האם זה גנטי? | העולם האקדמי

האם יש ראייה שהומוסקסואליות היא גנטית? * פרק מתוך עבודה סמינריונית בנושא הומוסקסואליות

גורמים פסיכו-גנטיים

הרבה אנשים כיום מאמינים שהומוסקסואליות היא חלק מ"מי שאדם הוא באמת" מרגע העיבור.

תיאוריית ה"גנטי ובלתי ניתן לשינוי" קודמה באופן פעיל על ידי אקטיביסטים "גייז" ואמצעי התקשורת הפופולאריים. האם הומוסקסואליות היא באמת גרסה שונה מולדת ונורמאלית של הטבע האנושי?

לא. אין כל ראייה שמראה שהומוסקסואליות היא פשוט "גנטית". ואף לא אחד מהמחקרים טוען שהיא כן. רק העיתונות וחוקרים מסוימים טוענים שכן, כאשר הם מדברים לציבור בכותרות.

פרויד לראשונה זיהה את החשיבות של דינאמיקה משפחתית בהתפתחות הומוסקסואליות.מאז זמנו של פרויד, נצברה כמות גדולה של ראיות לקשיים במערכות היחסים שבין האב לבנו ולפעמים ביחסי האם לבנה. הוכחות מדעיות אישרו שגורמים גנטיים והורמונאליים לא לוקחים תפקיד מכריע בהומוסקסואליות.

השאלה בדבר בסיס ביולוגי להומוסקסואליות נפתחה מחדש גם בגלל לחצים של סטאטוס זכויות מיעוטים להומוסקסואלים. הצדקה  לסטאטוס זכויות אזרחים מיוחד זה יקבל תמיכה אם תימצא ראייה מדעית לכך שהומוסקסואליות היא מולדת. מתנגדים של סטאטוס זכויות מיוחדות אלה, מצד שני, רואים הומוסקסואליות כהתנהגות נרכשת. גייז בדרך כלל מאמינים באופן עיקש ש"כך הם נולדו". ככל שאדם יותר מדהה עם האוריינטציה המינית שלו, כך הוא מעדיף יותר להאמין שהיא נקבעה בטרום הלידה.

ביולי של 1993, כתב העת היוקרתי למחקר "סיינס" (מדע) פירסם מחקר מאת דין האמר, שטוען כי ייתכן שקיים גן הומוסקסואלי. נראה היה שהמחקר על גבול ההוכחה שהומוסקסואליות היא מולדת, גנטית, ולפיכך בלתי ניתנת לשינוי וגרסה שונה נורמלית של הטבע האנושי.

זמן קצר לאחר מכן, ה"נשיונל פאבליק רדיו", הריע את הממצאים האלה. ה"ניוזוויק" פירסם את כתבת השער "גן גיי (הומוסקסואלי)?". ה"וול סטריט ז'ורנל" הכריז, "מחקר מצביע על גן הומוסקסואלי… (כעל) סטייה נורמלית".

כמובן, הסתייגויות נדרשות מסוימות נוספו לסיפורים החדשותיים האלה. אך רק מומחה ידע מה היתה המשמעות של אותן הסתייגויות. החלק הגדול של הקוראים הומרץ להאמין שהומוסקסואלים הוכחו כמי ש"נולדו כך".

הנה מה שמדענים רציניים חושבים על המחקר האחרון של "הגנטיקה של ההתנהגות". מתוך "סיינס", 1994:

שוב ושוב, מדענים טוענים שגנים או אזורי כרומוזומים מסוימים קשורים לתכונות התנהגותיות, רק על מנת לסגת מממצאיהם כאשר המחקרים לא חזרו על עצמם. "לרוע המזל", אומר ד"ר ג'ואל גלרנטר מאוניברסיטת ייל, "קשה למצוא הרבה מחקרים", שחזרו על עצמם, הקושרים גנים מסוימים להתנהגותיות אנושיות מורכבות. "…כולם הוכרזו בקול תרועה גדולה; כולם התקבלו ללא ספקנות באמצעי התקשורת הפופולריים; לכולם עתה שם רע".[1]

המחבר של המאמר העיקרי אודות גנים והתנהגות, בהוצאה מיוחדת של "סיינס", מדבר על הכרה מדעית מחודשת בחשיבות הסביבה. הוא מציין את ההבנה הגדלה והולכת ש:
…פעולת הגומלין של גנים וסביבה היא הרבה יותר מורכבת מאשר "גני האלימות" וגני האינטליגנציה הפשוטים שסופסרו בעיתונות הפופולרית. אותו מידע שמראה על השפעת הגנים, מצביע גם על השפעה כבירה של גורמים לא גנטיים. [2]

הצהרות ציבוריות לעיתונות של חוקרים הן לעתים קרובות מרשימות ומרחיקות לכת. אך כשהם נותנים תשובות לקהילה המדעית, הם מדברים הרבה יותר בזהירות.

