ד"ת לפרשת בלק | דבר תורה לפ"ש

הפרשה מלמדת שכוחו של עם ישראל בכך שאינו נופל תחת שום בחינה מדעית הגיונית וסטטיסטית. תשאלו את המכונית או את האתון * ישי בדבר תורה לפרשה

אדם נוהג על רכב בדרך לפגישה חשובה ביותר. הוא לחוץ מאוד וכבר עומד לאחר, ואז זה קורה: הפקק. משאית תקועה בדרך או תאונת דרכים. הנהג שלנו יושב ברכבו עצבני ומקלל את כל העולם. "ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך" – כמה נהגים ישראלים היו מזדהים עם המשפט הזה.

גם לבלעם נוצר פקק בדרך. האתון שלו מסרבת ללכת כמו שצריך, והיא נוטה מן הדרך אל השדה. בלעם מכה בה. במשעול הכרמים היא נלחצת אל הגדר, והוא שוב מכה בה, אבל ללא הועיל. ואז היא פשוט מחליטה לרבוץ במקומה ולא לזוז, ושום מכה לא עוזרת.

האירוע הפרוזאי הזה קרה מן הסתם למאות ואלפי אנשים בזמן התנ"ך ולאחריו – בהמה סרבנית המתנהגת בניגוד לרצון רוכבה, והנוהג בה אינו מצליח להשתלט עליה. באופן ברור מדלגת התורה המצמצמת כל כך בדיבורה על כל אותם מקרים ובוחרת לעסוק באירועים מהותיים.

אבל דווקא כאן בתוך כל המאורעות המסעירים של פרשתנו, בחר הכתוב להתעכב על הסיפור הקטן הזה ולהאיר אותו מזווית לא צפויה. במקרה שלנו לא הנהג המקלל ידבר, אלא עתה נשמע את דברה של המכונית. מה לה יש לומר. ומסתבר שהדברים שלה פשוטים ועמוקים.

האתון מבקשת מבלעם לפקוח את עיניו ולראות. לא ראייה שטחית ומצומצמת, אלא ראייה עמוקה ואמונית, ולהבין שעצירתה של האתון מוכתבת מלמעלה. כמו שכל דבר בעולמנו מושגח ומוכתב מלמעלה – לאן שתצטרך להגיע אתה תגיע, את מי שתצטרך לפגוש אתה תפגוש. מי שצריך להיות מקולל יקולל, ומי שצריך להיות מבורך יבורך, ושום דבר שבלעם יעשה לא ישנה זאת.

מלאך השם מגלה לבלעם שלולא נטתה האתון מדרכה היה בלעם נהרג בידי המלאך. בעצם האתון הצילה את חייו.

בלעם שהיה מדען הכשפים של זמנו, וכוחו לפי חז"ל היה ככוחו של משה רבנו. גם בלעם הבין שגם הוא נשלט בכוחות הגדולים ממנו, ושרצון השם הוא שעם ישראל יתברך, טורק רצון זה יֵצא לפועל, גם אם בלק ובלעם יעשו הכול כדי לקללם.

וכשבפעם הראשונה רואה בלעם את עם ישראל הוא מבין ש" מה אקוב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם השם… הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב". כוחו של העם המיוחד הזה שהוא לא נופל תחת שום בחינה מדעית הגיונית וסטטיסטית. הוא שוכן לבדו ולא מתחשב בהגיון הגוי, ויודע תמיד שכל המאורעות שעוברים עליו הם תמיד יהיו לטובתו, גם אם על פני השטח הם לא נעימים.

וכדברי רבי נחמן מרסלב "כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו זאת הבחינה היא מעין עולם הבא".

שבת שלום,

ישי

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.