מדריך למתמודד: כך תספר לאדם קרוב | מחקר

לפני שאתה בפועל מספר למישהו על נטיית המינית, הא לך מדריך קצר * עוד פרק מתוך עבודה סמינריונית בנושא הומוסקסואליות

(לחלק הקודם בעבודה הסמניריונית "האם זה גנטי?" – לחץ כאן)

מישהו לדבר איתו

קבלה ותמיכה מאנשים עימם אתה נמצא בקביעות במהלך חייך, הן חלק מרכזי מבריאותך הנפשית. חלק מההתמודדות הנכונה עם נטיות הומוסקסואליות הוא שיתוף אחרים בתהליך שלך, ויציאה מהסודיות, ההסתרה והבושה העצמית בהן אתה חי.

כמובן, שאין משמעות הדבר כי עליך לרוץ ולספר לכולם על התמודדותך, אבל זה בהחלט אומר כי כדאי לבחור קומץ של אנשים בהם אתה בוטח ואתה מרגיש כי תוכל לסמוך עליהם, ותחשוב כיצד לשתף אותם בסודך.

ישנה חשיבות מרובה לשיתוף אחרים בתחושותיך ובמחשבותיך לגבי ההתמודדות בה אתה נמצא. למד את עצמך לדבר עם אנשים אחרים, גם כאלו שבסביבתך הקרובה וגם עם רחוקים יותר. שתף אותם במה שאתה מרגיש ובמה שאתה חווה. השיתוף  עם אחרים במועקות הרגשיות שלך עשוי לתת לך הקלה משמעותית, משום שדיבור עם אחרים על הפחדים, על החששות מהעתיד ועל דרכים להתמודדות, הופך פחדים וחששות אלו לפחדים נורמטיביים, בדרך זו ניתן לקבל איזון מחודש בהתמודדות עימם, בעוד שהימנעות מדיבור ושיתוף עלולים להעצים את הפחדים והדאגות ואת תחושת התסכול וחוסר האונים אותם אתה חש בהתמודדות עם משמעותה של הנטייה ההפוכה. סביבה תומכת ומבינה תעניק לך ביטחון ורוגע, אתה תרגיש שאינך לבד ושאינך צריך להמשיך ולהסתגר, שאינך צריך 'לפחד מהצל של עצמך' ולהתמודד עם הנטייה הזו לבד.

אם בחרת לחיות באור ולא בצל ולשתף את אחד ממכריך, שתף רק את הקרובים אליך  ביותר, ורק כאלו שאתה מרגיש שאתה יכול לסמוך עליהם שישמרו על סודך. חשוב שתבחר בקפידה רבה למי אתה הולך להגיד ואיך אתה הולך לספר. שיתוף אישי בהתמודדות מורכבת זו כרוכה בסיכונים מסוימים, כמו העובדה הפשוטה שאינך יכול לחזות במאת החוזים כיצד האחר יגיב לסיפורך. מאידך אתה חייב לקחת בחשבון שאחרים לא תמיד יצליחו להבין אותך גם אם הם ינסו משום שהם אינם במקומך.

אופן השיתוף של אחרים בתהליך אותו אתה עובר, תלוי בגורמים רבים. הנה לפניך כמה הצעות ייעול שיסייעו לך להחליט מהי הדרך הטובה ביותר עבורך לספר על התמודדותך:

 העיתוי
בחר זמן בו האדם אותו אתה בוחר לשתף חופשי להקשיב לך ולדבר איתך. אם הוא אמור ללכת למקום כלשהו, או שהוא ממהר או שיש לו רק זמן מועט, או שכרגע הוא צופה בתוכנית הטלוויזיה האהובה עליו, זה לא הזמן המתאים לשיתוף.

 הובל את השיחה
חשוב שאתה תוביל את השיחה, ושתתכנן היטב את כל המידע שבכוונתך להעביר. בשום פנים ואופן אל תסתפק בסתם 'לזרוק לאוויר' את העובדה שאתה מתמודד עם נטיות הפוכות. תוכל למשל לומר: "יש לי נושא רציני / אישי שאני מעוניין לשוחח איתך עליו, מתי יהיה לך זמן פנוי לשם כך?", או: "יש משהו שאני רוצה לדבר איתך עליו… זה זמן טוב?" אם בן שיחך מאשר שהוא יכול לדבר איתך, תוכל לומר לו: "קשה לי לדבר על זה, אבל בגלל שאנחנו חברים כבר הרבה זמן אני מרגיש בטוח לשתף אותך בזה ש…".

