פרק 40 – חתול בתיק צ'לו | לילות כימים

לא תאמינו מה לאה כתבה בגוגל כדי למצוא מפה טובה של ארץ ישראל השלמה – פלסטין! וזה עבד. מאחורי הקלעים (והדרמה!) של המצגת שהוצגה במפגש יום הולדת 5 של כמוך

הפרק הקודם התחיל בדואל של עמית שכלל את כל הבקשות שלו לכבוד יום הולדת 5 לכמוך. הבקשות כללו גם מצגת:

כמו כן, אני מניח ששוב תהיה מצגת.
וכנ"ל – התשתית תהיה אותו המצגת רק בטקסט ותמונות שונות או משהו אחר (כאן אני נוטה להשאיר ולשנות רק מה שהכרחי).

עמית שלח לי קובץ וורד ובו תיאור השקופיות שהוא רוצה במצגת

בהתחלה אמרתי לעמית שאני משאירה את זה לסוף – אחרי כל התמונות, הברכות, רשומת הסיכום, וכל מה שעוד עלה ויעלה בדעתו. כן, היה ים של דברים לעשות. אין מנוחה לרשעים.

אחרי 5 ימים הגעתי לזה. הזכרתי לעמית שבשנה הקודמת הוא אמר שהוא רוצה תבנית קבועה למצגות "כמוך". אבל כתוצאה מפלאי אלצהיימר הנעורים שתקף אותו עמית לא זכר את זה, ואמר שלא אכפת לו אם אשתמש בתבנית של השנה שעברה או שאחדש, הכול שאלה של זמן ורצון. עניתי לו שנראה לי שארצה לחדש. זה הרצון. לגבי זמן – אם נחליט מהר אז זה לא ייקח הרבה זמן 😉

הצעתי לעמית רקע שחור למצגת (אני אוהבת מאוד רקעים כהים. וגם שחור זה מרזה! והוא רקע מקסים לסמליל הזהב!) אבל עמית אמר שהשחור קודר. שוב אין לנו אותו הטעם 🙂 . עמית חיטט בתבניות הפאוור פוינט בחיפוש אחרי תבנית שתמצא חן בעיניו אבל לא מצא: "אבל אולי הכול טרחה רבה מדי וגם ככה אנו בלחץ. אולי פשוט נשאיר את הרקע של שנה שעברה".

לאאאאאא. משעמם לעשות אותו דבר שוב.

לשמחתי, עמית נתן לי יד חופשית לבחור רקע, תמונות, וכל מה שקשור למצגת. ישבתי עם רחלי, בחרנו רקע עדין וחביב, צבענו בצבעי אחד הרקעים שהכנו לאתר, החלטנו שהקונספט יהיה תמונות בתוך עיגולים, והתחלנו לבחור תמונות. לרקע התלבטנו בין שני סוגי גלים כחולים. בסוף (ותאמינו לי שאני מקצרת לכם תהליכים) הלכנו על זה שהדוגמה בו היא מעל ומתחת לתוכן ולא בצדדים.

זו המצגת שהכי נהניתי להכין, הרבה בזכות היד החופשית שעמית נתן לי. המצגת עלתה בסופו של דבר גם בתור רשומה באתר, והנה היא גם לפניכם. אבל קודם, אספר כמה סיפורים שעומדים מאחורי הכנת חלק מהשקופיות:

שקפי הטיולים היו קלים – לבחור כמה תמונות ולשים בעיגול.

אבל בשקפי השבתות רציתי משהו אחר. רחלי הציעה רעיון יצירתי: ליצור חצי מעגל, לחלק אותו ל-3 משולשים (כמו חצי פיצה), ובכל משולש לשים תמונה. זה היה קונספט מגניב! וגם עמית אהב את זה.

בשקף של ארץ ישראל – "כמוך בכל הארץ" – לא מצאתי מפה של א"י השלמה, ולכן שמתי מפה של א"י הקיימת. זה כמובן לא עבר את מבחן עמית, והוא העדיף לחזור למפה של שנה שעברה. העדפתי שלא, אז המשכתי לחפש וזה השתלם – מצאתי מפה יותר יפה משל שנה שעברה. היא אמנם עדיין לא הייתה א"י השלמה, אבל עמית הסכים לזרום. הודיתי לו מקרב הלב. אמנם גם אני מעדיפה את ארץ ישראל השלמה, אבל בהיותי אישה שטחית ורדודה, אני מעדיפה מפה יפה 🙂 . בסוף מצאתי מפה של כמעט כל המזרח התיכון. ברור שעמית שמח. ואנקדוטה: איזה חיפוש עשיתי בגוגל כדי למצוא אותה? לא ארץ ישראל השלמה, לא כהנא, ולא "כך". חיפשתי…
פלסטין.

