זוג הומו-לסבי: כך הכרנו והתחתנו! | אנחנו - שידוכים בין הומואים ללסביות

כיצד הכירו, איך סיפרו להורים על נטיותיהם, מה הייתה תגובתם, כיצד הם מתנהגים עם הילדים, וכן על רגעי המשבר ועל דרכי הפתרון * סיפורם האישי של אבי ושרי – הומו ולסבית דתיים שהתחתנו ומספרים את סיפורם כשבפיהם המסר: "אל תוותרו על הקִרבה לאלקים בגלל התשוקות שלכם, ואל תוותרו על החשק בהורות בגלל ההלכה!"

באמת לא קל לשתף אחרים במה שעובר ועבר עלינו, אבל אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים לעשות זאת. למה? כדי להכניס עוד אנשים למעגל שאנו נמצאים בתוכו, ולעזור להם לצאת ממעגל הייאוש. ייאוש שאוחז בהרבה מאלה הנמצאים במצבנו, כי לא נראה להם שיש אופק חיובי בכלל, כי הכול נראה שחור. אבל בפועל זה לא ככה!!!

אז נתחיל בסיפור האישי של כל אחד מאתנו בנפרד ואחר כך נעבור לסיפור ביחד (השמות להלן בדויים).

***

אבי

מאז שאני זוכר את עצמי, כבר כנער צעיר, לא הבנתי מה חברי מוצאים בנשים. מעולם לא נמשכתי לבנות גילי בסניף ובכלל, ואפילו חשתי רתיעה מסוימת מחברתן. בהתחלה תהיתי מה עובר עליי ולמה אני שונה, אך עם השנים הבנתי שכזה אני, הומו, וכזה אשאר. ניסיתי, באמת שניסיתי להשתנות ולהפוך לאחר, אבל בלא הצלחה בכלל. גם המטפלים השונים שעברתי תחת ידיהם היו תמימי דעים שאין לי שום צ'אנס בקטע הזה, ומה שהיה הוא שיהיה.

ואז הגיע הדיכאון. כי רציתי כל כך להיות כמו כולם, כמו האחים והאחיות שלי, כמו כל חברי, נשוי, עם משפחה נורמלית, עם ילדים, עם בית משלי. אבל חיים כאלה לא באו בחשבון בכלל, כי בוודאי לא אוכל לחיות עם אישה שלא אספק אותה ולא אוכל לאהוב אותה ולתת לה מה כל שאישה מקבלת מהאיש שלה.

חשבתי בכל זאת לנסות עם בנות, ולכן נעניתי להצעות של חבריי. יצאתי עם כמה בנות, ולא הרגשתי כלום. בשלב כלשהוא החלטתי לספר להן, ואחת אחרי השנייה (היו שלוש כאלה ליתר דיוק) הן חתכו את הקשר עמי במקום. אני בהחלט מבין אותן, לא ציפיתי ליותר, ורובן עשו זאת בצורה נעימה עד כמה שאפשר. אבל, אני היית מיואש.

ברור היה לי שאני לא מוכן לעבור על ההלכה הברורה כל כך בנושא הזה, ושלעולם לא אחיה עם גבר, אף על פי שמאוד אהבתי אז מישהו, אבל מה אעשה וכך גזר עליי בוראי? לא אמיר את אמונתי בתחליף זול כזה או אחר, כך היה ברור לי.

***

שרי

גדלתי במציאות דומה. כשכל חברותיי סיימו את האולפנה והתחילו ל"קבל הצעות" והן היו מלאות התרגשות מכל פגישה שאליה יצאו, אני לא ידעתי מה יהיה איתי. ממש לא יכולתי לדמיין את עצמי חיה עם גבר, בטח שלא לקיים חיי אישות. ואמהוּת מה יהיה עליה? כיצד אזכה לחבוק ילד משלי, ולגדל אותו בתוך תא נורמלי, עם אבא ואמא ומשפחה מסביב?

***

אבי ושרי

שנינו נחשפנו לרעיון השידוכים ע"י המטפלים שלנו שנמצאים בקשר עם הרב ארלה הראל. הם הפנו אותנו אליו, ולאחר היסוסים רבים החלטנו לתת לזה אפשרות.

כל אחד מאיתנו נפגש עם עוד בני זוג פוטנציאליים לפני שאנחנו הכרנו, וזה לא צלח. שרי כבר הייתה על סף ייאוש, אבל אז הפגיש הרב ארלה בינינו, ונוצר קליק ראשוני טוב. שנינו לא האמנו שאנחנו יכולים להרגיש ככה עם בן המין השני. זו לא אהבה, זו כימיה, תחושה של הבנה ושותפות, אמון והערכה. העולם התרבותי שלנו דומה מאוד, וכן השאיפות הרוחניות, המקצועיות, המשפחתיות – הכול קרוב כל כך, שזה ממש זה.

לקח לנו הרבה זמן, לבד עם עצמנו וביחד עם מטפלים, כל אחד לחוד ובצוותא. אבל אחרי כמה חודשים גמלה בלבנו ההחלטה ללכת על זה. בעוד יש לנו הרבה פרפרים בבטן, הודענו לעולם שאנחנו מתארסים.

