לרגל שבוע הספר – ספר שחשוב שרבנים יקראו | תרבות

הספר החדש "תפילה לבובי" מספר את סיפורו של בחור נוצרי שהתאבד בשל הקונפליקט בין הדת ובין נטייתו. הספר מעלה שאלות קשות כלפי הדת, ומציג סיפור קורע לב

16 במאי, 1980

אני כותב את הדברים האלה בתקווה שיום אחד, בעוד שנים רבות, אוכל לחזור אחורה ולהיזכר איך נראו החיים שלי כשהייתי מתבגר צעיר ומבולבל שמנסה נואשות להבין את עצמי ואת העולם שאני חי בו. אבל לפי הקצב שאני מתקדם עכשיו, אני באמת תוהה אם אחיה עד גיל זקנה, כלומר אם אחיה מעבר לגיל הנעורים.

עוד סיבה שאני כותב כאן היא שזמן רב אחרי מותי, אחרים יוכלו לקרוא עלי ולהבין איך נראו החיים שלי כאדם צעיר…

("תפילה לבובי", עמ' 93)

בובי גריפית נולד ב-1963. ב-1983 שם קץ לחייו. הוא לא הספיק הרבה בחייו. בובי היה נער אמריקני רגיל שברגילים: נער שחווה את החוויות הרגילות של בני גילו.

אבל בובי היה הומוסקסואל, שנולד לאם נוצרייה אדוקה בארה"ב, ובה הייתה ההעדפה מינית שלו בבחינת כתם כבד. במובנים רבים הייתה התאבדותו עניין לא חריג. אבל משהו בסיפור הזה הוא מיוחד. בובי הותיר יומן שבו חשף את התלבטויותיו ואת מכאוביו.

כריכת הספר

מיוחדת היא אף תגובת האם: מות בנה גרם לה משבר דתי ומוסרי עמוק. היא לא ספקה כפיים, אלא הפכה לדמות בולטת באיגוד של הורים לילדים הומוסקסואלים שביקשו להפוך את הבושה לגאווה, להעניק לילדיהם הבנה ותמיכה, שימנעו מן הילדים ומן ההורים ניכור, אומללות וייאוש.

הספר מעלה שאלות קשות כלפי הדת. בספר מדובר על הנצרות, אבל מוטיבים רבים דומים ביהדות, אם כי יש מקום לחלק בין האמונה הנוצרית ליהדות. למשל אחת מנקודות המפנה בקרב האמונה של אימא של בובי היא שהנצרות ביטלה מצוות אחרות ואיסורים אחרים המופיעים ב"ברית הישנה" (כהגדרתם) אז מדוע את האיסור ההומוסקסואלי היא לא מבטלת. אצלנו, ביהדות, המצב מורכב הרבה יותר. ובכל זאת הספר הזה חשוב, וחשוב שרבנים ואנשי חינוך יקראו אותו כדי שיווכחו שבאמת מדובר בנפשות ובסכנת חיים, וכדי שלהבא יזהרו לפני כל התבטאות שלהם.

תפילה לבובי, לירוי ארונס, הוצאת כרמל, מאנגלית: דנה אלעזר-הלוי, 235 עמודים.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.