להתחתן בלי לספר? | אנחנו - שידוכים בין הומואים ללסביות

הרב שרלו פוסק להומואים להודיע לחברותיהן לפני האירוסים על נטיותיהם. שואל אנונימי משוכנע שזה פסק מוטעה כי הפסק "גורם לזוגות רבים להפרד, להומואים רבים לשקוע במצולות החטא, ולמשפחות רבות להתפרק עוד לפני שהתחילו את חייהם המשותפים" * הרב שרלו עונה לו

השאלה:

לכ' הרב יובל שרלו הי"ו

שלום וברכה.
כבר מספר שבועות שאני מרגיש חובה מוסרית לכתוב לכבודו.

אני בחור הומוסקסואל. לפי מספר שנים נישאתי לבחירת ליבי. ולא, לא סיפרתי לה על הנטיות שלי. ומאז, ברוך השם. אני חי חיים יהודיים מלאי טהרה וקדושה. למרות שבסודי סודות אני לא מסופק מינית. אך אני יודע שיש לי סדרי עדיפויות בחיים. ולמרות שהקדוש ברוך הוא העמיד אותי בניסיון קשה מנשוא. אני משתדל לעמוד בו מידי יום. ובעזרתו יהיה לי כוח לעמוד בו לנצח. עד לרגע זה לא סיפרתי לאשתי, (ולא, היא לא סובלת…) יתכן שביום מן הימים אספר, ויתכן שלא…

כבודו נוהג לפסוק להומואים להודיע לחברותיהן לפני האירוסים על נטיותיהם. לדעתי מדובר בפסק חמור ומוטעה. פסק שגורם לזוגות רבים להפרד, להומואים רבים לשקוע במצולות החטא, ולמשפחות רבות להתפרק עוד לפני שהתחילו את חייהם המשותפים.

באם הייתי נוהג כפי שהרב מייעץ. אין כל ספק שהייתי שקוע עד רגע זה בגיא הצלמוות של החטא. עובד על עבירות דאוריתא של יהרג ובל יעבור. מתוסכל דתית, פסיכולוגית ומינית. והכל על כתפיו של כבודו.

יתירה מכך, לפי שיטתו של הרב, על כל סטרייט דתי להודיע לארוסתו על כל הפנטזיות הימניות שיש לו. על סטיות שעלו אי פעם במוחו, ועל הרהורי עבירה שמקננים בו הנודעים לנשים אחרות או לכל עברה אחרת.

יטען כבוד הרב שהניסיון מוכיח שישנם הומואים נשואים רבים שלא הצליחו לשלוט על יצרם לאורך זמן. ואי לכך מדובר בנישואין של מקח טעות. אך לדעתי מדובר בהשקפה מעוותת, שאומנם נגועה בקרב החברה המערבית אך אין לה מקום אצל אדם הגדל על ערכים יהודיים. הרי אין ספק שגם ישנם זוגות רגילים שהתפרקו כי הבעל (או האשה) לא הצליחו לשלוט על יצריהם ובגדו, נאפו או עברו על איסורים כאלה או אחרים. האם לכן נאסור על גברים שיש להם יצר מיני פעיל להינשא, עד שיפרטו באוזני חברותיהם את רמות ההורמונים והתשוקות שלהם? אז מה ההבדל? השוני הוא שהחברה המערבית המודרנית מחלקת בין הומואים לבין שאר האוכלוסייה, וטוענת שהנטייה ההומוסקסואלית היא נטייה שלא ניתן להתגבר עליה. (ועל האדם לממש אותה) באם תזה זו נכונה, הרי הומו היוצר קשר נישואין עם נערה, נכנס מראש למסלול שאין לו סיכוי לצאת ממנו. ובמילים אחרות – מפיל אותה בפח. אך יהודי שיודע שיש איסור תורה מפורש על משכב זכר. יודע ומבין שמדובר בניסיון מהקב"ה ושעל האדם להתגבר עליו. ולמרות שמדובר בניסיון קשה. הרי אין חילוק בינו לבין שאר הניסיונות של עריות. ועל כולם יש לאדם את הכוח והעוצמה להתגבר. וכפי שאין שום לגיטימציה להתיר את הרסן ולהרים ידיים. כך אין לכבוד הרב את הזכות לבודד את הניסיון הזה, לטעון מראש שהסיכויים להתגבר עליו קטנים. ולהציב מכשלות בפני נערים שרוצים להתגבר על יצרם, וזקוקים לאישה שתעזור להם במאבק החיים שלהם.