התוצאה הנלווית הייתה ששנינו הרגשנו חופשיים הרבה יותר לספר להורים על עצמנו, הורים שלא ידעו על זה קודם. ככה זה פחות מאיים עליהם, כי עובדת היות הילד שלהם הומו או הילדה שלהם לסבית לא תמנע מהם הקמת בית והעמדת נכדים.

זה היה קשה גם ככה, אבל הם היו מקסימים, וביחד סיפרנו להם, להורים של אבי לפני החתונה, ולהורים של שרי קצת אחריה, והם קיבלו אותנו לחלוטין. במשפחה של אבי אפילו האחים בסוד העניינים כעת, ונפלא לנו איתם!

עברנו מאז דרך ארוכה, בעלת עליות ומורדות, אבל בגדול טוב לנו ביחד. יש רגעים קשים של משבר, אבל זה כמו אצל כל זוג. אנחנו חושבים שדווקא אצלנו יש סיכוי יותר טוב ל"הישרדות" כי אנחנו מודעים מראש לבעיות ומטפלים בהן.

אנחנו נמצאים בקשר מתמיד עם מטפל משפחתי מקסים, ומתייעצים איתו לגבינו. גם לגבי הילדים (לעת עתה זכינו במתנה נפלאה בדמות בת מתוקה, ואנחנו מחכים ללידת ילדנו השני כעת), אנחנו בקשר עם מַנחת הורים שתומכת ומדריכה אותנו, והיא ליוותה כבר שלושה מן הזוגות האחרים שעברו תהליך דומה לשלנו.

אנחנו גם בקשר עם שני זוגות נוספים, נפגשים מדי פעם בפעם כדי להחליף חוויות, וגם סתם לצחוק על עצמנו. יש לנו הרבה מה ללמוד זה מזה, והדינמיקה במפגשים הללו נפלאה ממש. הרב ארל'ה משתתף בהם לפעמים, ומוסיף נופך תורני לעניין, וזה נפלא בפני עצמו.

בקיצור, המסלול הזה אינו פשוט, ובטח שלא מתאים לכל אחד. צריך להיות בשל, מעוצב מבחינת הזהות המינית, וחדור בהכרה שזה מה שאתה רוצה. אבל זה שווה את זה – אל תוותרו על הקִרבה לאלקים בגלל התשוקות שלכם, ואל תוותרו על החשק בהורות בגלל ההלכה!

יש דרך מותרת לעשות זאת, בדרך שבה אנחנו בחרנו לחיות את חיינו, בתוך תא משפחתי שיש בו הרבה שותפות ואהבה בין שני אנשים בוגרים ובינם לבין ילדיהם שמוסיפים לדבק הזה הרבה מאוד.

שיהיה במזל טוב!!!

(עוד על מיזם השידוכים:

חדש! "אנחנו" – מיזם שידוכים בין הומואים ללסביות – לחצו כאן

שו"ת – שאלות נפוצות על מיזם השידוכים "אנחנו" – לחצו כאן)

18 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. מדהימים!!!!צדיקים!!! אני שואלת את עצמי כמה אמונה וכוח נפשי צריך בשביל זה? מי מסוגל לעמוד בניסיון כזה? אני מקווה שאלוקים יזכה אותכם לאהוב אהבת איש ואישה. במלוא מובן המילה של אהבה. ושתהיו שלמים ומאושרים. אמן

  2. הגעתי לפה אחרי שקראתי כתבה על המיזם.
    אני מאחל לכם רק טוב, ושבאמת תזכו לאהבה אמיתית בין שניכם.
    כל הכבוד על האומץ והכוחות לא לוותר על ההלכה.

  3. ב"ה
    אשריכם
    אשריכם שזכיתם מבין מעטים בדור
    שמקיימים מצוה זו לשם שמים בלבד
    צריך בהחלט להיות צדיקים גמורים כדי לבנות בית יהודי
    שמבוסס כולו על מצוות הבורא
    אני מאחל לכם רק טוב
    שתזכו לשלום בית מלא כל חייכם המשותפים בעולם הגשמי
    ושיתקדש שמו של הה' על ידכם
    ותזכו להרבות צאצאים צדיקים בישראל
    ולכבוד הרב ארלה אראל
    אשר עוסק במצווה גדולה של זיכוי הרבים שהוא גם קידוש שם שמים גדול מאין כמוהו ואף עומד בגבורה בפני כל האתגרים העומדים (על 2 רגליים)בדרכו.
    ואם הגמרא במסכת ברכות אומרת: אל תהיה ברכת קלה בעינך.."
    אז קל וחומר אתם (ברכו אותי שהצליח למצוא הזיווג שלי "יניב בן דליה".

  4. מדהים ! בהחלט מיזם מעניין, ישר כל לכול האנשים שמסייעים (גם מאחורי הקלעים) ויהי רצון שהגאולה כבר תגיע וכולנו נתוקן בקרוב.

