פרק 19 – תחזוקה תשע"ה | לילות כימים

תאריך עברי חסר, סימני פיסוק סוררים, כותרות מודגשות, נטיות הפוכות של השעון, ולאה הופכת למעצבת – כל זאת ועוד בפרק חדש בבלוג של לאה

כצפוי אחרי ההעלאה התחיל שלב התחזוקה, וכמו כל תחזוקה מדובר בהרבה "דברים קטנים שצריך לתקן". מיד למחרת ההעלאה זה התחיל – עמית שלח לי כמה דברים שהוא מצא ולמעשה לא הייתה מנוחה אף לרגע, עברנו מהכנות לתחזוקה ברצף אחד. בהתחלה הייתי בהיי של ההעלאה ושמחתי להמשיך לתעל את האנרגייה לשיפורים של האתר, ואחרי זה זו הייתה האינרציה שנתנה אנרגייה, וגם פיתוחים חדשים.

הפרק הזה הוא אסופה של התכתבויות מתחילת תשע"ה. אין משהו משותף להם מלבד העובדה שדואלים כאלה הרכיבו את שגרת התחזוקה והתמיכה, וזה מה שאני רוצה לתעד פה. לכאורה אולי נראה שזה פוסט שסתם זרקתי בו כמה תכתובות כדי לצאת ידי חובה, אבל בפועל לקח לי הרבה זמן לכתוב את הפוסט הזה. נברתי בכל הדואלים ששלחתי ושקיבלתי החל מליל ההעלאה, ואחרי 3 או 4 שעות התברר לי שהגעתי רק לחודש אדר… גם להחליט איזו תכתובת מעניינת מספיק כדי להתאים לכאן – לא משמימה מדי מצד אחד, ולא מצדיקה פוסט משלה מצד שני – היה לא קל.
לא קלה מלאכתו של ההיסטוריון. מקווה שקריאת ההיסטוריה תהיה מהנה 🙂 .

ז'רגון

רק עכשיו שמת לב?

השטן של המתכנתים

יש סימני פיסוק שמשתמשים בהם בשפות התכנות, וגם בשפות הכתיבה. מתכנתים טובים יודעים להימנע מהתנגשות כזאת. חבל שכמוך לא זכתה במתכנתת כזאת…

חופרים

לפעמים יוצאים מהנושא. מזל שתמיד חוזרים.

תגוביות בנייד

כזכור, כל הסיבה שבגללה הצעתי לעבוד על כמוך הייתה כדי שיהיה לי נעים יותר לגלוש באתר. ועד מהרה גיליתי שחסר לי משהו כשאני גולשת באתר בטלפון נייד – אזור התגוביות האחרונות. בזמנו כשאפיינו את האתר החלטנו שכל העמודה השמאלית לא תופיע בנייד כי אין בה תוכן משל עצמה – יש בה רק הצפה של דברים קיימים באתר – אבל אחרי כחודש גיליתי שבא לי לעקוב אחרי תגוביות גם כשאני גולשת בנייד, אז פניתי לעמית:

המממ… אציין שעד עצם היום הזה לא עשינו מה שצריך כדי לדעת כמה לחצו על זה או על מדורים אחרים בגרסת הנייד…

חנופה עובדת!

בד"כ הנוהל הוא בקשה (עמית), דיון קצר (עמית ואני), הודעה על ביצוע (אני) ותודה (עמית). לעתים נדירות יש חריגה – למשל, הייתה פעם אחת שבקשה לפיתוח נשמעת לי כמו תלונה. עמית כנראה קלט את הנרגנות שלי ושלף נשק יעיל:

אל דאגה, זה היה מאורע חד פעמי וטוב שכך. אני פולנייה אמיתית – לא מסתדרת עם חנופה ומחמאות.

נטיות הפוכות באתר

דרך אגב, הבעיה עדיין קיימת

ואני גם מעצבת

תקופת בחירות ואתר כמוך מראיין הומואים בנוגע להצבעות שלהם. פתאום אני נקראת לדגל לעזור בתמונה לשני סוגי הצבעות. מה לי ולתמונות? אני מתכנתת! מצד שני כבוד שפונים אליי בזה. צריך לשמור על פאסון (תראו איך אני ממלכתית לגמרי):

ווּהוּ, הצלחתי לעשות משהו עיצובי בעצמי, ועמית אהב! אבל התודה הלקונית שלו מראה שהוא לא הבין את גודל המאורע. טוב שיש לי רחלי. אחרי התמונה השניה (המתלבטים), שבה היא ממש הדריכה אותי, היא כתבה לי:

לתשומת לב היו"ר עמית – זאת תגובה ציונית הולמת (סתם, אם פתאום תתחיל לכתוב לי עם סימני קריאה אדע בוודאות שחייזר חטף אותך. או אם להיות סטראוטיפית וסטיגמתית – שחייזרית חטפה אותך).

גוף: נסתר

זה אמנם קרה לפני ההעלאה, אבל בעיניי זה משעשע מספיק כדי להכניס את זה לרשומת התחזוקה:

לפעמים מחמיאים (אבל לא לי)

זהו, זה היה אוסף תכתובות שגרתיות שקרו בשלושת החודשים שלאחר ההעלאה. מדי פעם בפעם יהיו רשומות של אוספים כאלה. הפרק הבא, לעומת זאת, יהיה נושא. היו עימנו.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.