קרה לכם ששני אירועים נפלו באותו תאריך (נניח יום ההולדת שלכם ומסיבת סוף שנה, או משהו כזה)? אז גם בכמוך זה קרה – לא משהו שעשה התלבטות לאן ללכת, אלא משהו שבגללו צריך להתכונן פי 2 לאותו תאריך.
מפגש יום ההולדת של כמוך היה גם המפגש ה-50 של העמותה. זה יפה, 50 מפגשים ב-4 שנים. מטרה ראויה להכנות, ולפוסט.
הבקשה
שבוע טוב,
מה שלומך?
יום ההולדת 4 לכמוך (המפגש הבא) הוא גם המפגש ה-50 של כמוך.
חשבתי להכין משהו נחמד גם למאורע זה.
אם רחלי "בעניין" הנה כיוונים:
[כאן הוא שלח כמה קישורים לתמונות: שטר של 50 (הישן והחדש), תמרור של כביש 50, וכמה קצת יותר קשורים לחגיגות – אחד מהם עם זרקורים שעמית חשב שהוא קצת קיטשי, ואחד עם שטיח אדום שעמית כינה "עף על עצמו" – אבל הקישורים אליהם כבר לא עובדים].
עמית רצה את זה בהקדם האפשרי (מי אמר אתמול ולא קיבל) אבל מאחר שזה היה כרוך ברחלי, ורחלי הייתה עסוקה, עברו יום-יומיים עד שהגענו לזה. כשסוף סוף הגענו לזה הבנתי שאני לא יודעת מה הוא רוצה וביקשתי תרגום בגוף הסרט.
הכוונה למעין סמליל. איקון.
שלחתי כמה קישורים לכיוון.
באיקון יהיה כתוב:
המפגש ה-50
אבל בדרך מקורית כלשהי
כעת זה ברור יותר?
קצת.
אבל אני צריכה עוד הסברים
זו תהיה תמונה מלווה? או משהו משולב עם הסמליל של כמוך?
תמונה מלווה נפרדת
רצוי שיופיע משהו שקשור לכמוך
כלומר:
המפגש ה-50 של כמוך
או
המפגש ה-50 ובצד מיני סמליל כמוך
כלומר המפגש ה-50 הוא החידוש אבל שיתכתב עם כמוך ושיבינו שהכוונה לכמוך
העברתי לרחלי.
היא אהבה את הכיוון של השטר החדש, של הקיטש ושל העף על עצמו (אם אתה רוצה להטיל וטו על אחד מהם – זה הזמן).
ומאחר שאני אישה ממש לא מלחיצה (מהטמה גנדי למד את הסבלנות שלו ממני), אני לא יודעת לומר לך מתי היא תכין את זה.
תודה
הייתי מטיל וטו על הקיטש ועף על עצמו, אבל ייתכן שהיא תעדן וזה יהיה לא קיטשי ולא עף על עצמו.
כלומר השטר בעדיפות ראשונה אבל גם הוא לא יצירתי מדי.
אולי יש לה כיוון אחר.
רחלי בחרה שתיים ושלחנו לו:
לא הספקתי (טוב, שכחתי) לומר לרחלי על ההעדפות שלך בתמונות, אז הנה מה שהיא שלחה לי.
אני חוששת שהקיטש הפך להיות גם עף על עצמו 🙂
אבל אמור לי מה דעתך
🙂
הזרקורים נחמד.
אבל קצת מתלהב.
אולי השטר יהיה פחות מתלהב ונחמד יותר.
הכול שאלה של זמן וסבלנות. אם היא מוכנה או רוצה להכין סקיצה של שטר – מה טוב. אם לא – אתייעץ אם הזרקורים אינו מתלהב מדי.
אני תוהה אם אולי אפשר ההפך – שקודם תתייעץ על הזרקורים, ורק אם זה לא טוב, אז אבקש שטר?
פשוט המשאב רחלי הוא יקר ונדיר. מעדיפה לא לבזבז אותה אם אפשר שלא 🙂
בסדר
אעדכן
[ב-21:09:]
מהסקר שעשיתי אין ממצאים.
לצערי, אנשים אינם מבינים מהחיים שלהם (סלנג מתבקש בהקשר הזה). קצת מתסכל שאין עם מי לדבר. קול קורא במדבר (בהבנה השגויה של הפסוק).
ולכן כדי שלא לבזבז משאב יקר בשם רחלי – נלך על הזרקורים. אל תשכחו מקף (ה-50) בלי רווח לפניו ולאחריו.
זה חלק מהלימוד שלי לשחרר דברים.
תודה
עמית משתמש בסלנג. רגע היסטורי.
