פרק 23.5 – בבונקר | לילות כימים

תכירו את שם הקוד שלאה משתמשת בו בכל פעם שהיא שולחת משהו ומפחדת מהתגובה של עמית. אבל הגולם קם על יוצרו, ויום אחד לאה מגלה שגם עמית החל להשתמש באותו שם קוד

אדם מסתיר את פניו בכובע גרבמדי כמה פרקים אפרסם פרק שחוצה גבולות מבחינה כרונולוגית ונוגע בנושא מסוים לכל אורך העבודה המתמשכת על האתר. כזה הוא למשל הפרק של היום.

זה פרק שנוצר בהשראת תגובה על פרק 13 – פרק שבו סיפרתי שאחרי ששלחתי למתכנתים את האתר בפינה לשיפוטכם רצתי להתחבא בבונקר. כשראיתי שיש התלהבות מהשימוש במילה בונקר (הי, אלרון!), חשבתי לאגוד את כל הפעמים שבהם הבונקר היה בעבורי מקום מקלט.

בביטוי בונקר השתמשתי בכל פעם ששלחתי לעמית משהו שחששתי שהוא לא יאהב ושהוא ישפוך עליי קיתונות של רותחין (לא שהוא אי פעם עשה זאת, אבל לא מזיק להיזהר). בזמן הכנת הרשומה הזאת גיליתי שלפעמים גם עמית השתמש בבונקר פעם או פעמיים. ממש לא זכרתי.

 

בבונקר מתגוננים מפני הריקושטים

כשהכנו את הגרסה הראשונה של לו"ז האירועים השנתי תשע"ה-תשע"ו, התבססנו על דוגמה שאני אהבתי ועמית אישר. אבל ככל שעבדתי עליה יותר, הבנתי שצריך לשנות בה דברים כדי שתיראה טוב אצלנו, וחששתי שהשינויים האלה לא יהיו לרוחו של עמית.

אהמ… מי נתן לך רשות?

לכבוד יומולדת 5 לכמוך עמית ביקש סמליל בצורת מדליה. ומה עם רקע? חשבתי שאפשר יהיה לחפף ולהשתמש ברקע של השנה שעברה. אז חשבתי.

ובצדק. מה יהיה עם כל הבקשות האלה?!

מצד שני, צודק. באמת הצעה לא מתאימה.

ואכן יצאו כותרות הרבה יותר מתאימות:

ריצה לבונקר

כשיש חשש לתגובה מיידית זה מצריך ריצת אמוק.

מדליה: Freepik

וזה עבד.

כשאין כוח לרוץ לבונקר

אחרי כשנתיים של ריצות לבונקר התחלתי לפתח יכולת עמידה מול ביקורת (במיוחד לאור העובדה שרוב הזמן אין יותר מדי).

פעמיים בונקר

הצעתי עיצוב לרשומת המשוב של שבת כמוך 9. אבל עמית לא היה פנוי לאשר (כולה 12 בלילה. מה הוא, סינדרלה?), והזמן הלך ואזל, לכן החלטתי להחיל אותם על דעת עצמי. תודו שזו סיבה מצוינת להפעיל את הבונקר.

פוחדת שגרמתי נזקים

אחרי הנזקים שכבר גרמתי פעם בטופס התרומות, כשביצעתי שוב שינוי בקוד חששתי לעורר טראומות ולכן הבונקר היה המקום הטבעי בשבילי אחרי ההודעה לעמית.

תגובות נשלחות לבונקר

דברים שכתבתי כששלחתי את הסקיצה הראשונית ביותר של תוכניית שבת כמוך 10.
לפעמים הבונקר הוא אני.

להימלט הבונקר

כשהכנו את הלו"ז של שבת כמוך 10 שהיה בעיקר ציר זמן, גם שבתות כמוך מוקמו על ציר זמן זה, ובהתחלה עמית רצה שכל שבת תזכה נרחב יותר מאשר שאר הנקודות. זה היה מאתגר בהיבט העיצובי, ומכיוון שעמית ידע זאת, הוא ירד (בצדק!) לבונקר.

בסופו של דבר גם עמית הבין שפירוט הוא בלתי אפשרי, והשבתות צוינו רק ע"י המקום והנושא של כל אחת. את התוכנייה המלאה אפשר לראות כאן.

בונקר? כבר לא בשבילי

תופסת אומץ

שוב מחליטה להתמודד. כאן עמית אפילו לא מתייחס לבונקר.

מקרה שבו עמית לא מבין למה צריך בונקר

עמית שלח תמונה גולמית. רחלי עיצבה אותה על רקע בתוך מסגרת. השוני היה גדול מאוד וחששתי שמא זה לא יהיה לטעמו של עמית ונצטרך לעבוד על זה שוב.

ביטוי נרדף לבונקר

לפני אחת משבתות כמוך עמית שלח לי טקסט שהוא יקרא באותה שבת. הוא אמנם לא השתמש במונח בונקר אבל כן אמר – אחרי שאישרתי שהטקסט נשמע אחלה – שהוא היה בכוננות ספיגה.

אז מה היה לנו?

אני חושבת שאפשר לראות שעם הזמן נהייתי קצת יותר אמיצה והתגברתי על הצורך לרוץ לבונקר על כל דבר קטן, ועם זאת הצורך הזה לא עבר מעולם, ואני סבבה עם זה. מבחינת אידיאל נראה לי טוב לא להניח שהלקוח תמיד יאהב את מה שאני שולחת, ומה גם שמבחינה פרקטית אין לי ברירה – עד היום לא הצלחתי להבין את הטעם של עמית כך שכל שליחה של עיצוב חדש היא מבחינתי ירייה באפלה. אשרי אדם מפחד תמיד.

זהו להפעם בענייני בונקר. כדי לאזן, אגלה לכם שיש לא מעט פעמים שעמית פוחד ממני, רק שהבונקר לא מככב שם ולכן זה יזכה לפוסט משלו.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.