למה קשר בין שני גברים קשה יותר? | מחקר

למה דווקא בין גברים הומוסקסואלים יש קושי רב ביצירת קשר זוגי? איתמר פסקל, ממכון תל-אביב לפסיכותרפיה, מנסה לענות

קושי ביצירת קשר זוגי הנו נושא שרלוונטי עבור כלל האוכלוסייה, אך גם ממחקרים שנעשו בנושא וגם מנושאים שעימם מגיעים גברים מהקהילה הגאה לטיפול פסיכולוגי עולה שקשה במיוחד ליצור קשר זוגי בין גברים הומואים.

מחקרים שנעשו בתחום מצאו שהנושא של אינטימיות זוגית כנגד ריבוי בני זוג מייצג את הבעיה המרכזית של עולם הגברים ההומוסקסואלים. קיימים הסברים שונים בנוגע לחוסר היציבות וריבוי בני הזוג המאפיין את קהילת הגברים ההומוסקסואלים: הסברים שקשורים לג'נדר, הסברים אישיותיים וחברתיים. ננסה לבחון כל אחד מהסברים אלו.

הסברים שקשורים לג'נדר מציעים שקיים הבדל בסיסי ומהותי בתגובה המינית בין גברים ונשים, ומה שגורם להבדל הוא שמדובר בשני גברים. הטענה שגבר מגיב יותר לגירוי ויזואלי ושהמיניות אצל גברים ממוקמת באופן חד משמעי באיברי המין והיא יותר מוחשית ומפעילה התנהגות. כמו כן, גברים נוטים יותר מנשים להפריד בין אהבה ובין מין ונהנים ממין מקרי כדבר בפני עצמו.

הסברים פסיכולוגים אישיותיים מייצגים את הטענה שריבוי בני זוג מספק בחלק מן המקרים את האנונימיות שמאחוריה ניתן להסתתר מפני קשר עמוק ומחויבות אינטימית. קשרים קצרים עשויים לספק ביטחון מעצם העובדה שהם לא מלווים בציפיות לאינטימיות או אחריות. בנוסף קשרים קצרים עשויים להיות אמצעי להעלאת דימוי עצמי נמוך והפחתת מתח וחרדה.

הסברים חברתיים יטענו שהאיסור והגינוי החברתי נגד הומוסקסואלים והיעדר מערכת חברתית תומכת עשויה לגרום לקושי אצל גברים ביצירת מערכות יחסים יציבות. בדרך כלל, העוררות המינית מספיקה בכדי להתגבר על האיסור החברתי ליצירת מגע מיני, אך לא תמיד מספיקה כדי להתגבר על האיסור ביצירת אינטימיות. גורם נוסף עשוי להיות היעדר מיסוד וחוקים, למשל של נישואין בין זוגות הומוסקסואלים שממלאים תפקיד בשמירה על קביעות ויציבות זוגית.

גורם נוסף שיכול להוות מכשול (גם לגברים וגם לנשים) הוא החסך ב"תרגול ואימון" של המתבגר או המתבגרת לקראת קשר אינטימי עמוק ומשמעותי. כבר בגיל ההתבגרות רוב בני הנוער מתחילים לרכוש מיומנויות של יצירת קשרים אינטימיים, בעיקר מול אימא או אבא, חבר או חברה,  אשר משרתים אותנו גם במערכות יחסים בוגרות. קשרים "זוגיים" ראשוניים אלו, מקנים למתבגר או המתבגרת הזדמנות ל"תרגול" אלמנטים חיוניים לקשרים זוגיים כגון התמודדות עם אינטימיות, התנסות ב"ביחד" ופרידה. טיפול פסיכולוגי בנושא זה יכול לעזור בהתמודדות עם קושי ביצירת קשר זוגי.

לעומת זאת, רבים מהמתבגרים ההומו-לסביים אינם זוכים להתנסויות אלו עקב סיבות שונות: גילוי מאוחר של נטייה מינית, הסתרה וקושי בקבלה של הסביבה וההורים, ריחוק רגשי או התבודדות ומיעוט פרטנרים בסביבה הקרובה. בתהליך זה, עשויים לדוגמא גברים הומוסקסואלים להגיע לגיל בגרות ללא ניסיון באינטימיות ומחויבות זוגית. יתר על כן, התנסויות זוגיות שליליות עשויות לגרום לקושי נוסף ביצירת יחסי אמון.

בדיון בנושא זוגיות בקרב גברים הומוסקסואלים ומיניות יש לציין מספר עובדות: שהצורך המיני הוא טבעי וביולוגי ומצד שני הנורמות של מונוגמיה ונאמנות הן פרי תרבותנו. האם ניתן לקיים מונוגמיה הומוסקסואלית יציבה? המחקרים בנושא אינם מבוססים על מדגמים מייצגים, וחלק מהקושי הוא שהומואים הם קבוצת מיעוט מסתתרת, ושקשה להוציא מהם מדגם מייצג כפי שניתן מאוכלוסיות רחבות יותר.

(מאמרים, כ"א באלול תשע"א, 20 בספטמבר 2011)

תגובה אחת

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. כמה תגובות:

    א) לא כל גבר מחפש רק מין ומתמקד באיברי מין. יש גבירם מסוגים שונים עם תפיסות שוונת של המיניות. זהו הכללה רדודה ושטחית. מעבר לכך, בתקופה שבה אנו חיים יש לא מעט סטרייטים שחיים בהפקרות ועושי םסטוצים למכביר.

    ב) לא כל הומו חווה "אם דומיננטית" או "אבא מרוחק". הנחת יסוד שגויה נוספת מבית מדרשו של "כמוך". מחקר רציני היה מבצע קבוצת ביקורת מול קבוצות הטרוסקסואליות באוכלוסיה שחוו קשרים לא תקינים עם ההורים או עם החברה, ומוכיח שאכן יש להם קושי לקיים זוגיות יציבה. המחקרים שנעשו בתחום אגב מוכיחים הפוך.

    ג) אפילו אם נלך על קו המחשבה של חוסר ביחסים תקינים עם הורים או חברה וכן את רעיון פיתוח הקשר בגיל מאוחר, חסך שכזה דוחף דווקא לכיוון השני; משמע חוסר יצור דחף למלא אותו בקשר, ואולי אפילו עד כדי פיתוח אובססיה לקשר.

    ד) הפסקה האחרונה מדויקת ביותר; אין ושם מחקר רציני ביחס להומוסקסואלים. במיוחד לא כאלו דתיים, שעו דיותר נחבאים אל הכלים. אז מאיפה היומרה לטעון ש"זוגיות הומוסקסואלית" לא עמידה?