פרק 38 – שש סקיצות, בקטנה. זה שווה | לילות כימים

כמה אירועים יש בשנה אם יש רק 12 חודשים, מדוע עמית התגעגע לברווז של לאה, ומה סקרן את לאה שהיא הייתה חייבת לשאול את עמית

בתחזוקה של כמוך מתרחשים כל מיני דברים שאני לא מתעדת בסדרה: כי הם קטנים, או כי הם טכניים, ולעתים רחוקות – כי הם מעצבנים. ב"ה זה באמת קרה לעתים רחוקות מאוד, אבל בתקופה שבה מתחיל הפרק שלנו הייתה התרחשות כזאת. לא אכנס לפרטים כי הנושא טכני מכדי לעניין, רק אומר שדברים לא הסתדרו והיו חילוקי דעות. אני ממש לא אוהבת שדברים לא מסתדרים ולכן כל הדיון ההוא עשה לי מצב רוח לא טוב.
ואז הופיע הדואל הזה מעמית:

הרגשתי שזה נושא רגוע יותר, בעיקר כי זה עיצוב, ולכן מיהרתי להיאחז בו על ידי שקשקשתי עם רחלי קצת עליו – איזה קונספט אנחנו רוצים ללוח האירועים (אתם מבינים את הקטע? כדי לנוח מכמוך, אני עובדת על כמוך…). רחלי לא הייתה בעבודה באותו יום (מזתומרת אז איך קשקשתי איתה – על המסנג'ר של ג'ימייל שמעתם? אז ככה), אז היא רק שלחה אותי לעשות כמה חיפושים בגוגל. גם זה טוב.

שאלתי את עמית אם הוא רוצה להישאר עם הקונספט של תמונות, או שמא מוכן לשקול חזרה לקונספט המקורי והוא ענה שהתמונות מוסיפות חיוּת רבה יותר.

טוב, היה לי זמן (בעצם, בעיקר חשק. באותו זמן הרגשתי שאין לי זמן לכלום) לזה, ולכן הסתכלתי עם רחלי על כל מיני אפשרויות של סידור תמונות. אם רוצים לצאת מהקונספט הקיים כיום, יש אפשרות לסדר את התמונות בגדלים שונים, כמו בפינטרסט: בזמנו, שלהי 2015, תמונות בצורה פינטרסטית היו כוכב עולה בשמי העיצוב, וחשבנו להביא את הבשורה ללו"ז האירועים. עם זאת, היו שני חסרונות בכיוון הזה: ראשית, קשה לשמור על סדר החודשים. שנית, חודשים שונים מקבלים גדלים שונים, ולא כל החודשים שווים כפי שהם כיום. כתבתי לעמית שבתחושה שלי, הוא פחות מתחבר לסגנון הזה (ואם אני טועה אז אחלה 🙂 ). ואם אכן כך, כלומר שהוא פחות מתחבר, שאשמח לשמוע ממנו כיוונים.

עמית ענה שזה כיוון מעניין. הוא הציע שכדי לפתור את בעיית הרצף אפשר להוסיף מעין קו שירוץ בין המרובעים וישמש מעין "ציר זמן". כי כן חשוב שיהיה סדר לפי חודשי השנה: אם לאחר כל מפגש יופיע "יתקיים" ויהיה בלגן – צד ימין למעלה התקיים וגם צד שמאל באמצע וגם התמונה הרביעי מלמטה.

הבנתי את חששותיו, והרגעתי אותו שאני חשבתי על בלגן קצת יותר מאורגן, וצירפתי את הדוגמית הזאת, שמלבד התמונה עם הציפורניים, שהיא ממש ארוכה מדי ושוברת את הסדר (ולכן אנחנו לא ניצור תמונה ארוכה כזאת), בשאר נראה שאפשר לעקוב אחרי הסדר.

עמית מצידו שלח קישור לדוגמית משלו. זרמתי וניסיתי להתאים את זה ללו"ז, אבל א) זה יצא מבולגן, ו-ב) חלק מהצורות היו צרות מדי לטקסט. אמנם זה היה ניסוי של רק 5 תמונות, וטקסט רק על הראשון, אבל כבר מזה אפשר היה לראות את הבעיה.

האירוע ה-14

בינתיים, בלי קשר לעיצוב הספציפי, נתקעתי על משפט שעמית אמר בדואל הראשון:

חישבתי ויוצא 14 מפגשים

בחזרה לשאלת הקונספט

שלחתי לעמית מה שהתחלתי לעשות. לא הייתה לי סבלנות להכניס את כל המלל, וגם לא את הכותרות העליונה והתחתונה. עדיין נראה לי בסדר, ורחלי אישרה שאפשר להמשיך בכיוון הזה. מה אומר כבודו?