יתירה מכך, לפי חז"ל, חלק גדול ממשמעות הנישואין והחובה להינשא, היא לשמור על אדם שלא יחטא, ולעזור במאבק מול יצר העריות. מגיע כבוד הרב וטוען שלאנשים שיש ניסיון קשה יותר מאדם רגיל, אין את הפריבילגיה להינשא ולהוריד חלק (קטן?) מקושי הניסיון.

כבודו טוען ש:
א. אין שום יסוד להניח שאחרי החתונה זה יסתדר. להפך, אני נחשף באתר זה למקרים הולכים וגוברים של מגמה הפוכה – משפחות שניבנו על בסיס הנחה זו, וזה החזיק מעמד כמה שנים, אך הן מתפרקות בכאב גדול לזוג ולילדים.

ישנם גם זוגות רבים של סטרייטים שהתפרקו מכל מיני סיבות. ולאורך ההיסטוריה היו עשרה אחוז של זוגות שאחד מהם היה הומו, ורובם המוחלט החזיק מעמד למרות הקושי הגדול .

ב. יסוד התורה על פי הלל הזקן הוא "מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך", ולדברי רבי עקיבא הכלל הגדול בתורה הוא "ואהבת לרעך כמוך". נישואין של בחור או בחורה ללא הימשכות לבני הזוג, בתפיסה שאחר הנישואין זה יסתדר מנוגדים למהות התורה – שווה בנשפך שזה היה להפך והדבר היה נעשה כלפיך ?
זוגות שכל חייהם המשותפים מבוססים על מין נתקלים בבעיה הזו. התפיסה ההלכתית הרואה את המין כמצווה וכמעשה קדושה בין בני הזוג, יכולה לאפשר גם זיווג ללא תשוקה מטריפת חושים.
יתירה מכך, לפי טיעון זה על גבר שאשתו השמינה, הזדקנה או התכערה – להתגרש!

ג. "מדבר שקר תרחק" – קשה למצוא שקר גדול יותר מהתנהגות זו.
בטענה זו יש שמץ של אמת. אך אם נציב את כל השיקולים הכבדים על הכף האחרת. היא לא תכריע? והאם באמת חובה על בחור סטרייט שמתחתן עם בחורה שאינה יפיהפיה להודיע לה שהוא נמשך ליפות ממנה?

ד. על אף העובדה שאין אנו מתירים נישואין ללא גט על סמך מקח טעות בלבד, מבחינה הלכתית אמיתית קידושין אלה כלל אינם תופסים, ואין מקח טעות גדול מזה.
ראה תשובה ב'

ה. אתה לא רשאי, מבחינה מוסרית טבעית, לפתור את הבעיות של עצמך, שהן באמת קשות מנשוא, על חשבון הבחורה.
בראיה התורנית, כפי שאני רואה אותה. האשה היא עזר כנגדו. וחלק מתפקידה לעזור לגבר (ולהפך) בהתמודדות עם קשיים ונסיונות.

ו. לא ייתכן לחיות עם בן זוג עם סוד מוסתר כל כך. מהות הנישואין היא הורדת המסיכות ולא לבישתן.
כן יתכן. מדובר בבעיה אישית שביני לבין הקב"ה. ואני יכול אם רוצני בכך, והשאיר אותה בליבי. למרות שאני מסכים עם כבודו, שאם נגיע יום אחד, אני ואשתי למצב שבו אני אוכל לספר לה – הזוגיות שלנו תהיה הרבה יותר טובה.

לדעתי כבוד הרב לא יכול לקחת אחריות על פסיקה כל כך משמעותית שחיי כל כך הרבה אנשים תלויים בה. ובוודאי לא באופן ברוך וחד משמעי.

