת עליי הארה שאחד התוספים – זה שמאפשר לסדר את העדכונים לפי סדר לא-כרונולוגי – פועל בטעות גם על הרשומות הרגילות, ובגלל זה מופיעות פתאום רשומות לא קשורות. אני מיד מנטרלת את ההשפעה הנלוזה הזאת, והאתר נרגע.

עכשיו אפשר באמת ללכת לישון.
ובונוס – זה היה הלילה שבו עברו לשעון חורף, אז הרווחנו שעה.
הידד!

עם שוך הסערה

בבוקר קידם את פניי הדואל הבא (תראו את השעה!!!):

ואחרי זה:

ואחרי כמה שעות:

לצערי אין לי פירוט של המחמאות (בפולניות אופיינית לא ביקשתי).

הפתעה – מתנה מהלקוח

בערך שבוע אחרי ההעלאה הגיעה אליי חבילה בדואר.
הצילו – מה זה יכול להיות? ולמה?
אני מקווה שלא משהו אישי מדי.
ולא משהו שיש לי מיליון ממנו.
ולא משהו שאני לא צריכה.

הלכתי לדואר בדחילו ורחימו וקיבלתי חבילה ובתוכה
מכתב תודה
וערכת ניקוי מסך.

ערכת ניקוי מסך: שפריצר, מטלית ומברשת לניקוי המקלדת

פיווו. אחלה דבר.
לא אישי.
ואין לי כזה בכלל.
ואני בהחלט צריכה כזה.

זה מסוג הדברים שבגלל שצריך רק מדי פעם בפעם, אתה אף פעם לא קונה לעצמך. מצד שני, כשאתה צריך לנקות מסך/מקלדת/עכבר, אתה מחפש בנרות מי שיש לו. אז עכשיו הפכתי מקבצנית משנוררת לאישה שווה ששואלים ממנה.
תאמינו לי, למרות שכסף לא מחליף ידיים, שווה לעבוד בשביל כמוך.

וזה הסוף. סוף סוף

זהו.
mission accomplished.
נגמר הבלוג.
היה נעים, היו שלום ותודה על הדגים.

 

סתם.
נראה לכם?
נראה לכם שיש לי מיליון מה לכתוב על תקופה של 10 חודשים ואז שומדבר על תקופה של 3 שנים??
אז אני עדיין כאן.
בפרקים הבאים אנסה בע"ה לענות על שאלת מיליון הדולר מדוע גם אחרי שהאתר עלה בהצלחה עדיין לא הלכתי לדרכי (ואם אצליח, האם מישהו יעניק לי מיליון דולר? תמהתני).

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.