עמית זרק שאולי ננסה לו"ז בסגנון פייסבוק. זרמתי ועשיתי סקיצה:

 

קשקשנו קצת על אם זה לא ריקני מדי, ואיך זה ייראה כשנוריד את המלל והתגובות, ואז עמית זרק שוב כיון אחר: יש לך כוח לרעיון גלגל חודשי השנה? שאלה טובה. יתכן שלו היה לנו זמן בלתי מוגבל הייתי מנסה. אבל לפי המצב כרגע, נראה לי שרק אם לא נצליח להסכים על אחד מהרעיונות שכבר מתגלגלים ננסה את הכיוון הזה. בינתיים הראיתי לרחלי את המראה הפייסבוקי והיא אמרה שאילו היה מדובר בפרסום בעיתון, זה אכן היה מדליק. אבל לשים בתוך פייסבוק משהו עם כותרת של פייסבוק ומראה של פייסבוק, זה פחות מתאים ונראה מוזר. עמית הסכים, וחזרנו לעניין גלגל חודשי השנה. ביקשתי ממנו למצוא דוגמה למה שהוא מדמיין, זה עשוי להקל עליי. הוא אכן שלח לי, אבל רחלי העבירה ביקורת על הדוגמיות שלו, ושלחה קישורים אחרים במקומן:

חמוד עם פירות וחיות; גלגל עם מאכלים כשהתמונות מחוץ לגלגל; זה לא גלגל אלא ציר זמן; וגם זה לא גלגל אלא אוסף תמונות עגולות מסודרות בשורות וטורים.

מתוך ארבע התמונות האלה עמית אהב את ציר הזמן, וקצת פחות מזה את המעגל המחולק לחודשים. אמנם בהתחלה הפריע לו שקשה לעקוב אחרי הסדר, אולם בסוף הוחלט שזה דווקא בלגן חמוד, וגם שאולי ניתן יהיה לסדר קצת את האירועים, במיוחד אם נאזן את כמות אירועים משני צידי הציר.

ובאמצע כל זה, גיליתי שכל מיני דברים אחרים בכמוך מפריעים לי וכבר אין לי חשק לעבוד על לוז האירועים. אני כבר ממש לא זוכרת מה זה היה שהפריע, אולי זה היה הנושא המעצבן שקדם? אולי דברים אחרים? אני רק יודעת שבאחד הדואלים כתבתי לעמית שאין לי כוחות להמשיך עם הסקיצות, ודיברתי עם רחלי והיא במקסימותה אמרה שתשתדל בע"ה לקחת על עצמה את המשימה.

ופתאום עלה לרחלי רעיון, לחפש צירי זמן באחד מאתרי התמונות החינמיות. התברר שיש המונים, ולדעתנו הם נראו טוב יותר מציר הזמן שדיברנו עליו בזמנו כי ההוא נראה מיושן ואלה נראים חדשניים יותר. מתוך ההמונים שהיו שם, אלה הכי מצאו חן בעיניי (בסדר יורד), ושלחתי אותם לעמית:
ציר זמן עם תמונות עגולות מעל ומתחת לציר
ציר זמן, עם טקסטים מעל ומתחת לציר (הוא אמנם לא חינמי, אבל אפשר לקבל השראה מהקונספט) [הערה: זה אקדח מעשן. עוד נפגוש אותו באחד הפרקים הבאים]
ציר זמן מתפתל
ציר זמן עם טקסטים מעל לציר, כשבלונים מציינים כל שנה (יתכן שזה לא ייראה טוב כשיש 14 בלונים. צריך עיון)
ציר זמן מתפתל זוויתי אנכי, עם שתי עמודות טקסטים משני צידיו (אצלנו יש הרבה פחות מלל. יתכן שזה ייראה פחות טוב משום כך)

לקחתי בעיקר כאלה שיש להם הרבה אירועים, כי דברים שיש בהם מעט אירועים לא ייצגו את המצב אצלנו, והמעבר ממעט להרבה עלול להראות לא טוב. התנצלתי על שאנחנו שוב מעלות לדיון על איזו תמונה ללכת, וקיוויתי שזה לא יפריע לו יותר מדי.

אני אף פעם לא יודעת לצפות את תגובתו של עמית. אם חשבתי שהכיוון החדש ירגיז אותו, התבדיתי ובגדול:

אווו. זו תגובה ציונית הולמת.

הוא הגיב על כל הקישורים ששלחתי, ועל הראשון שאהבתי הוא כתב "מעולה. יש כאן גם טקסט וגם תמונות". אכן מעולה – יש לנו הסכמה!

