פרק 27.6 – שלומית בון עסוקה | לילות כימים

עוד רגע סוגרים את הסמל לסוכות אבל אז לאה מגדילה ראש ושואלת מה בעניין שמיני עצרת ובכלל אולי כדאי להכין גם לל"ג בעומר. הפעם, היא לא התחרטה על השאלה

עברנו את יום הכיפורים, ועכשיו אנחנו מתכוננים לזמן שמחתנו – סוכות.

[הערה: כמו שכתבתי בפרקים הקודמים – כותרות האתר לר"ה וליום הכיפורים – העיצוב של כותרות החגים נעשה במקביל, אבל כדי להתייחס לכל מועד בזמנו פיצלתי את התיעוד ל-3 פרקים. ניסיתי בכל פרק לשלוף רק את חלקי התכתובות שהיו מיוחדים לכל חג, אבל כשהיו בתכתובת דברים כלליים, השארתי אותם, על אף שזה אומר שהם חוזרים בכל שלושת הפוסטים.
ועוד הערה: מאחר שהפרדתי את הדבקים, כל פרק בפני עצמו יוצא די קצר. אני מתנצלת על כך, ומצד שני אני חושבת שאולי אני עושה לכם טובה, כי למי יש זמן בחגים לקרוא פרקים ארוכים? 🙂 ]

סוכות היה אתגר אחר. אמנם שופר וטלית היו קשים אבל עדיין, אלה סימנים יחסית מוּכּרים. אבל מי יודע מה זה ארבעת המינים וסוכה? איפה נמצא תמונות כאלה? להפתעתנו, דווקא התבדינו – מתברר למשל שוויקיפדיה יודעת. אבל איך עושים מהתמונה הזאת כותרת או סמליל?

בשביל זה יש את רחלי! כמו שהיא הצליחה לסדר יפה את הטלית בכותרת יום הכיפורים, כך כאן היא החליטה לקרב את ההדסים לאתרוג, וככה ליצור כותרת שיש בה רק הצמחים, והיא מרשימה.

אז יש רקע לכותרת, אבל מה עם סמליל? לא הצלחנו למצוא רעיון, אז החלטנו שלסוכות לא יהיה סמליל מיוחד. אחרי כמה ימי עבודה על הכותרות, שלחתי לעמית:

האמת היא שגם אני רציתי שהסמליל ישב בתוך סוכה (great minds וגו'), אבל שוב – לא מצאנו תמונה של סוכה שתתאים להיות מסגרת לסמליל. אמנם הייתה לי תמונה של סוכה שיכלה להיות רקע (פעם צילמתי את הסוכה שלנו), אבל רחלי פסלה אותה כי היא טענה שזה יותר מדי חוּם (סמלי האושפיזין של סוכת נחלים). לו הרקע היה סוכה, הסמליל יכול היה לשבת בתוך אתרוג (מי אמר סמליל אתרוגי ולא קיבל?).

בניגוד לשני הפרקים הקודמים, עמית לא שלח תמונות שעזרו לסוכה (כנראה לא היו סוכות בחנות שבה הוא צילם…), אבל לא אלמן ישראל. מאחר שעמית העלה את עניין הסוכה בסמליל, ובדיוק במקביל לרחלי היה רעיון – הלכנו עליו: רחלי מצאה תמונה של סוכה בדף צביעה לסוכות, וערכה אותו כך שיתאים לתחום את הסמליל. שלחתי לעמית: "תראה מה רחלי הנהדרת עשתה. כזה רצית?"

והוא ענה: "יאאאאא. כך. תודה".

מעולה! סגרנו.

שומר פתאים השם

אחרי ששלחתי את הסקיצות הראשונות של כל הכותרות, פתאום הייתה לי הארה – נזכרתי בחג נוסף. האם לשאול עליו את עמית, או לקוות שהוא לא יחשוב על זה בעצמו?

