ד"ת לפרשת כי תצא | דבר תורה לפ"ש

האם נורמות הערכיות של צה"ל ושל מוסר החברה הישראלית עומדים בכל מבחן וציווי שנצטווינו בפרשה זו? עוז בדבר תורה לפרשה

במהלך ההיסטוריה אנו רואים סוגי מלחמות רבים: במניעים ליציאה למלחמה, באופי הקרב, בהרכב הצבאות ובנורמות המקובלות לכל מדינה ומדינה.

הקב"ה מצווה אותנו בצאתנו למלחמה  "כי תצא למלחמה על אויבך… והיה מחנך קדוש […]כי השם אלוקך מתהלך בקרב מחנך להצלך ולתת אויבך מפניך". הציווי הוא שאנו צריכים לשמור על מוסר גבוה בשעת המלחמה ויותר – כי השם בקרבנו והוא המנצח בעבורנו במלחמה.

נגזרות הציווי הם שלושה:

נקיות המחנה –  שיהיה מקום מוגדר לעשיית צרכים.

דיבור נאות – בלא ניבולי פה ורכילות.

צניעות – לשמור על צניעות הלוחמים, וכאשר נלקחים נשים בשבי לשמור על כבודם וצניעותם.

לאחר ציווי זה – שהוא ציווי טכני – על פעולות שאנו צריכים לעשות או לשמור מלעשות – אנו מצטווים "כי תצא מחנה על אויבך ונשמרת מכל דבר רע". בציווי זה הקדוש ברוך הוא מורה לנו שלא לעשות הרע מבחינה מוסרית.

בעבר אנו רואים שמלחמות נפתחות בשל תאוות שלטון ונקם. ובמהלכן לוחמים עשו כטוב בעיניהם והרשו לעצמם להשתחרר מערכי המוסר הבסיסיים. בעת יציאה לקרב אנו פועלים תחת סיכון גבוה ותחת לחץ ושיקול דעת שונה מזה שבשגרה – דבר שיכול להביא באופן שגוי ללגיטימציה להרפות את הרף הערכי ולהכהות את ערכי המוסר שאליהם חונכנו. ציווי זה בה להדגיש כי בעת המלחמה אנו נבחנים על הערכים והמוסר ועל הנורמות שמוטמעות בחברה.

אני רואים בשנים האחרונות את הלחימה של צה"ל אל מול המחבלים בשומרם על גבולותיה ואזרחיה של מדינת ישראל. צה"ל מקפיד לשמור על טוהר הנשק, ומצמצם פגיעה למינימום תוך כדי שמירה מרבית על הצלחת המשימה. הנורמות הערכיות של צה"ל ומוסר החברה הישראלית עומדים בכל מבחן וציווי שנצטווינו בפרשה זו.

מי ייתן ופרשת כי תצא וקיום הציוויים בה יהיו סנגורים לעם ישראל אל מול בורא עולם בפתח השנה החדשה ונחתם לחיים ולשלום!

בברכת שבת שלום,

עוז

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.