אפרופו התמונות, העליתי בפני עמית משהו שהטריד אותי: חשבתי שייתכן שכדאי לחשוב מחדש על התמונות, כי מה שיפה בצירי הזמן הללו הוא שהתמונות הן איורים. רחלי ניסתה להחליף חלק מהאיורים בתמונות הקיימות בלוז הנוכחי, וזה פשוט לא נראה יפה כל כך. למשל בתמונה הראשונה ששלחתי אמרתי לעמית שאני חושבת שזו תהיה טעות להחליף את האיקונים בתמונות, וייתכן שצריך למצוא איורים מתאימים לכל מפגש. עמית אמר שאם כן, זה יפה פחות, אבל הוא הבין את הצורך באותה שפה גרפית. השאלה אם אין בררה אחרת. עניתי לו שיכול להיות שצריך לבחון כל מקרה לגופו, כי עשיתי ניסוי קטן באחד מצירי הזמן (לא שלחתי לו כי זו רק חצי עבודה) , וייתכן שזה לא כל כך נורא.

החלטנו ללכת על ה"מעולה" שבחרתי, אבל עם תמונות. משום מה הכיוון הזה נתן לי כנראה מוטיבציה לחזור לעבוד, ועבדתי על זה באותו לילה, והייתי די מרוצה. שלחתי לרחלי כדי לשמוע מה היא אומרת, כמובן עם מלא הבהרות והסברים:

  • זה עדיין בלי כותרת עליונה ותחתונה.
  • אני תוהה אם העובדה שיש תמונות אולי קצת מערערת את הקשר של הצבעוניות בין הריבועים, מסגרות העיגולים, וכותרות האירועים. מה את חושבת?
  • אני יודעת שאת לא אוהבת את הפונט. אני אתייעץ עם הבחור ונראה מה הוא חושב…
  • את הטקסטים ריווחתי כמו שלימדת אותי לעשות עם העיגולים והריבועים. לכן הם לא בהכרח מיושרים לעיגולים שלהם. אבל גם במקור אין יישור בין הטקסט לעיגול שלו (בעיקר למטה).
  • מבחינת הצבעוניות של ארבעת הריבועים האחרונים – החלטתי לחזור על הצבעוניות של ארבעת הריבועים הראשונים. לי זה נראה בסדר. מה דעתך?
  • משהו שלא חשבנו עליו, ואני תוהה איך להתמודד איתו: כשאירוע יחלוף, נרצה לסמן אותו ב"התקיים". אני תוהה הן איך ייראה סרט כזה על עיגול, והן מה נעשה עם הטקסט…. יש לך רעיונות?
    תודה רבה!

ואז שלחתי לעמית את הסקיצה, עם אותן הסתייגויות והסברים. הוספתי שאני מאמינה שחלק מהדברים רחלי תוכל לעזור לי לפתור, אבל היא לא נמצאת היום בעבודה כך שזה כנראה לא יקרה היום. בעיקרון הייתי מחכה ולא שולחת לו את זה עד אחרי פתרון הדברים, אבל היכרותי המעטה איתו לימדה אותי שהוא לא פוחד לראות דברים לא גמורים, אז אני לוקחת את הסיכון 🙂

עמית הציע אולי לעבות קצת את המעגלים סביב התמונות. אמר גם שצריך לשים לב (ובניגוד למקור) שהתיאור של המפגש נמצא מתחת לתמונה של המפגש. למשל בחודש מרחשוון ובחודש טבת הם ימינה לעומת התמונה.

כותרות, סרטים, ורוקנרול

לפני שממשיכים, רגע של מודעות עצמית: הקונספט שנבחר היה השישי שניסינו. עמית ואני היינו יחסית חדורי התלהבות ולכן לא היה אכפת לנו, אבל אני מתארת לעצמי שאתם, קוראים יקרים, כבר מתחילים לאבד סבלנות. האמת היא שנילי, שנוגשת בי ומבקרת אותי, אמרה לי שאני מוכרחה לקצר. והאמת היא שבטח בעתיד מתישהו אסכים איתה. אבל כשאני עוד קרובה לכתיבה – קשה לי לדעת מה עיקר ומה טפל, מה אפשר למחוק ומה חיוני להשאיר. לכן לעת עתה אני משאירה הכול, ורק מפצירה בכם להחזיק מעמד, כי הסוף די חביב. ואם אין לכם כוח, אני לגמרי מסכימה שתקפצו לסוף הפרק. יש להניח שלא תפסידו שום דבר מיוחד 🙂 .