בשקף שביעות הרצון הייתה בשנה הקודמת טבלה. השנה חשבתי על עיצוב קצת יותר נעים לטבלה, אבל אז נתקלתי בגרף, וחשבתי שזה אולי מעביר את המסר טוב יותר מאשר סתם תצוגת מספרים. ומאחר שהמוטיב במצגת הזו הוא מעגלים, אולי יותר מתאים גרף עוגה (אבל לא התנסיתי עדיין בשינוי האחוזים). מצד שני, הציונים בסה"כ מאד קרובים זה לזה, והשאלה היא אם יראו את ההבדלים בגרף. עמית אהב את העיגולים, אבל אז רחלי הסבה את תשומת ליבי שיהיה לי קשה מאוד לערוך אותם בהתאם לנתונים שיש לנו, ועדיף לחפש משהו דינמי שמצטייר בהתאם לנתונים שמכניסים לו. חיפשתי ומצאתי אתר שעושה את זה, ונוצר לי גרף עמודות. אמנם הוא לא היה מהמם ויזואלית, אבל לפחות הוא היה צבעוני.

 

בשקף הציטוטים מהשבתות לא רציתי שוב מלא מלל כמו בשנה שעברה. רציתי להצמיד ציטוטים לדמויות, ושמחתי מאוד כשמצאתי תמונה של כמה אנשים עם בועיות דיבור. העניין היה שהיו יותר ציטוטים מאשר דמויות ולכן צריך היה לחלק את הציטוטים לשני שקפים.

תרומות. יש לי קטע לא לאהוב בקשת תרומות – זה תמיד נראה לי כמו שנור. אז כשחיפשתי תמונות, חיפשתי משהו שקשור לקבצנים. כזה של רחוב. ומצאתי נרתיק של גיטרה. פפאם! בדיוק זה! ובכל זאת עיניי שוטטו עוד, ומצאתי שכלול: נרתיק של גיטרה. עם חתול מציץ מתוכו.
התלבטתי אם עמית ייעלב או יזרום. החלטתי לקחת סיכון. השתלם.

הוצאות. גם כאן רציתי תמונה משעשעת. נתתי לעמית לבחור בין ארבע התמונות האלה: ערמת מטבעות, כף מאוזנת על מחשבון כשבצד אחד מטבעות ובצד השני תפוח אדמה, כרטיס אשראי מציץ מכיס מכנסי ג'ינס, וקופה רושמת משנת תרפפו. עמית התלבט בין התפו"א לקופה הרושמת, ואני בחרתי את הקופה.

כרשומה באתר

נכון כתבתי למעלה שהמצגת עלתה בסופו של דבר גם בתור רשומה באתר? אז זה בכלל לא היה בתכנון. בהתחלה המצגת הייתה רק צריכה להיות מוצגת במפגש, כמו בשנים קודמות. אבל במקביל אליה עמית גם רצה רשומה שמסכמת את השנה החמישית ורשומה שמסכמת את כל שנות כמוך – חצי עשור.

פתאום עלה לי רעיון:

ועמית זרם! ווּהוּ!

אליה וקוץ בה – פחד מדד ליין

נכון סיפרתי שהיו לי תלאות במציאת מפת א"י? אז אמנם חסכתי לכם את כל מסכת הפינג פונגים שהיו בעניין, אבל אני נאלצת לחשוף לפניכם לפחות חלק, מפני שהם היו קשורים לבעיה שלא חשבתי עליה. כשהצעתי שהמצגת תהיה רשומה באתר, בלי שהתכוונתי הפכתי את הדד ליין שלה לקרוב הרבה יותר: במקום שהמצגת תצטרך להיות מוכנה למפגש, התברר לי שהיא צריכה להיות מוכנה כמה ימים קודם, כי עמית התכוון לפרסם את רשומת הסיכום לפני המפגש!

​בסוף הרשומה הייתה מוכנה קרוב ל-1 בלילה.

דרמת התמונה מלווה

נגמר הסיפור? מה פתאום. ממתי סיפורים בכלל נגמרים פה.

כדי להבין את המשך הסיפור, נחזור כמה ימים אחורה. מסיבות שנבין בעוד שני פרקים, הרגשתי צורך לעשות הפסקה בעבודה על האתר.

בחזרה לסיפור: בבוקר עמית העלה את המצגת.
עם תמונה מלווה.

תודות בלי התראות

ואחרי זה עמית כתב לי:

עברנו 3/5 מהפרקים על יומולדת 5. בפרק הבא יש עוד כמה משימות, ובבא אחריו – עוד קצת דרמה. היו עימנו.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.