  5. שלום לכולכם קראתי בשקיקה את הכתבה אני רוצה לציין שאני הומו דתי בארון כבר שנים אפילו גזרתי על עצמי גלות של כמעט 30שנה שאני חיי בארצות הברית רחוק ממשפחה וחברים שאף פעם לאקיבלו או יקבלו אותיאני גם לא ממש צעיר בן 47 שומר מצוות שנים שאני מחפש מוצא אני ממש על גבול היאוש. הכתבה הזאת מפיחה בי תקווה אים יש משהוא שיכל לעזור או להפנות אותי לאדם או לאנשים בעליי הפרוייקט הזה תבוא עליו הברכה אוליי מי יודע אוכל להקים משפחה אמן תודה מראש אילן
    ר

  6. צדיקים מדהימים!

    …זה לפחות מה שהייתי אומר אם הייתי מאמין באלוהים. לפי דעתי, חבל על שניהם. הם היו יכולים לחיות באושר עם בני זוג חד-מיניים. הצטערתי לשמוע את הסיפור שלהם.

    1. תגובה ל"סטריט" –

      צריך להבין את המצוקה של הומואים דתיים שחיים בכפל זהות. יש את אלו שמוותרים על הזהות הדתית ומוותרים על תפיסות דתיות שהן מאמינים בהם לא מתוך אידיאל אלא מתוך קושי "אני רודף אחר חוקך מחד, מאידך תשוקתי אותי הודפת". מי שמאמין שלפי התפיסה היהודית צו ההלכה הוא בשורת המוסר העליון לעולם ולא המוסר המודרני שידוע כלא יציב ולא נכון (ע"ע טיהור הגזע שבשמו הייתה השואה, ע"ע הקומוניזם בשם ביטול המעמדות פשעו ביהודים ללא רחם וכו') גם מאמין שמשכב זכר הינו דבר לא מוסרי, גם אם לא תמיד אנו מבינים עד הסוף את טעם האיסור. והוא ינסה לעשות הכל כדי לקיים את צו ההלכה ולהביא לעולם ילדים במסגרת יציבה. בחיים המודרנים של ימינו בהם התרבות המערבית שואפת לחבק הומואים וקוראת להם להשתחרר ולנוע אחר הדחפים שלהם היהדות מבשרת קול אחר. ולנו, הדתיים הלאומיים שחיים בקו הביניים הסוגיה הזאת הופכת לקשה במיוחד. והכי קל זה ללכת אחרי התשוקות והדחפים הפנימיים באישיות אבל אשרי מי שעולם הערכים שלו חזק ויציב והוא מסוגל לווסת את דחפיו למען ערכים שחשובים לו. הסיפור שלכם פשוט מדהים! הוא מפיך תקווה! הלוואי ובזכות כמוכם עוד דתיים יראו שאפשר לצאת מהארון גם בדרך אחרת. הלוואי והקול שלכם ישמע באולפנות, מדרשות, ישיבות הסדר וייתן מענה להומופוביה בחברה הדתית שרק מערימה עוד ועוד קשיים על הומואים דתיים שגם ככה לא קל להם.

  7. אבל מה עושים זוג שכזה בקשר למערכת היחסים שלהם
    האם הם נאמנים זה לזה או שלכל אחד יש קשר נוסף
    מחוץ למערכת הנישואין??
    רק שבסוף היום הם חוזרים הביתה
    ושומרים כמובן על ערכי הדת והאמונה

  8. אני באמת שואל. למה אני כדתי לא רשאי להיות עם מי שאני כמה אליו? למה כשחבר שלי עומד בחופה ומסתכל על אשתו בצורה כזאת שאומרת שהיא כל העולם שלו ו2 שניות בלעדיה הם נצח אבל אני לא זכאי לזה??? כי ככה נבראתי? היו לי קשרים עם גברים והחיבור הוא הרבה מעבר לפיזי.
    כמה שיש לי כבוד והערכה למיזם אני לא רוצה להוריד את הכיפה אבל גם רוצה לבלות את המשך החיים שלי עם הגבר שאותו אוהב.
    אני רוצה ילדים. לא פחות משאני רוצה לנשום. ולאהוב. אבל כנראה זה יהיה בצורה אחרת.
    תחשבו על זה.

  9. תגובה ל"למה?". חיבור נפשי חזק יכול להיות גם בין חברים. אבל חיבור נפשי מיני בין גברים מעוות את הנפש, כמו שחיבור נפשי בעל אופן מיני בין הורה לילדו, או אח לאחותו יעוות את הנפש. יש אנשים שנולדו עם התאוות האלו, אין אשם באיך שנבראת, אבל ללכת אחרי התאוות זה חטא, כמו שללכת אחרי רצון שעולה בלבך לגנוב הוא חטא, הבלבול הגדול בתאווה מינית מהסוג הזה נובע מכך שהוא מתלבש על חלק מאוד יסודי בנפש באופן כזה שאתה חושב שהתאווה הזו היא רצונך הפנימי ביותר, אבל זו לא האמת.