התשובה:

שלום וברכה
אני מודה לך על מכתבך, שחייב אותי לבחון מחדש את נקודות ההנחה שלי. בחנתי אותם במשך זמן רב, תוך היוועצות ודיון, ובוודאי שלמכתבך היה משקל מאוד גדול במבחן זה. באופן טבעי, מכתבך מספר סיפור אחד מני רבים שהצליח. אני פגשתי והדרכתי סיפורים מני רבים שהביאו למשבר מאוד גדול. אמת הדבר שאנו עוסקים במצבי ספק, ויהיה נכון לומר שלפעמים זה מצליח ולפעמים לא. ברם, נדרשת הכרעה במצבי ספק, וכשהיא נתבעת בוודאי שהיא פוגעת לעיתים באלה שהדברים אינם נוגעים להם. אף על פי כן, אנו נאלצים לקבל החלטות במצבים אלה.

השאלה העיקרית העומדת על הפרק היא הפגיעה בבחורה. על כן, שאלה הפנטזיות וכדו' אינן ממין העניין. השאלה היא האם מותר לגרור בחורה להרפתקאה שמבחינתה יכולה להסתיים באסון. הנושא אינו נוגע לשאלה האם הבחור יוכל לעמוד ביצרו, ולא אלו היו נימוקי. דברים שכתבת על עמידה בניסיון טובים ונכונים הם, וראויים לכל העומדים בניסיון מכל סוג שהוא. השאלה היא האם הוא יוכל להביא את אשתו לידי סיפוק. על כן, הנימוקים שהבאת בדבר יכולתו לעמוד בניסיון אינם רלוונטיים לנושא בו אני דן, על אף שהם מרשימים מאוד.

אין לאף אחד ידע על מספר המשפחות שלא החזיקו מעמד כאשר הן הוקמו על בסיס הסתרת המידע הזה, והיותה של האישה בלתי מסופקת ופגועה בשל אי ידיעתה. אני נחשפתי ליותר מידי – לא רק באתר, אלא גם בפגישות שהיו לאחר פניה באתר.

התפיסה ההלכתית הרואה את המין כמצווה וכמעשה קדושה בין בני הזוג, יכולה לאפשר גם זיווג ללא תשוקה מטריפת חושים, אך כל זה רק אם הבחורה הסכימה לכך מראש. אם לא – אין לך רשות לכפות עליה חיים שכאלה. על כן גם אין קשר לשאלת הזקינה או התכערה, כיוון שזה חלק מהברית שהם כרתו ביושר בשעה שהקימו את ביתם – לקבל מראש גם את השינויים בין בני הזוג. ברם, הם לא כרתו ברית לקבל את מה שבן הזוג הסתיר.

תפקידה של האישה לעזור לגבר ולהפך, רק בשעה שהיא קיבלה על עצמה תפקידים אלה ביודעה את הנתונים העיקריים (וכן להפך). אסור לכפות עליה.

אסיים במילים דומות לשלך. לדעתי אתה לא יכול לקחת אחריות על פסיקה כל כך משמעותית שחיי כל כך הרבה אנשים תלויים בה, ובוודאי לא באופן ברוך וחד משמעי, כאשר נקודת המבט שלך היא הגבר בלבד ויכולתו להתגבר על עצמו (דבר שהוא כמובן מבורך מאוד ומעורר התפעלות) ואתה מתעלם מבחירתה החופשית של האישה.

כל טוב, ומצא שלום.

