יציאה מהארון תורמת לקריירה? | תרבות

לרגל היציאה מהארון של אורנה בנאי הגיע הזמן לברר מה מרוויחים אמנים מיציאה מהארון, בעיקר מוזיקאים: רונה קינן נשארה מוערכת בשל כנותה, עברי לידר מיצב עצמו כנציג הקהילה, יהודה פוליקר ויהודית רביץ לקחו סיכון ושרדו, והראל סקעת עשה זאת בעיקר כדי להוריד את גל אוחובסקי מהגב

(לחצו כאן כדי לקרוא על היציאה מהארון של אורנה בנאי)

על מה אתם חשבתם כששמעתם יהודה פוליקר פותח חשבון עם הצל שלו קורין אלאל החליטה שהיא חלק מזן נדיר? חשוב לזכור שבמקומות מסוימים הומוסקסואליות היא עדיין בגדר טאבו. ישנם מגזרים שרואים בה סטייה חולנית שיש לבערה מין השורש, ואחרים מאמינים שזוהי נטייה מינית טבעית ולא מזיקה שיש לקבלה כחלק מהמארג החברתי.

בשנים האחרונות ישנה נטייה להבנה וקבלה של להט"בים, בעיקר בזכות מאבק עיקש של חברי הקהילה לחתור לאותה הכרה וקבלה. מנהיגי המאבק הם, ברוב המקרים, דמויות ציבוריות ידועות, שרותמות את המעמד החברתי שלהן לקידום אותה אג'נדה. בישראל התקבע מעמדו של גל אוחובסקי כ"לוחם האאוטינג של עולם הבידור". לטענתו אמנים ומוזיקאים חייבים לתת פומבי לנטייתם המינית בכדי להקל על אלו שעדיין בארון. מנגד עומדים אלו המצדדים בזכותם לפרטיות וטוענים שנטייתם המינית אינה מענינו של הקהל.

כך או כך, עם השנים גדל זרם היוצאים מהארון והפך לתופעה בפני עצמה. ברוב המוחץ של המקרים הגילוי נעשה בסמוך להשקת אלבום או הופעה גדולה כחלק ממסע יחסי ציבור, גם אם הגילוי אינו מפתיע או מחדש במיוחד. הנה מקבץ של כמה מוזיקאים ישראלים שבחרו לפסוע החוצה מהארון ומה באמת יצא להם מזה.

קורין אלאל – חלוצת היוצאים
מתי
: יוני 2001
איפה: בתכנית "פגישה לילית" עם קובי מידן
הכתובת הייתה על הקיר: “בואי אליי/ פה בין ידיי/ בתוך עיניי/ את כל חיי/ בואי" (מתוך "בואי אליי", כשזה עמוק, 1997)
מה יצא לה מזה: האמת? כמעט כלום. הרוב כבר הכירו את מערכת היחסים שלה עם ענבל פרלמוטר, ואלאל, כחלק מגל הרוק הנשי של שנות ה-80' מעולם לא באמת נחשבה לאחת מנכסי צאן הברזל של המוזיקה הישראלית. היא זכתה ללא מעט הערכה על הצעד האמיץ, אבל זו לא תורגמה מעולם להצלחה מסחרית או קופתית.

עברי לידר – הומו מחמד
מתי
: דצמבר 2001
איפה: בראיון לגל אוחובסקי במוסף "סופשבוע" של מעריב
הכתובת הייתה על הקיר: “כשיתעורר לידי בבוקר ויבין באיחור גם אתמול כמו היום/ אני בעצם בחור מכור, קוראים לי מרי לנצח" (מתוך "מרי לנצח", מלטף ומשקר, 1997)
מה יצא לו מזה: אולי בגלל שהחשיפה הייתה אצל אוחובסקי, אולי בגלל הטיימינג, אולי בגלל הלוק, אולי בגלל האקלים החברתי, לידר הרוויח לא מעט מהיציאה מהארון. הוא הפך לגיי אייקון בסדר גודל לאומי, הוא הצליח לשמור על הקהל ההטרוסקסואלי ולא נדחק לגטו מועדוני הגייז. הוא הזניק את הקריירה שלו לגבהים מטורפים, הפך להומו המחמד של התקשורת הישראלית, ואף מייצג אותנו נאמנה בקהילות בינלאומיות.

רונה קינן – מעולם לא הסתירה
מתי
: מאי 2004
איפה: בראיון למוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות
הכתובת הייתה על הקיר: “בחיוך פרוע עוד אבוא לגבות חובות לשבור חומות ולהאיר אותך " (מתוך "מבול", לנשום בספירה לאחור, 2004)
מה יצא לה מזה: הרווח הוא בעיקר תדמיתי. הוא הצליחה למתג את עצמה כיוצרת ומבצעת כנה במיוחד. חוסר הפשרות שלה, המחויבות לאמת והגישה הישירה הם חלק מהעניין. רונה קינן היא לא זמרת של נשים, הקהל שלה מעורב לגמרי והיא נחשבת לאחת הזמרות האיכותיות הפועלות כיום. רבים רואים בה גלגול מחודש של יהודית רביץ (ראו ערך).