חוקר ה"גן ההומוסקסואלי", דין האמר, נשאל על ידי "סיינטיפיק אמריקן", האם שורשה של ההומוסקסואליות הוא ביולוגי בלבד. הוא השיב:

"בפירוש לא. ממחקרי התאומים, אנחנו כבר יודעים כי מחצית או יותר מהמשתנים באוריינטציה המינית אינם תורשתיים. המחקרים שלנו מנסים לאתר את הגורמים הגנטיים… לא לשלול את הגורמים הפסיכו-סוציאליים".[3]

אך בעודם מסייגים את ממצאיהם, לעתים קרובות משתמשים חוקרים בשפה שוודאי תטשטש הבנה כללית ויוצאים בהצהרות מהסוג שהעיתונות הפופולרית תמשיך להתעלם מהן, כגון:

…השאלה של השלב המשמעותי הראוי, להתייחס לתכונה בלתי מנדליאנית כמו אוריינטציה מינית, היא בעייתית. [4] נשמע מורכב מדי מכדי לטרוח לתרגם? זוהי בעצם הצהרה מאוד חשובה.

במושגים של האדם הפשוט, זה אומר:

זה בלתי אפשרי לדעת מה משמעותם של הממצאים – אם בכלל – מאחר שאוריינטציה מינית אינה יכולה לעבור בירושה בצורה ישירה כמו צבע עיניים.

לכן, כלפי חבריהם המדענים, החוקרים היו כנים כאשר יידעו אותם באשר לגבולות המחקר שלהם. בכל אופן, התקשורת אינה מבינה את המסר הזה. בעלת הטור אן לנדרס, לדוגמה, מספרת לקוראיה ש"הומוסקסואלים הם מולדים, לא מיוצרים". התקשורת מספקת חצי אמת מפני שהמציאות המדעית פשוט מדי-לא-מרגשת לעשות ממנה את חדשות הערב; מדי מורכבת בשביל צריכה המונית; ויתר על כן, לא מובנת במדויק ובאופן מלא על ידי העיתונאים.

מדענים יודעים את האמת על "גן הומוסקסואלי"

האיגוד הפסיכולוגי האמריקאי:
"הרבה מדענים חולקים את זווית הראייה שאוריינטציה מינית מעוצבת בקרב רוב האנשים בגיל צעיר באמצעות פעולות גומלין מורכבות של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים".[5]

סיימון ליוויי חוקר "מוח גיי (הומוסקסואלי)" :

"בשלב זה, הדעה הרווחת ביותר [בנושא הסיבתיות של ההומוסקסואליות] היא שגורמים רבים משחקים כאן תפקיד".[6]

דניס מק'פיידן, ניאורוסינטיסט מאוניברסיטת טקסס:
"כל התנהגות אנושית תהיה תוצאה של מערכת מורכבת הממזגת גנטיקה וסביבה. זה יהיה מדהים אם זה לא יהיה אמת לגבי הומוסקסואליות".[7]

הסוציולוג סטיבן גולדברג:
"אני לא מכיר אף אחד בתחום שמתווכח שניתן להסביר הומוסקסואליות ללא התייחסות לגורמים סביבתיים". [8]

כפי שנוכחנו לראות, אין כל ראייה שמראה שהומוסקסואליות היא פשוט "גנטית". ואף לא אחד מהמחקרים טוען שהיא כן.
רק העיתונות וחוקרים מסוימים טוענים שכן, כאשר הם מדברים לציבור בכותרות.

**

שוער על ידי רבים שמחסור באנדרוגן (הורמון גברי), כמו טסטוסטרון, יכול להיות אחראי להתנהגות הומוסקסואלית

ווסט בחן את האפשרות הזו והסיק: "מחסור באנדרוגן בגברים בוגרים מחליש את הרגישות וההפעלה המחודשת של המערכת המינית, אך לא מבטל אוריינטציה הטרוסקסואלית." יתרה מכך, ווסט הסיק:"אפילו בהפרעה גדולה ברמות ההורמונים, שיש בה יש כמות מספקת לייצר מאפיינים מיניים פיסיים חריגים, לא משנה בכלליות אוריינטציה מינית."

פרלופ הצהיר: "הומוסקסואליות היא בבירור תופעה פסיכולוגית, שלא תלויה בתבנית ההורמונאלית לייצורה וגם לא יכולה להשתנות באופן צייתני על ידי חומר אנדוקריני (בלוטה שתפקידה להפריש הורמונים לתוך הגוף)."

גדפייל בניגוד לכמה טענות של ראיות להומוסקסואליות בממלכת החיות מסביר: "העדפה הומוסקסואלית לא נמצאה באופן טבעי באף סוג של יונק מתחת לאדם. שוני גברי/נשי והעדפה הטרוסקסואלית הם די עקביים בסקאלה הפסיכוגנטית."

