פרק 22 – המפגש החמישים | לילות כימים

זה אומר שצריך להכין שלט מיוחד, נכון? וזה אומר עוד הרבה התכתבויות אל תוך הלילה נכון? זהו שלא. לאה כן הכינה שלט מיוחד אבל ההתכתבויות היו קצרות. רק שהיא עדיין תוהה לאן נעלם השלט

קרה לכם ששני אירועים נפלו באותו תאריך (נניח יום ההולדת שלכם ומסיבת סוף שנה, או משהו כזה)? אז גם בכמוך זה קרה – לא משהו שעשה התלבטות לאן ללכת, אלא משהו שבגללו צריך להתכונן פי 2 לאותו תאריך.

מפגש יום ההולדת של כמוך היה גם המפגש ה-50 של העמותה. זה יפה, 50 מפגשים ב-4 שנים. מטרה ראויה להכנות, ולפוסט.

הבקשה

עמית רצה את זה בהקדם האפשרי (מי אמר אתמול ולא קיבל) אבל מאחר שזה היה כרוך ברחלי, ורחלי הייתה עסוקה, עברו יום-יומיים עד שהגענו לזה. כשסוף סוף הגענו לזה הבנתי שאני לא יודעת מה הוא רוצה וביקשתי תרגום בגוף הסרט.

רחלי בחרה שתיים ושלחנו לו:

הזיגזג

החלטתי שלמרות שרחלי היא משאב יקר, אולי היא תסכים בכל זאת לעשות עוד סקיצה. ואם היא תסרב? לא היה אכפת לי, מפני שעמית כבר היה מוכן לשחרר. רחלי נענתה בגלל האתגר ובגלל שהיה לה זמן:

רק לדווח לרחלי על שינוי הכיוון ולקוות שהיא לא תתחרפן:

והינה, אנחנו כבר מוכנים לגרסה הסופית – זה היה מהיר!

או ש…

מהיר מדי…

והפעם אכן זה היה הסוף. שלחתי לעמית 4 קבצים – 2 מהם להדפסה (אחד עם השם המפורש ואחד בלי), ו-2 בתור תמונה מלווה. ולמה שתי תמונות מלוות? התמונה המקורית היא מלבנית, אבל באתר יש פעמים שהיא צריכה להופיע בצורת ריבוע. הוורדפרס לא מתמודד טוב עם שינוי פרופורציה, והוא יחתוך את התמונה מהצדדים, כך שהזרקורים לא ייראו, וזה ייראה מוזר. לכן הכנו שתי גרסאות לאתר: גרסה אחת ריבועית שאותה צריך להעלות כתמונה ראשית, כרגיל, וגרסה אחת מלבנית שאותה צריך להעלות בתור Secondary Image. התבנית כבר יודעת מתי להציג כל אחת מהווריאציות.

עמית התפעל מזה שחשבתי על כל הווריאציות. על כך עניתי לו: "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן. כבר נפלנו כמה פעמים עם התמונות הריבועיות, אז אני פשוט מנסה להקדים תרופה למקק…".

וזה באמת היה הסוף.

באתר.

… והפייסבוק…

אבל אחרי שבועיים, בחודש יום ההולדת של כמוך עמית התחיל לשחק עם הפייסבוק (כמו שהזכרתי ברשומה הקודמת, עבדנו במקביל על כותרת חדש לדף הפייסבוק) – קודם עם תמונת הבלונים, ומשראה כי טוב – גם עם התמונה הזאת, של הזרקורים. רק שזאת היתה מאתגרת יותר:

העניין הוא שבתמונת הזרקורים הפרופורציות שונות מאד מהנצרכות לפייסבוק: הגובה של התמונה שהכנו לו היתה פי 2 מהנדרש לפייסבוק, ולכן נראה היה לי שאי אפשר להכניס את כל האלמנטים בתמונת הרקע הנצרכת לפייסבוק. כך עניתי לעמית, אך אמרתי לו גם שאתייעץ עם רחלי, אם כי לא הייתי אופטימית – אם יש בעיית פרופורציות, איך אפשר לפתור אותה בפוטושופ? עמית לעומת זאת כנראה לקח את הפרוזאק שלו באותו יום מפני שהוא ענה: "כבר היו נִסים מעולם". והוא צדק: התברר שלרחלי היה הקובץ המקורי של הזרקורים, ללא הסמליל, אז היא סידרה את התמונה והסמליל בלי לעוות אותם ושלחנו לעמית תמונת רקע לפייסבוק עם זרקורים.


בימים ההם, בזמן הזה.

אבל הוא אמר תמונה מלווה!

פה רציתי לקשר לרשומה שהתמונה ליוותה
אבל גיליתי ש-
אין רשומה שזו התמונה המלווה שלה!

חיפשתי בכל מקום – באתר, בבסיס הנתונים, הכרחתי את עמית לדלות ממעמקי זכרונו המקרטע – ונאדא, אם כי עמית אומר שהוא השתמש בזה גם ברשימת התפוצה וגם שהכנתי לו גרסה להדפסה והיא נתלתה במפגש עצמו.

ועדיין אני שואלת את עצמי – בשביל זה עבדנו כזה קשה? רק כדי שתהיה תמונה ברשומת סיכום השנה הרביעית של כמוך?! ואם כן, ממש מוזר לי שאני לא זוכרת שבסוף לא הייתה רשומה, ואני לא זוכרת שהתרגזתי על שהכנתי תמונות מלוות ולא השתמשנו בהן. אז או שבאמת לא היה אכפת לי, או שעבר לי 🙂 .

כך או כך, לפחות יצאה לי מזה רשומה 🙂

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.