הרב שרלו: "רואה במיזם 'אנחנו' חשיבות עליונה" | אנחנו - שידוכים בין הומואים ללסביות

"מניסיוני ראיתי גם שחלק מאוד מחפשים את הדרך הזו", כך ענה הרב שרלו למי שניסה לערער על חשיבות מיזם "אנחנו – שידוכים בין הומואים ללסביות"

צילום: keneskipa

השאלה:

שלום לרב היקר,

ראיתי כי אתה גם תומך בשידוכים בין הומואים ללסביות. אבל ראיתי גם שרבנים חשובים אחרים מתנגדים לזה ואומרים כי ההומואים לא ימצאו שם אושר ושהפיתרון להומואים הוא שהם יעברו העצמות גבריות ויתחברו לאישיות שלהם בצורה אחרת.

רציתי לדעת למה אתה לא חושב ככה, ולמה אתה בעד שהם יתחתנו בחיים שאין בהם אהבה ואין בהם שום דבר שיכול להיות בין הבעל והאישה.

תודה

התשובה:

התמודדות עם הנושא המורכב והכואב של חייהם של הומוסקסואלים ולסביות איננה יכולה להיעשות בהכללות. לא מדובר על "הם". מדובר על בני אדם, וככל בני אדם יש דברים שמתאימים לאלה ויש דברים שמתאימים לאלה. כל ניסיון לעשות הכללה מכל סוג – שזהו ה"פיתרון" הנכון; ש"הם לא ימצאו אהבה"; שזה כן טוב לילדים שלהם; שזה לא טוב לילדים שלהם; – כל הכללה מכל סוג אינה נכונה. היא לא נכונה לבני אדם בכלל, ובוודאי שהיא לא נכונה במציאות המסובכת הזו.

הדבר נכון לגבי נישואין; הדבר נכון לגבי העצמה גברית; הדבר נכון לגבי התנגדות להעצמה גברית; הדבר נכון לגבי כל דבר אחר.

אני איני תומך אפוא בשום פיתרון כללי. כמו כל בני אדם – צריך לתפור בעדינות וברגישות "חליפה" שונה לכל בחור ובחורה המוצאים את עצמם במציאות מסובכת מעין זו. לו היה אפשר להתהפך אני מניח כי כמעט כל אלה שחשים שאינם יכולים לקיים את "ודבק באשתו" היו הולכים לשינוי זה. אלא שהמציאות מלמדת כי אפשרות זו נעולה בפני רוב מוחלט של בעלי הנטייה ההפוכה, והיא מתאימה כנראה רק לחלק מהם. על כן, ההצעה שלך "שהם ילכו לטיפול ויחזרו להיות נורמאליים" אינה רלוונטית, אלא לאותה קבוצה מסוימת שהטיפול יועיל לה.

על כן, מה שאני תומך בו הוא לפתוח את האפשרויות השונות. בין האפשרויות השונות הקיימות היא נישואין מעין אלה, שהם אחת ההצעות להתמודדות עם המציאות המסובכת. היא בוודאי לא פיתרון לכולם, ואיני חושב שאפילו לרובם; יש לה בוודאי חסרונות רבים כמו לכל הצעה אחרת; היא לא מחייבת אף אחד, ואין בהצעה זו פסיקת הלכה שחייבים לעשות כך; היא הצעת שרות המוצעת לבחורים הומוסקסואלים ולבנות לסביות, שכאמור יש בה יתרונות רבים וחסרונות רבים. היא מאפשרת אושר למי שסובר כי זו דרכו להיות מאושר, והיא לא טובה למי שאינו סובר שכך הוא רוצה לחיות. לו ההצעה הזו הייתה מוצגת כהצעה האולטימטיבית היחידה הפתוחה בפני בחורים ובחורות – הייתי מתנגד לה גם לאור דבריי למעלה על ההכללות, וגם בשל העובדה שהדבר בוודאי אינו נכון. אולם בשל העובדה שהיא מוצעת כאחד הפתרונות למי שחפץ לבחור בדרך זו – אני רואה בה חשיבות עליונה. מניסיוני ראיתי גם שחלק מאוד מחפשים את הדרך הזו. ככל הידוע לי, גם הו"ד מציעים את זה בדרכם שלהם, וטוב שאין מקום אחד בלבד, אלא מערכות רבות ומגוונות. לכן מה שכתבת "ואומר כי ככה הומואים ולסביות צריכים לחיות" אינו נכון. היוזמה הזו אינה מדברת על "צריכים", אלא מדברת על אפשרות נוספת שנפתחת.

בתור אחת האפשרויות היא חשובה מאוד מאוד, לאלה שחפצים להתמודד עם מציאותם בדרך זו. צריך להיזהר גם ממשפטים שכתבת כמו "שאין בהם אהבה ואין בהם שום דבר שיכול להיות בין הבעל והאישה". ישנה חשיבות עילאית לקשר הגופני בין בעל ואישה. אולם בשום אופן אין לומר כי אם ההנאה מהקשר הגופני לא קיימת – לא יכול להתרחש שום דבר בין בעל ואישה, ואין האהבה נמצאת במשכנם.

ושוב, מדובר בבני אדם. לא ב"הם".

כל טוב

(מורשת, כ"ג באב תשע,א, 23 באוגוסט 2011)

תגובה אחת

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.