וגם כאן נרשמה התפעלות

כששלחתי לעמית את כל כותרות החגים והסמלילים לפייסבוק, הוא ענה:

בשנה אחרי זה, חיכיתי שאחרי יום כיפור עמית יעלה את כותרת סוכות. חיכיתי יום, יומיים, שלושה. בערב ערב סוכות שלחתי לעמית:

 

אלה כל החגים?

ומה עם שאר החגים? בתחילת העניין ביקשתי מעמית רשימת חגים שבהם ירצה התאמה של האתר, כדי שנוכל, רחלי ואני, להערך מראש.

עמית ענה שהכול שאלה של זמן. כלומר כמה רחלי מוכנה להשקיע. כי יש חגים או מועדים של יום בלבד. הרשימה המלאה היא:

  • ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • סוכות
  • חנוכה
  • טו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • יום העצמאות
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • (בחירות?!)
  • (יום הולדת לכמוך?! אולי עדיף סמליל קבוע ולא משתנה. אני נוטה שכן עדיף משתנה כי בכל שנה גדלנו בשנה)

עם הרוב הסכמתי, אבל עם חלק – לא! העליתי את הנקודות הבאות בפני עמית:

  1. מה נראה לו ט"ו בשבט? ביקשתי שלפחות השנה נדלג על ט"ו בשבט. גם מפני שזה יום אחד, גם זה היה די קרוב, וגם – ממילא זה בחודש יום ההולדת של כמוך.
  2. האם אפשר לאחד עיצובים של יום העצמאות ויום ירושלים לעיצוב אחד שלם לחודש אייר?
  3. בחירות זה חג?! זה סתם יום חופש כיפי 🙂
  4. אני בעד סמליל אחר לכל ליום הולדת. זה כיף להתחדש כל שנה 🙂 . אמרתי לו שאם הוא מעדיף שמעצב אחר יעשה זאת – זה לגמרי סבבה.

עמית זרם איתי ברוב העניינים:

  1. אין בעיה. אני תוהה אם לא לוותר כליל על ט"ו בשבט.
  2. רעיון מעניין אבל המשמעות שלו שלכל אורך אייר יהיה סמליל חלופי ואת זה איני רוצה. לכן נראה לי שכן נכון להפריד.
  3. לכן הטלתי בסוגריים. יש בכך קריצה. נעשה זאת רק אם יהיה זמן וחשק.
  4. כן, צודקת. דווקא אני מעדיף שרחלי (אני שומר את המעצב הקבוע של כמוך לדברים מורכבים יותר שדורשים יותר זמן כמו לוז השבת). רק שאני תוהה אם יהיה לרחלי כוח לסמליל חדש בכל שנה.

סבבה.

ופתאום עלה בדעתי עוד "חג" – ל"ג בעומר. אמנם זה לא ממש חג, ואמנם עמית היה שותף לתפיסתי את חג השבועות (חג הביכורים יותר מאשר חג מתן תורה) אז ייתכן שזה ירמז שגם כאן הוא יסכים איתי, אבל לא יכולתי להיות בטוחה – לאור הנפצת הט"ו בשבט שלו (שגם הוא אינו "חג"). לשמחתי עמית ענה לי:

אגב, אני ממליצה לזכור את המחשבה שלו לוותר כליל על ט"ו בשבט. אקדח מעשן במערכה הראשונה וגו'.

האם עמדנו ברשימת החגים? האם עמדנו ברשימת הלא חגים? אילו דרמות קרו בכותרות החגים הנותרים? את זה לא נדע בפרק הבא, כי נעשה קצת הפוגה בנושא הכותרות, אלא בפרק עתידי כלשהו שיסכם את עניין הכותרות. היו עימנו.

בשבוע הבא, חול המועד סוכות, הסדרה תנוח. נשוב בע"ה באיסרו חג. חג שמח!

נ"ב
כותרת הרשומה היא כמובן מהקומדי סטור.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.