יהודית רביץ – קנאית לפרטיות
מתי:
דצמבר 2009
איפה: בסדרה "גיבורי תרבות" שביימה סיוון ארבל לערוץ 8
הכתובת הייתה על הקיר: "עמדתי בגשם / וחיכיתי לך רועדת / מציפייה ורוח" (מתוך "הרגע שלפני")
מה יצא לה מזה: בניגוד לכל השמות הקודמים, ליהודית רביץ היה המון מה להפסיד. כשיצאה מהארון הייתה זמרת בעלת מעמד כמעט מיתי במוזיקה הישראלית. במשך שנים ארוכות לקחה חלק בפרויקטים משמעותיים, הופיעה על הבמות הגדולות ביותר, שיתפה פעולה עם האמנים הגדולים ביותר ושחררה 13 אלבומי סולו מוצלחים. יציאתה של רביץ הייתה הפתעה לחלק גדול מהקהל, אך הוא לא זנח אותה בעקבות הגילוי והמשיך לגלות תמיכה ואהבה. בנקודה זו אפשר לדבר גם על קהל המיינסטרים עצמו ועל ביסוס החשיבה הליברלית שלא רואה הומוסקסואליות כהתנהגות מוקצה.

יהודה פוליקר – יצא מהארון כבר בגיל 27
מתי
: יולי 2010
איפה: סימנים ראשונים בסרט של טלי בן עובדיה בערוץ 10, חשיפה מלאה בראיון ל"7 לילות" של ידיעות אחרונות.
הכתובת הייתה על הקיר: “לשכוח את דלתות הבלבול/ את הילד שמציץ דרך חור המנעול/ בוא נעבור את הגבול/ אל החופש שהיה כבול " (מתוך "הצל ואני", פחות אבל כואב 1990)
מה יצא לו מזה: בעיקר הקלה. הזמר המופנם התוודה על נטיותיו בפני הוריו כבר בגיל 27, אך מעולם לא נתן להן פומבי. הוא שמר בקנאות היסטרית על הפרטיות שלו, לא חשף אפילו חריץ קטן אל חייו האישיים. כשפוליקר הוציא את אלבומו האחרון החליט לשתף את הקהל בעניין וזכה בסימפטיה מוחלטת. רבים ראו ביציאתו מהארון אבן דרך בסיפור הלהט"בי, שכן הוא היה הגיבור "העממי" הראשון שהתעטף בורוד. מאז היו לחשושים רבים על ים-תיכוניים אחרים ואחרות שמשתייכים לקהילה, אבל שום הודעה רשמית לא יצאה.

הראל סקעת – לא גימיק יח"צני
מתי
: אוקטובר 2010
איפה: בסרט "הראל סקעת שובר שתיקה" שביים איתן שמואלוף לערוץ 2
הכתובת הייתה על הקיר: “אני אשבור את החומות/ אותן בניתי בידי/ הסוף כבר כאן/ אני אקח אותו אלי" (מתוך "סוף", דמויות, 2009)
מה יצא לו מזה: סיום המצוד שניהל נגדו גל אוחובסקי. מאז שהופיע בעצרת לזכר הנרצחים בבר נוער, מבלי להודות בנטיותיו, ניהל אחריו אוחובסקי מאבק תקשורתי מביך. הוא דרש שהראל סקעת ייצא מהארון כדי להקל על אחרים שעדיין נמצאים בו. טובתו האישית וחייו הפרטיים של סקעת לא עניינו במיוחד את אוחובסקי. מבחינת סקעת הייתה שווה היציאה רק כדי לסתום לאוחובסקי את הפה. פרט לזה היא סייעה לו לבסס את מעמדו כגיי אייקון וכאחד מסמליה הבולטים של הקהילה.

(עכבר העיר, ד' בסיון תשע"א, 6 ביוני 2011)

(פרסום ראשון: ח"י בתמוז תשע"א, 19 ביולי 2011)

תגובה אחת

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. האם ההלכה "קול באישה ערווה" רלוונטית גם להומואים??

    בכתבה זו יש קישור לקליפ של הזמרת רונה קינן. בקליפ אנו רואים את הזמרת, וכמובן שאנו שומעים את קולה.
    ברור לי, שאסור לגברים שומרי תורה ומצוות להאזין לזמרת ואף לראותה. אולם, מתעוררת שאלה אם הדבר מותר להומואים דתיים כמונו. גם אם אין כאן מקום להרהורי עבירה, אולי יש כאן משום "מראית עין"??

    אשמח לשמוע את הגיגיכם בנושא זה.