גנדלך בחקירה שלו של העימות  "טבע מול חינוך", טוען: "באור ההוכחה של קביעה תרבותית של תפקיד מין וניסיון מיני, האפשרות של מאפיינים אישיותיים/פיסיים מולדים הקובעים הומוסקסואליות נראים די מרוחקים."

ארהרדט ומאייר-בלבורג בסיכום הסקירה הספרותית שלו מצהיר: "זהות מינית תלויה בעיקר בהשפעות סביבתיות שלאחר הלידה… התפקיד של סביבה אנדוקרינית טרום לידתית בהתפתחות של העדפת פרטנר ארוטית… לא הוכחה באופן החלטי ומשכנע."

מוני הצהיר: "אוריינטציה מינית אינה מתחת לשלטון הכרומוזומים והגנים… (אבל)…  היא מושפעת בשל כך, והיא גם תלויה באופן חזק בחיברות שלאחר הלידה."

קרלן במחקרו הקלאסי הסיק: "ההוכחות הן מוחצות כי גנים אינם גורמים להומוסקסואליות."ממצאים אלה קוראים לכיוון חדש של מאמצים לזירה הפסיכולוגית.

האולט ביטא זאת היטב:  "טענות למודל הביולוגי הן מפוקפקות מאחר וההוכחות למודל זה נובעות ממחקרים על חיות (שאינן משליכות על ההתנהגות האנושית), או שהן אינן חד משמעיות, סותרות או לוקות במתודולוגיות. הוסק כתוצאה מכך כי למדענים התנהגותיים כעת יש בסיס מוצק יותר בשימוש של הלמידה החברתית העדיפה על המודל הביולוגי כדי לפרש את רוב ההיבטים של התנהגות המין האנושי."

אחרי סקירה של הספרות, יש להביא בחשבון מדוע כל כך קשה למצוא השפעה ביולוגית משמעותית על התנהגות הומוסקסואלית בבני אדם.

התשובה היא שלפיסיולוגיה אין השפעה משמעותית. הדגש  צריך לחזור לפסיכופתולוגיה וסיבות סביבתיות.האמונה כי הומוסקסואליות היא ביולוגית משחררת כל ניסיון לצמוח מעבר לזה.

ניתן להחשיב את האפשרות של רגישות ביולוגית מסוימת, אך לא במונחים של מיתוס "הגן ההומוסקסואלי".


[1] Mann, C. Genes and behavior (גנים והתנהגות). Science 264:1687 (1994).

[2] Mann, C. op. cit. pp. 1686-1689.

[3] "Gay Genes, Revisited: Doubts arise over research on the biology of homosexuality,"* Scientific American, November 1995, P. 26.*

* "גנים הומוסקסואלים, חוזרים: ספקות מתעוררים סביב מחקר על הביולוגיות של ההומוסקסואליות"

[4] Hamer, D. H., et al. Response to Risch, N., et al., "Male Sexual Orientation and Genetic Evidence,"* Science 262 (1993), pp. 2063-65.
* "אוריינטציה מינית של הגבר וראיות גנטיות"

[5] The American Psychological Association's pamphlet, "Answers to Your Questions About Sexual Orientation and Homosexuality."*
* חוברת האיגוד הפסיכולוגי האמריקאי, "תשובות לשאלותיך בנושא אוריינטציה מינית והומוסקסואליות"

[6] (LeVay, Simon 1996). Queer Science (מדעי הקוויריות), MIT Press.

[7] "Scientists Challenge Notion that Homosexuality's a Matter of Choice,"* The Charlotte Observer, August 9, 1998.
* "מדענים מאותגרים על ידי הרעיון כי הומוסקסואליות היא עניין של בחירה"

[8] Goldberg, Steven (1994). When Wish Replaces Thought: Why So Much of What You Believe is False.* Buffalo, New York: Prometheus Books.
* "כאשר משאלה מחליפה מחשבה: מדוע כל כך הרבה ממה שאתה מאמין הוא מוטעה"
המאמר הנ"ל עובד משני מקורות: מאמר תחת הכותרת "הגן ההומוסקסואלי?" מאת ד"ר ג'פרי סאטינובר, M.D., ב- The Journal of Human Sexuality(כתב העת למיניות אנושית), 1996. ניתן להשיג בטלפון 7130-713-972+; וגיליונות העבר של עלון האיגוד הלאומי למחקר וטיפול של הומוסקסואליות (NARTH). לדיון מעמיק בנושא הומוסקסואליות וגנטיקה, פנה לספרו מ-1996 של ד"ר סאטינובר, "הומוסקסואליות ופוליטיקת האמת", אשר פורסם על ידי Hamewith/Baker Books.

(מתוך סמינריון בחינוך, בדלתיים סגורות – זווית חינוכית יהודית למתמודד עם נטיות הפוכות, מכללת ליפשיץ, תשע"א)

2 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.