פרק 27.3 – איך מייצגים את האין? | לילות כימים

ייצוג יום הכיפורים היה קשה להמחשה כי ביוה"כ אין אוכל מאפיין (ואיזה סמליל יכול לייצג רעב??), אין כלי של מצווה (שופר או סוכה), ומה שיש ביום הזה הוא בעיקר איסורים. אז איך אפשר לסמל את היום הזה? ללאה ולרחלי פתרונים

אנחנו עומדים יום אחרי ראש השנה ושבוע לפני יום הכיפורים. חוזרים לכותרות האתר, והפעם – הכותרת של יום הכיפורים.

[הערה: כמו שכתבתי בפרק הקודם, על כותרת האתר לר"ה, העיצוב של כותרות החגים נעשה במקביל, אבל כדי להתייחס לכל מועד בזמן המתאים לו בלוח השנה פיצלתי את התיעוד ל-3 פרקים. ניסיתי בכל פרק לשלוף רק את חלקי התכתובות שהיו מיוחדים לכל חג, אבל כשהיו בתכתובת דברים כלליים השארתי אותם, על אף שזה אומר שהם חוזרים בכל שלושת הפוסטים. ]

בשביל יום הכיפורים היה קשה להחליט מה הסימנים – אין אוכל מאפיין (ואיזה סמליל יכול לייצג רעב??), אין כלי של מצווה (שופר או סוכה), ומה שיש ביום הזה הוא בעיקר איסורים. אז איך אפשר לסמל את היום הזה?

כשחשבנו מה בכל זאת כן עושים ביום הזה, הבנו, רחלי ואני, שמתפללים.
פפאם – תפילה יכולה להיות מאפיין נוח לייצוג!
מה מאפיין תפילה? קודם כל סידור (זה הכי מתאים כי זה שייך לכולם), ואחר כך – טלית (זה לא שייך לכולם אלא רק לגברים, אבל איזה מזל שהומואים הם גברים. נעזוב את זה שיש מנהגים שלפיהם גברים רווקים לא מתעטפים בטלית).

ההחלטה להשתמש בסידור הייתה נוחה גם מבחינת החיפוש: הרי תמונה של סידור לא חייבת להיות ספר שכתוב עליו "סידור", היא יכולה להיות סתם תמונה של ספר. חיפשנו ספר באתרי התמונות, ומצאנו את הספר הזה. אהבנו אותו גם מפני שקווי הספר פתוחים ועדינים כך שהם שלא משתלטים על הסמליל, וגם מפני שהוא יכול להיראות כמו סידור.

חיפוש אחר טלית הצריך אותנו לעשות חיפוש יסודי באתרי תמונות ובגוגל (תוך תחימת החיפוש בתמונות מסוג מותר לשימוש). אפילו ניסינו להשתמש בתמונות שיש לנו (למשל ברכת כוהנים), ובסוף הצלחנו למצוא טלית שנכנסה יפה לכותרת. יצאה לנו כותרת שחור-לבן, דבר שנראה לנו די מתאים ליום הזה.

אחרי כמה ימי עבודה על הכותרות, שלחתי לעמית:

פתיל תכלת. באמת למה לא.
למה לא??? אתם יודעים כמה זמן חיפשנו תמונה טובה של טלית, שתהיה בעלת כל התכונות שפירטתי לעיל בעניין השופר?! להוסיף לזה גם את הקריטריון של תכלת היה הורג אותנו לגמרי.

עמית הציע לשלוח תמונות שיצלם בעצמו. סבבה – אם הוא מציב קריטריונים חדשים, אז שגם הוא יסבול מהם!
הבחור לא בזבז זמן, וכבר ל-מ-ו-ח-ר-ת קיבלתי לתיבת דואלי תמונות של טלית (וגם שופר, מהפרק הקודם). אמנם בלי פתיל תכלת, אבל עם פסים כחולים. עמית הסביר בשיחת טלפון שליוותה את הדוא"ל שמבחינתו זה עדיף כי זה נותן קצת חיות לכותרת (איכשהו שחור-לבן לא קנה אותו…).

ניסיתי לשבץ את הטלית בכותרת בצורה שתיראה יפה. אפילו ניסיתי להפוך אותה כדי שתיכנס:

אבל רחלי לא אהבה את איך שהטלית ישבה – משהו בה לא היה "טליתי", לדבריה. אפילו חלפה בה מחשבת כפירה – לוותר לחלוטין על הטלית! אני לא הרשיתי לה, והיא הלכה איתי, והצליחה למצוא זווית שבה הטלית נכנסה יפה ומכובד:

הכותרת הזאת, יחד עם כותרת ראש השנה, הספיקו להיות מוכנות בדיוק ברגע שבו עמית היה אמור לצאת מהפגישה שהיה בה. תהיתי האם הוא יספיק לראות את זה כשהוא ייצא, ומתי יהיה לו זמן לכתוב לי מה דעתו.
לא הייתי צריכה לתהות הרבה – בערך דקה אחרי ששלחתי אותן, עמית עשה את הבלתי ייאמן, הדבר האסור (במשתמע) – הוא התקשר אליי בלי לתאם מראש פשוט מפני שהוא כה התלהב מהתוצאה ומהזריזות. האם זה היה בגלל הכותרת הזאת, בגלל כותרת ראש השנה, או בגלל שתיהן? לא שאלתי. שמחתי על המריצוּת שלו והסתפקתי בה.

הכותרת החתיכית

בגרסת הנייד עשינו התאמה קטנה – מאחר שבמצב זה הסמליל נמצא באמצע הכותרת, והספר השחור הלך לאיבוד ברקע הטלית הכחולה, הִלבּנּוּ את הספר.

כשעלתה הכותרת לאתר, שאל אותי עמית: "ראית את יום כיפור החתיכי?". שמחתי שזה מוצא חן בעיניו, ועניתי שכן. שאלתי אותו אם גם גרסת הנייד מוצאת חן בעיניו. תשובתו הייתה: "אכן כן. עדין כמו יוה"כ".

גמר חתימה טובה!

3 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

    1. שאלה יפה.
      בדואלים, כמו שראית, לא מתועדת מחשבה כזאת, ולצערי מאחר שעברו כבר יותר מ-4 שנים, אני ממש לא זוכרת מה חשבתי.

      אני די בטוחה שלא חיפשנו להכניס סממנים הומוסקסואליים לכותרת, כשם שלא עשינו זאת בשום כותרת לפני כן או אחרי כן.

      מכל מקום, כמו שראית בתגובתו של עמית וכמו שתראה בע"ה באחד הפרקים הבאים, גם לו הצעתי טלית בצבעי הגאווה זה היה מן הסתם נפסל ע"י עמית, כי זה לא מתאים לקו של כמוך.