גופנים

הייתה התלבטות לגבי הגופן של שמות החודשים. אני בחרתי גופן קליל כזה ורחלי לא התלהבה, אבל לא ידעתי מה לבחור במקום זה, אז שלחתי לעמית אתר של גופנים והצעתי לו שיבחר. עמית ענה שקשה לו לדעת ככה. צריך לראות איך זה משתלב בשאר. כתבתי לו:

עמית ענה שהוא אכן לא התכוון לכך אלא שאבחר משהו.

אחרי זה היה דיון שלם על הכותרת העליונה – מה יהיה כתוב בה, ואיך ישתלב בה הסמליל.

ובסוף, אחרי אישור של רחלי, זה מה שנקבע:

  • היא בסוף כן הלכה עם הגופן השובב ככותרות לאירועים, אבל השתמשנו בגופן אחר לכותרת.
  • עיבינו את העיגולים סביב התמונות.
  • שיבצנו (מילה של עמית!) את השופר (על טלית, רעיון של רחלי).
  • הוספנו מזכים למטה.
  • אני עוד צריכה לסדר קצת את החצים.
  • זהו.

אני לא כותבת שהערות, הארות, טענות ומענות תתקבלנה בברכה,
כי אתה כבר יודע את זה.

לעמית הייתה רק הערה אחת – להוסיף ו' במפגש של אב 2.

הערה אחת?
נראה לכם?
כמובן שבהמשך הצהריים עלו עוד עניינים – שבירת שורות, יישורים וכל הג'אז הזה.

בסוף סגרנו הכול:

תודה

אחרי כמה שבועות עמית פתאום שואל אותי:

מה יום מיומיים – למה פתאום עכשיו מתחשק לו להודות לנו ברשומה? השאלה הזאת סיקרנה אותי ושאלתי את עמית, תוך בקשה שלא יבין את זה כפולניות… עמית ענה ש-"סתם. משתדרגים", והוסיף שאם לא נוח לנו, הוא יציין זאת רק בדואל שישלח לרשימת התפוצה. ניסיתי להבין ממנו מה זה יגיד לאנשים אם הוא יכתוב לאה ורחלי? 🙂 , ועמית ענה שלאנשים זה לא אמר כלום כשהוא אמר זאת במפגשים. ובכל זאת הוא אמר.
התייעצתי עם רחלי והיא אמרה שאין בעיה (אך הוסיפה שלא צריך), מצד שתינו בסדר הן ברשומה והן ברשימת התפוצה. והוספתי שאני אומרת: יש! אנחנו נהיה מפורסמות! עמית טרח לצנן את התלהבותי: "בהחלט. מפורסמות בעולם ההומואי". עניתי לו שראשית, זה כבוד. ושנית, אם זה באתר אז זה פתוח גם לסטרייטים (שלא יהיו סנובים!).

תגובות

התקיים

בהמשך הזמן היו פינג פונגים בנוגע לכתיבת "התקיים" על אירועים. נבחרים מהם הבאתי כאן:

מפגש תשרי הסתיים, ואני צריכה לשים את הכיתוב "התקיים" עם התמונה שלו. מאחר שהתמונה עגולה, קצת הסתבכתי עם זה ורחלי הייתה צריכה לעזור לי.

בדרך כלל אחרי כל מפגש עמית היה כותב ומבקש ממני גרסת לו"ז עם "התקיים" חדש:

  • יש לך חשק להוסיף "התקיים" למפגש כסלו ולשלוח גרסה מעודכנת של הלו"ז?‎
  • אם טרם יצאת לחופשה – אשמח לגרסה המעודכנת עם אדם רוסו, כולל ״התקיים״ על יום ההולדת.
  • אשמח ללו"ז המפגשים ובו "התקיים" על סדנת המשחק. תודה‎.
  • התקיים על מפגש ניסן‎ – התוכלי נא לשלוח לי את תמונת הלוז השנתי המעודכנת?

כשעמית ביקש "התקיים" על מפגש תמוז‎, פתאום גיליתי טעות:

במפגש סיוון, הקדמתי אני (מי בכלל זוכר למה…): שלחתי לעמית התקיים על מפגש סיון‎, והוא ענה:

וגם את המפגש של אב זכרתי מעצמי (אני נס רפואי מהלך):

והאחרון:

לסיכום אומר, שעל אף מעט צללים שהעיבו ממקומות אחרים, ועל אף שהסקיצה שנבחרה הייתה הכיוון השישי(!) שניסינו, בסוף זה לו"ז האירועים היפה ביותר בעיניי, ואותו אני הכי אוהבת.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.