אני מעריכה את הרצון שלך לשחרר דברים. זה לא פשוט בכלל, אבל זה אמור לעשות לך טוב 🙂
כתבתי לרחלי. נראה מה (ומתי) יהיו חלומותיה.
הזיגזג
החלטתי שלמרות שרחלי היא משאב יקר, אולי היא תסכים בכל זאת לעשות עוד סקיצה. ואם היא תסרב? לא היה אכפת לי, מפני שעמית כבר היה מוכן לשחרר. רחלי נענתה בגלל האתגר ובגלל שהיה לה זמן:
היא בכל זאת ניסתה את השטר. הסגול.
מה דעתך?
שלום שלום,
תודה
מעניין, ואולם כאן נדרש עיון רב יותר כדי להבין את המספר. הזרקורים מובן מהר יותר, וזה היתרון שלו.
כך שכרגע – הזרקורים גובר.
חן חן
בסדר גמור.
אז רק לשים את המקף
ולהכין ב-3 גדלים (לאתר, לפייסבוק ולהדפסה (ללא השם המפורש [ללא השם המפורש, הכוונה היא שיהיה כתוב רק כמוך, בלי ההמשך – "הומואים דתיים אורתודוקסים"]) )
וזהו, נכון?
עקרונית כן אבל. אשמח לראות את הגרסה הסופית לפני כל שכלול הגרסאות השונות
סבבה
רק לדווח לרחלי על שינוי הכיוון ולקוות שהיא לא תתחרפן:
הוא אוהב יותר את הזרקורים. זה בסדר שתתקדמי עם זה?
ואת יכולה בבקשה לשים מקף (בלי רווח) בין ה-ה' ל-50? שיהיה כתוב "המפגש ה-50".
[החלפות הכיוון – ] קצת מזכיר לי לקוחות טיפוסיים…
את זוכרת מי הלקוחה האמיתית של האתר הזה, נכון?
אז גם הפעם זו אשמתי.
הוא היה מוכן ללכת עם הזרקורים כבר קודם, כדי לא להטריד אותך. זו אני שהרשיתי לעצמי לבקש ממך את השטר בכל זאת…
וזה שאני לקוחה בעייתית, זה לא חידוש 😉
תודה שאת אוהבת אותי בכל זאת 😛
רק כי אני אוהבת אותך 🙂
והינה, אנחנו כבר מוכנים לגרסה הסופית – זה היה מהיר!
או ש…
מהיר מדי…
אני אוהב יותר את הראשון כי הוא זורם יותר מבחינת התחביר.
אני מתלבט לגבי הגופן ״המפגש ה-50״. הגופן קצת נראה זר, לא? לא כדאי שהוא יהיה בגופן של כמוך?
1. אין לרחלי את הגופן של כמוך. לכן היא השתמשה בגופן זר לגמרי. אחרי שהעברתי לה את הערתך, היא יצרה כזה עם גופן דוד, אבל היא עדיין חושבת שהגופן הראשון עדיף.
2. בתמונה של "כמוך המפגש ה-50", הכמוך מופיע ללא ההמשך, ולכן נראה טוב יותר עם הכיתוב מתחתיו. כשהסמליל הוא שלם, זה נראה פחות טוב. מצ"ב תמונה להמחשה (בעצם שתיים – אחת בכל גופן).
הרהור כפירה (אל תערפי את ראשי)
אולי הכיתוב "המפגש ה-50" הוא שזה שצריך להיות במרכז ולא "כמוך"?
זה הגיוני
עריפת ראשים זו לא אני.
אני רק מעטפות נפץ.
אבל רחלי, לעומת זאת – ייתכן שיש לכם המכנה המשותף הזה…
אני די חוששת לשאול אותה (על העיצוב, לא על עריפת ראשים)
נראה אם במשך היום תצוץ הזדמנות
[ב-15:30:]
רחלי עוד לא שולחת את התליין.
היא קודם רוצה לדעת מה לעשות עם הסמליל: האם צריך אותו בכלל (אם כבר הרהורי כפירה), ואם כן – איך ואיפה?
והיא מוסרת שבבקשה תחליט מהר כי ב-15:30 היא הולכת, והיא לא עובדת על זה בבית.
חן-חן לה
צריך הסמליל. היכן? אני יכול רק לשער:
מעל "המפגש ה-50" אבל קטן יותר.
(כי הדגש הוא המפגש ה-50 דווקא)
עוד השערה:
יהיה כתוב רק "המפגש ה-50" אבל בצדדים, היכן שיש את המשך אלומת האור בחלש, שם יופיע הסמליל במעין צל (פעמיים. אחד בכל צד). אולי בפועל זה נראה מגעיל. איני יודע.)
מה דעתך על זה?
