טבעי או חברתי? | מחקר

האם המשיכה של גברים לבני מינם היא טבעית או חברתית? * בועז סוקר בקצרה את הספרות העדכנית בנושא

האם המשיכה של גברים לבני מינם היא טבעית או שמא היא תופעה חדשה שמופיעה רק אצל בני אדם ולכן אולי היא תולדה של לחץ חברתי כזה או אחר?

מסתבר שבטבע, ההתנהגות של משיכה לבני אותו מין קיימת וגם נפוצה במעל 1500 מינים של בעלי חיים, החל מקופים ועד לתולעים. אז התשובה היא שכנראה בנסיבות מסוימות התנהגות כזו היא טבעית.

האם זה אומר שכל התנהגות שנצפית בטבע בחיות או זוחלים אנחנו כבני אדם צריכים לאמץ או לקבל כנורמה? ברור שלא. אבל עובדה זו בהחלט מחזקת את נקודת המבט שמקור המשיכה לבני אותו מין היא לא בהכרח פסיכולוגית.

שאלה לא פחות מעניינת היא: אם התופעה נפוצה כל כך בטבע, אילו עובדות אובייקטיביות מחזקות את נקודת המבט הזאת בעבור בני אדם?

יש כמה עובדות שמעידות על תרומו של פן ביולוגי לתופעה. בהשוואה של גברים בעלי משיכה לבני אותו המין לגברים בעלי משיכה לנשים, נמצאו כמה עובדות:

  • הגרעין הסופרכיאזמטי שבהיפותלמוס גדול פי 2, חלק בשם INAH3 קטן פי 2 עד פי 3, וקבוצת סיבי עצב הידועה בשם Anterior commissure בהיפותלמוס גדולה בצורה ניכרת.
  • נטייה מינית בין תאומים בעלי אותו מטען גנטי (monozygotic twins) גבוהה בעשרות אחוזים לעומת תאומים בעלי מטען גנטי שונה (dizygotic twins).
  • נמצאה גם רמה גבוהה יותר של אנדרוגנים בדם ותגובה (פעילות מוחית) שונה לנוכחות של פרומונים גבריים.

כמו כן, גילו שגברים בעלי מספר גבוה יותר של אחים גדולים הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות בעלי משיכה לבני מינם. העובדה התמוהה הזאת, שקיבלה אישור במספר גבוה של מחקרים, הוסברה (אבל עוד לא אוששה מדעית) באופן הזה: ברחם, עובר ממין זכר מפריש הורמונים גבריים. לכן האֵם מפתחת תגובה חיסונית נגד ההורמונים האלו. כל תינוק זכר נוסף מגביר את התגובה החיסונית של האם, כך שבהריונות נוספים המערכת החיסונית של האם משפיעה (באמצעות נוגדנים) על אופן התפתחות המוח של העובר ומהווה גורם חשוב בהתהוות האוריינטציה המינית שלו.

כל העובדות האלו מצביעות על תרומה לא מבוטלת של מרכיבים אובייקטיביים בהתפתחות המינית של האדם, שמקורה ככל הנראה עוד לפני הלידה.

מצד שני, אדם שונה מאוד מבעלי חיים, ויש גם השפעה לאירועים חברתיים על האופי, וסביר להניח שגם על המשיכה המינית שלו. יש לאדם היכולת להשפיע על מידות, הרגלים וגם על אופי המחשבה באמצעות לימוד, כוח רצון והתרכזות במטרות לאורך זמן רב.

אז מי מנצח – היצר או השכל? אולי תלוי במידת העוצמה שמופעלת ע"י כל אחד מהכוחות הללו. למשל, האם אדם שיכור מסוגל לנצח את היצר ולהתנהג בצורה מתורבתת? אולי זה תלוי עד כמה הוא שיכור, ואולי גם באיזו מידה הוא רגיל להילחם ביצר. אבל יש להניח שגם אדם מוסרי מאוד יכשל מול רמה גבוהה של אלכוהול בדם. רק שבניגוד לאלכוהול בדם, שאותו ניתן למדוד בצורה אובייקטיבית, עדיין אין דרך מדויקת לכמת את דרגת משיכת אדם לבני מינו.

אולי זה גם מלמד שיש לנהוג במידה מסוימת של צניעות ולהכיר בעובדה שמדובר על תופעה מורכבת וכי פתרונות קסם לא בהכרח יובילו לשיפור המצב ועלולים אף להחמירו.

מכאן פתרון אפשרי הוא שבשלב ראשון לאפשר לאדם להכיר את עצמו, להבין את המצב שלו ולא להתכחש לנטייה או להתעלם ממנה. מכאן גם יוולד הצורך להבהיר לעצמו האם הוא מעוניין בנטייה, האם ואיך הוא מסוגל להשפיע עליה, מה הכלים שעומדים לרשותו, האם יש אנשים בבעיה דומה לו? איך הם התמודדו עם הקושי והקונפליקטים?

אולי אחרי מעבר דרך כל השלבים החשובים האלו, והוא יהיה מוכן ומחוזק נפשית לקחת אחריות על החיים שלו ולהבהיר לעצמו מהי דרך הפעולה הטובה ביותר בשבילו.

– – – – –

*הכותב הוא בעל השכלה אקדמאית, מזדהה עם ערכי עמותת כמוך, ומעוניין להישאר בעילום שם.

העובדות המדעיות בכתבה זו לקוחות מסקירה מדעית שהופיעה בירחון  The Journal of Sexual Medicine בשנת 2010 , בשם: Male Homosexuality: Nature or Culture?  כותבי הסקירה: Emmanuele A. Jannini Ray Blanchard   Andrea Camperio-Ciani John Bancroft

לחצו כאן להורדת המאמר באנגלית


4 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.