אם יש מישהו שאתה מאוד רוצה לשתף אותו אבל אתה לא בטוח כיצד הוא יגיב, אתה יכול לספר לו בהדרגה. ראשית, אתה יכול לספר לו משהו אישי אחר שבו אתה מתמודד איתו כמו בטחון עצמי או ערך עצמי, שאלו הם דברים שמרבית האוכלוסייה מתמודדת איתם. אם אתה רואה שהוא מגיב טוב, אתה יכול לספר לו משהו אישי עוד יותר. אם אתה מרגיש שהוא מגיב נכון גם לזה, אתה כבר תרגיש יותר בטוח לספר לו גם על ההתמודדות עם הנטייה ההפוכה. יוסי, לדוגמא, סיפר לחברו כי הוא מתמודד כבר תקופה ארוכה עם תחושת בדידות גדולה האופפת אותו. כיוון שחברו של יוסי הגיב באופן שהרגיש ליוסי טוב, הוא הרגיש בטוח לספר לו לאחר כשבוע כי הוא מתמודד עם גלישה לאינטרנט לכל מיני אתרים בעייתיים (מבלי להזכיר באיזה סוג של אתרים מדובר). מכיוון שחברו לא גינה אותו ואף הזדהה עם הקושי שלו, יוסי צבר תחושת ביטחון והחליט לשתפו, שבוע מאוחר יותר, באופי האתרים אליהם הוא גולש, ועל התמודדותו עם נטיות הומוסקסואליות.

השתמש בהגדרה הנכונה
חשוב שתשים לב היטב למילים בהן אתה משתמש. ישנו הבדל משמעותי, למשל, בין האמירה: "אני הומו", לבין האמירה: "אני מתמודד עם נטיות הומוסקסואליות". כשאתה אומר "אני הומו" אתה מקטלג את עצמך כאדם שזו עובדה שהוא בעל נטיות הפוכות. אתה בעצם שם על עצמך תווית. לעומת זאת כאשר אתה מציין את ההתמודדות, הרושם המתקבל הוא כי אינך "שם" וכי אתה לא רוצה בזה, בדיוק כמו השומע. לכן כדאי להשתמש באחד המשפטים הבאים (כמובן שחשוב להתאים אותו למצבך הספציפי): "אני מתמודד עם משיכה לבני מיני", "אני מתמודד עם משיכה הומוסקסואלית", "זה  כבר זמן מה שאני מרגיש משיכה לחברים שלי", "במשך תקופה מסוימת אני מתמודד עם חשיפה לפורנוגרפיה באינטרנט" (כשבהמשך השיחה תסביר על איזה סוג של פורנוגרפיה מדובר) וכו'.

סודיות
במצבים מסוימים, ייתכן שלפני שתשתף את האדם הנבחר תבקש ממנו שיבטיח לך שהוא ישמור על סודיות. זה חשוב במיוחד כאשר אתה משתף בן משפחה או אדם שקשור למשפחה, שאינך רוצה שבשלב זה ישתף את הוריך.

חשוב שתדע שאם אתה בוחר לשתף בסיפורך רב, מורה, מדריך, יועץ חינוכי או כל דמות חינוכית אחרת, במקרה ומדובר בהתעללות מינית שהיא איננה חוויית העבר בלבד, כי אם גם מהווה סיכון עבור ילדים אחרים בהווה, הם ירגישו שחלה עליהם חובת דיווח. במקרים אחרים בהם יש חשש להתאבדות, הם אף יהיו חייבים מתוקף אחריותם לפעול ולפנות לרשויות. אם זה אכן מתאים למקרה האישי שלך, כדאי לך לסכם איתם את העניין מראש, בטרם תבחר לשתפם.

הכן מראש חומרים לקריאה
הדבר יעזור להם להבין טוב יותר על מה מדובר, אם יהיה להם חומרים לקריאה בנוסף על הסבריך. על כן מוטב יהיה אם תכין להם מראש מקבץ קצר של מאמרים שיעזרו להם להבין טוב יותר על מה מדובר ,וכן מאמרים המציעים רעיונות כיצד הם יוכלו לסייע לך בתהליך האישי.

תוך כדי שתשתף את מי שתבחר בהתמודדותך, סביר להניח שתיתקל בתגובות הבאות:

"באמת תהיתי אם בכך מדובר…"

"תמיד ידעתי שיש משהו …"

"ידעתי שאתה מתמודד עם משהו, אבל לא ידעתי על מה לשים את האצבע."

"לא היה לי מושג שאתה מתמודד עם דבר כזה"

"כל אחד מתמודד עם משהו, זו ההתמודדות שלך"

"אני  בשוק! אני פשוט לא מאמין! אתה בטוח שזה באמת ככה?"

יש כאלו הרוצים להגיב אך אינם יודעים איך ומה לומר, ולכן הם מגיבים באמירה בסגנון של: "טוב, אני באמת לא יודע מה לומר". אחרים עלולים שלא להגיב בכלל, או לשנות את הנושא מתוך מבוכה, ולהתחיל לדבר על משהו אחר.

אין זה אומר שהם דוחים אותך או מתעלמים ממך, אלא שדבריך 'הכניסו אותם לשוק' גדול וזו הדרך בה הם מתמודדים עם מה שחשפת בפניהם. במיוחד כאשר מדובר בהורים, שחלק מההתמודדות שלהם בעקבות החשיפה זה להאשים את עצמם אינסטינקטיבית בדבר. סביר שהם צריכים זמן לעכל את מה שסיפרת להם, ובהמשך הם ייגשו אליך מיוזמתם וינסו לדבר איתך על הנושא.

(מתוך סמינריון בחינוך, בדלתיים סגורות – זווית חינוכית יהודית למתמודד עם נטיות הפוכות, מכללת ליפשיץ, תשע"א)

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.