פרק 49: חצי עבודה וסקיץ-סקיצה | לילות כימים

לאה, רחלי ועמית – דיונים, ויכוחים, מחלוקות, אבל כיוון שלאה בדעת מיעוט היא זורמת בדרכם הטועה של השניים האחרים, עד שהיא מגיעה לסף ייאוש מוחלט. חלק ג' בהכנות ללו"ז שבת כמוך 10

זוכרים שאמרתי שהתיעוד של לו"ז שבת כמוך 10 ייקח ארבעה פרקים? אז מתברר שטעיתי, וזה ייקח שישה פרקים. אמנם הציעו לי לקצץ, אבל זו הייתה עבודה קשה מדי, ואם לומר את האמת – לא ממש רציתי. אני אוהבת את כל מה שכתבתי 🙂 .

***

לאור המלצת המעצב מסוף הפרק הקודם, החלטנו לנסות לעבור ל-A4.

המשכנו לחפש רעיונות לייצוג ציר הזמן, ושלחתי לעמית כמה רעיונות גולמיים:

  • זה היה מסלול חמוד בעיניי. מאוד אהבתי את זה. אמנם נשאלה השאלה היכן תיכתבנה השנים, והכנסת הטקסט בתוך ציר הזמן אומרת שאי אפשר שהוא יהיה פילם (אולי אפשר לתת איזו רמיזה, לא בטוח). אבל מצד שני, הכנסה של הטקסט פנימה, לתוך ציר הזמן עצמו, פותרת בעיית מקום (כי אם שמים את האירועים בחוץ, אז בעיקולים של המסלול אין מספיק מקום לאירועים, וזה נהיה שטח מבוזבז). גם אהבתי את האיורים הקטנים (נראה שהייתה לי נטייה לאיורים באותה תקופה). ועוד דבר – אם עושים את המסלול כך, אפשר שהפתיחה תהיה מלמעלה למטה, כשדף ה-A4 הוא לאורך, וזה אכן יוסיף עניין.
  • וזאת אפשרות שהולכת עם הרעיון של הפילם.
    אמנם גם כאן היה צריך לחשוב היכן למקם את האירועים, כי יש התרחשות של מעבר בין שורות בפילם. אולי גם כאן להכניס בתוך הריבועים, אבל שוב השאלה היכן לכתוב את השנים. אותו יתרון לפתיחה כמו בקודם. צריך לחשוב איך לשלב תמונות.
  • וזה הכי קרוב למה שעמית רצה מבחינת מיקום האירועים. ייתכן שאת הכביש אפשר יהיה להפוך לפילם, אם יהיו שני קוים מקווקווים שנצמיד לשוליים של ה"כביש", ובאמצע נשים ריבועים. גם כאן חמודים האיורים. לא בהכרח צריך להשתמש באיורים (הסכמתי עם עמית על הקושי למצוא). אפשר לשלב צילומים ולהתאים את השפה העיצובית בהתאם.

עמית בתגובה שלח רעיון לחלוקה ל-3 (ואז באמת אפשר קיפול אקורדיון), והחלטנו גם שכדאי שיהיו חיצים כדי שכיוון הקריאה יהיה ברור. בהמשך, הוא כתב את דעתו על כל אחת מהאפשרויות ששלחתי.

כמה ימים אחרי זה שוחחנו טלפונית, והבנו שאין מנוס – עליי לעמד את האירועים לפחות עד השבת השנייה או השלישית ולראות איך זה מתקבל.

החלטתי שאתחיל בעיצוב של ה"כביש", נראה מה דעת עמית, ולפי זה נחליט אם לנסות גם את קיפול האקורדיון.

אחרי 3 ימים סיימתי להכניס את כל אירועי ציר הזמן לצורה של הכביש. עדיין לא היו לי מסקנות כי רציתי קודם להראות לרחלי (וזה עמד לקרות רק כמה ימים אחריכן). אמרתי לעמית שאם יהיה לי כוח לפניכן להכניס את האירועים גם לעיצוב האקורדיון – אעשה זאת. תוך כדי הכנסת האירועים תיקנתי כמה פליטות מקלדת.

כביש בסלאלום שכתובות עליו השנים, ומחוץ לכביש כתובים האירועים

 

ביום שני אכן ישבתי עם רחלי. חדשות טובות: היא הסכימה שקיפול האקורדיון הוא מעניין ויכול להיות יותר מתאים. חדשות מוטבות: נכונה לנו עבודה קשה.

בנוגע לשבתות: היא הסכימה עם עמית שלא כדאי לפצל, אבל בינתיים לא היה לה פתרון אחר. יהיה לה זמן רק בהמשך השבוע לחשוב על זה. אני עדיין אחזתי בדעתי שפיצול יעשה טוב – יפתור את בעיית המקום וגם ירכז את כל השבתות במקום אחד חמוד ומרכזי. רחלי סברה שלא יקראו אותם אם הם יהיו מחוץ לציר הזמן. אני חשבתי שזה דווקא כן יעניין, כי זה נוגע לקוראים עצמם (אפילו אותי זה עניין, ואני לא נכחתי באף שבת). אבל היית בדעת מיעוט, אז המשכתי איתם בדרכם הטועה.

נדמה לו שהוא הבין? אפילו לא קרוב. אני הייתי על סף ייאוש מוחלט. החלטתי לכתוב לו את זה בכנות – אולי הוא יוכל לעודד אותי באיזשהו אופן.

שימו לב לשיחת המוטיבציה המעולה שקיבלתי מעמית כמה דקות אחריכן:

באמת באמת שלא היה לי מה לומר על זה, אז חיכיתי לבוקר וכתבתי לו:

עשיתי הפסקה של כמה ימים (לא זוכרת למה – לא יודעת אם זה קשור לאי-הכיף, או שזה מפני שהיו דברים אחרים בחיי שדרשו את תשומת ליבי), ואז ניסיתי עוד כיוון ושלחתי לרחלי:

מראה רטרו, מאונך

 

ואז מצאתי רקע, וגם עשיתי את הכיוון ההפוך. זה נראה מוזר, גם בגלל הכיוון וגם בגלל שפתאום יש מלא מלל:

עם רקע ישן, הפוך

יש לזה כבר צורה. צורה טובה? לא יודעת. אהבתי את הרקע ואת השלטים. פחות הסתדר הטקסט עצמו: חוסר הפרופורציה בין אורכי הטקסט מפריע. עדיין דבקתי בדעתי שהפתרון שלי (לצמצם את הנוכחות של השבתות על ציר הזמן, וליצור להן שטח משלהן) הוא טוב. התחלתי את זה מתשנ"ו כי התכנון היה שהשנים הראשונות תתחלנה כבר בכריכה, וחסרות השבתות האחרונות וכמה אירועים, כי חיכיתי לראות מה יוחלט לגבי אורך הטקסטים.

שלחתי לעמית. הוא העדיף לדבר בטלפון. תהיתי אם זה כדי לצעוק עליי באופן סינכרוני, והחלטתי שגם אם כן, אני מסוגלת להתמודד עם זה.

מה היה בשיחה? היו עימנו ותגלו.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.