(מעניין אותי מה דעתך באמת, אבל מצד שני כדאי שתהיה לך דעה חיובית כי נראה לי שהסבלנות של רחלי הולכת ונגמרת 🙂 )
אני כן אוהב
אמנם פחות את הגופן אבל כדי שלא אטרטר את רחלי – לא אפצה את פי.
אם סגרנו על הגרסה הזו – אשמח לגרסה לאתר עם השם המפורש וגרסת הדפסה בלי
והפעם אכן זה היה הסוף. שלחתי לעמית 4 קבצים – 2 מהם להדפסה (אחד עם השם המפורש ואחד בלי), ו-2 בתור תמונה מלווה. ולמה שתי תמונות מלוות? התמונה המקורית היא מלבנית, אבל באתר יש פעמים שהיא צריכה להופיע בצורת ריבוע. הוורדפרס לא מתמודד טוב עם שינוי פרופורציה, והוא יחתוך את התמונה מהצדדים, כך שהזרקורים לא ייראו, וזה ייראה מוזר. לכן הכנו שתי גרסאות לאתר: גרסה אחת ריבועית שאותה צריך להעלות כתמונה ראשית, כרגיל, וגרסה אחת מלבנית שאותה צריך להעלות בתור Secondary Image. התבנית כבר יודעת מתי להציג כל אחת מהווריאציות.
עמית התפעל מזה שחשבתי על כל הווריאציות. על כך עניתי לו: "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן. כבר נפלנו כמה פעמים עם התמונות הריבועיות, אז אני פשוט מנסה להקדים תרופה למקק…".
וזה באמת היה הסוף.
באתר.
… והפייסבוק…
אבל אחרי שבועיים, בחודש יום ההולדת של כמוך עמית התחיל לשחק עם הפייסבוק (כמו שהזכרתי ברשומה הקודמת, עבדנו במקביל על כותרת חדש לדף הפייסבוק) – קודם עם תמונת הבלונים, ומשראה כי טוב – גם עם התמונה הזאת, של הזרקורים. רק שזאת היתה מאתגרת יותר:
תמונת הרקע לפייסבוק
ניסיתי להעלות גם את המפגש ה-50, ושוב זה נחתך.
מצטער שלא ביקשתי קודם. פשוט הבנתי שעליי להחליף 2 תמונות – את התמונה הקטנה בפייסבוק ואת הגדולה.
כשבקטנה תופיעה העוגה – בגדולה יופיע ה-50, ולהפך.
והבעיה היא רק בתמונה הגדולה (בקטנה בדקתי וזה בסדר).
העניין הוא שבתמונת הזרקורים הפרופורציות שונות מאד מהנצרכות לפייסבוק: הגובה של התמונה שהכנו לו היתה פי 2 מהנדרש לפייסבוק, ולכן נראה היה לי שאי אפשר להכניס את כל האלמנטים בתמונת הרקע הנצרכת לפייסבוק. כך עניתי לעמית, אך אמרתי לו גם שאתייעץ עם רחלי, אם כי לא הייתי אופטימית – אם יש בעיית פרופורציות, איך אפשר לפתור אותה בפוטושופ? עמית לעומת זאת כנראה לקח את הפרוזאק שלו באותו יום מפני שהוא ענה: "כבר היו נִסים מעולם". והוא צדק: התברר שלרחלי היה הקובץ המקורי של הזרקורים, ללא הסמליל, אז היא סידרה את התמונה והסמליל בלי לעוות אותם ושלחנו לעמית תמונת רקע לפייסבוק עם זרקורים.
בימים ההם, בזמן הזה.
אבל הוא אמר תמונה מלווה!
פה רציתי לקשר לרשומה שהתמונה ליוותה
אבל גיליתי ש-
אין רשומה שזו התמונה המלווה שלה!
חיפשתי בכל מקום – באתר, בבסיס הנתונים, הכרחתי את עמית לדלות ממעמקי זכרונו המקרטע – ונאדא, אם כי עמית אומר שהוא השתמש בזה גם ברשימת התפוצה וגם שהכנתי לו גרסה להדפסה והיא נתלתה במפגש עצמו.
ועדיין אני שואלת את עצמי – בשביל זה עבדנו כזה קשה? רק כדי שתהיה תמונה ברשומת סיכום השנה הרביעית של כמוך?! ואם כן, ממש מוזר לי שאני לא זוכרת שבסוף לא הייתה רשומה, ואני לא זוכרת שהתרגזתי על שהכנתי תמונות מלוות ולא השתמשנו בהן. אז או שבאמת לא היה אכפת לי, או שעבר לי 🙂 .
כך או כך, לפחות יצאה לי מזה רשומה 🙂
אין תגובות
תגובות בפייסבוק