(מורשת , י"ח באדר א' התשס"ה, 27 בפברואר 2005)

6 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. השואל הינו בחור רציני וכותב נכון אני הייתי במצב הזה לפני הרבה שנים אני בן 50 נשוי באושר אשתי לא יודעת יש לי ילדים ונכדים אני שומר תורה ומצוות ועדיין……

  2. נשוי יקר, הלוואי ותמצא מנוחה לנפשך ומקום שלם ומתוקן במסגרת הנישואין לאישתך שאתה כ"כ בטוח שאינה סובלת .
    מרגש לקרוא את ההתחבטות וההתלבטות שיש בך וכובד המשקל שאתה מייחס למצב .
    דע לך שיש באישה כוח רב לתמוך להתמודד ולרפא מתוך אהבת אמת לתא המשפחתי, דאג לשמור ככל יכולתך על נפשה שמא תיחשף אישתך לדבר ובוודאי שאם כן אז רק דרכך . כל דרך אחרת תקשה עליה מאוד להבין מדוע מעולם לא מצאת בה אשת סוד להתמודד יחד עימה צעד בצעד , שמור ככל יכולתך על אמון ודאגה לאישה שבזכותה אתה מקים בית נאמן ונשמר מחטא .
    ממבט של אישה כאוב ודומע שנחשף בדרך אכזרית לחיי שקר והסתרה דע שנפערת תהום של כאב ודמעה על חוסר הבנה , על מאבק ברגשות . מחד רגשות של הרגל ואהבה ומאידך רגשות של עלבון צורב וכעס.
    ימי הגילוי ואילך הינם ימי קושי וסבל החיים אינם שחור ולבן , לא מפסיקים לאהוב ברגע ואולי לא מפסיקים לעולם , אך הכאב גדול ומקשה על ההמשך . אנחנו לא הצלחנו להתגבר התא המשפחתי שלנו לא שרד את הפגיעה . וללא ספק למגינת ליבם של רבים מהסובבים אותנו אנו דווקא צמד נעים ונוח האחד לרעותה . לאורך כל חיינו התמודדנו ובהחלט גם אני עניתי להגדרה של אישה שלא סובלת יתרה מכך ההיפך הוא הנכון .
    ובכל זאת אנו עומדים בפני שבר עלינו ועל ילדינו .
    מתוך דמעה של ניסיון מצא דרך לעטוף אותה , להגן , לכפר ואולי לשתף רק אתה יודע ! אך שמור על כבודה והשב לה כגמולה על עצם היותה עזר לצד חייך המורכבים .
    הרב יובל שרלו , מבורכות היוזמות וההתעסקות בסוגיית הנטיות מכל סוג שהיא ,יהא בורא עולם עם המתמודדים ויכוון את כולם להתרת הספק , אך ללא ספק חובה שתהא מוקעת כל חשיבה אגואיסטית המנוגדת לדרך התורה לשלול מאישה את זכות הבחירה האמיתית עם בחיר לבה ולהציג בפניה מצג שווא , כולנו מאושרות וחולמות על עולם ומלואו ביום נישואינו . אף אחת לא נישאת מתוך ידיעה שאולי יהיה נורא .ומשכך כל יוזמה אשר תציל אישה וילדים בבוא העת מיגון וצער ומעל הכל מפרידה מכאיבה מהורה ובן זוג הרי שהיא מבורכת משמיא .למרות הכל הניסיון הוא מבורא עולם רחום ואוהב ומשכבר נעשה המעשה הרי שהוא ניסיון הבא באהבה עם המון כח ועזרה משמים לעבור אותו באצילות ולכפרה . במיוחד בימי חודש רחמים וסליחות .

  3. נשמע שמצד הרוצים להסתיר את נטייתם קיים אי אמון עמוק בבחירת לבם. מהתרשמותי וניסיוני רבות הנשים שאם הדבר יוודע להם במהלך הקשר, הן יעריכו את הפתיחות ויסכימו להיכנס למסע משותף אם קיימת אהבה וקרבה, זאת בניגוד מוחלט למצב בו הנטייה מתגלה לאחר שנות נישואין. או אז התחושה היא קשה, תחושת בגידה שספק אם ניתנת לתיקון

  4. אני חושב שהרב מאד צודק ואני לא נוגע בדבר בכלל כי יש לי הבעיות האלה וכולם לוחצים אותי להיתחתן וזה מצב מאד מאד קשה כי אני מחביא את זה ולא רטצה לבגוד בשום אישה

    אישה יכולה למחול על העבר הסקסואלי של בעלה אבל לא על זה כי הנטיות ישארו לעולם אין סומכין על הנס

    מה הפתרון ??? אין לי מושג