ד"ת לפרשת חיי שרה | דבר תורה לפ"ש

מה ניתן ללמוד מהדו-שיח ה"שדכני" בין אברהם אבינו לעבדו? טוהר טוען שלא פחות ולא יותר מפרק חשוב בנושא זוגיות ומשפחה

מערת המכפלה. תצלום: ויקפדייה: מאת Ooman - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=11558569
מערת המכפלה. תצלום: ויקפדייה: מאת Ooman – נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0

אחרי הסתלקותה מהעולם של אשתו, שרה אמנו, מבחין אברהם כי אמנם "השם ברך את אברהם בכל" אבל עדיין משהו חסר.

והמשהו הזה הוא הבטחת ההמשכיות של בית אברהם על ידי מציאת ה"מיועדת" ליצחק.

על כן אברהם קורא לעבדו בשביל שיצא בשליחותו לחו"ל, לאזור מגורי משפחתו המורחבת, על שפת הפרת והחידקל, למצוא שם את האחת. ומוסיף בשבועה שלא יעז (!) להעלות כאפשרות לחפש אחריה בין אנשי כנען.

עבדו, שנטה כנראה למבט ריאלי (ולפי חז"ל היה "נוגע בדבר"), מעיר שלמגבלות של אברהם ייתכן מחיר: "ויאמר אליו העבד, אולי לא תאבה האישה ללכת אחרי […] ההשב אשיב את בינך אל הארץ אשר יצאת משם?"

ואברהם עונה על כך תשובה בשני חלקים:

חלק ראשון, הבעת תקווה (ואבן עזרא במקום מדגיש שמדובר על תקווה ולא נבואה כי אם לא – לא היה החלק השני): "השם אלוקי השמים אשר לקחני מבית אבי […] הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אישה לבני משם".

חלק שני, התמודדות ישירה: "ואם לא תאבה האישה ללכת אחריך וניקית משבועתי זאת רק את בני לא תשב שמה".

ומה על הקמת ביתו של יצחק? הייתכן?!

רש"י, שכנראה חש בשאלה הזועקת הזו, מפרש במקום: "וקח לו אישה מבנות ענר, אשכול וממרא" (שהיו, כידוע, כנענים). ההתמודדות של אברהם היא בעזרת קיומו של "הרע במיעוטו". יצחק לא יישאר לבד! נסדר משהו. אך מפרשים ידועים אחרים סוברים אחרת.

הרמב"ן אומר במקום: "לא הרשה אותו לקחת לו אישה מבנות כנען, אבל שיהיה הוא פטור, והשם הטוב בעיניו יעשה". הוא גם מביא את דעת רש"י ומקשה על דבריו: "ואם כנענים הם חלילה לו! […] אבל הזהיר על אלה בעלי בריתו וכל שכן על האחרים!"

וגם אור החיים הקדוש אומר במקום: "וניקית משבועתי זאת – פירוש, מקיחת אישה לבנו מאת מולדתו אבל שבועת קיחת בת כנען במקומה עומדת שהוא דבר התלוי בידו". כלומר, הוא נדרש לעשות מה שבידו, ואם לא – אז לא.

ניתן ללמוד מדו-שיח "שדכני" זה בין אברהם אבינו לעבדו, פרק חשוב בנושא זוגיות ומשפחה: זוגיות היא לא עניין בפני עצמו, שניגשים אליו "בכל מחיר". משפחה מקימים על בסיס של התאמה בריאה, של בניית דרך משותפת. לא נכון לרמוס תחת רגלי ערך המשפחה ערכים חשובים אחרים. רק למצוא צד שני ועם השאר נסתדר.

לפי הרמב"ן, עם כל הדאגה להמשכיות מיצחק, חשוב לאברהם גם איך ההמשכיות הזאת תיבנה, ואם לא מסתדר בפורמט הרצוי – "השם הטוב בעיניו יעשה".

ומעניין לעניין באותו עניין, התעקשות אברהם על אישה ממוצא ארמי-כשדאי לעומת אישה כנענית נראה על פניו תמוה. הרי לא מדובר על צדיקי הדור! אנחנו מכירים דמויות מהאזור הזה, ולא מדובר על בעלי מוניטין טוב כל כך (נמרוד, לוט, עובדי ע"ז). ולכאורה זה נבלה וזה טריפה, אז על מה המהומה?

שמעתי מחבר, בשם דרשות הר"ן (ואני מדייק בניסוח, כי לא בדקתי את המקור בפנים), שההבדל בין הכשדאים לכנענים הוא שהכשדאים חטאו בהשקפה ובדעות, ואילו הכנענים חטאו במידות. ואברהם מלמד אותנו שדעות שגויות הן דבר שאפשר להתמודד אתו, אבל מידות רעות זו כבר בעיה אמתית. עדיף להתחבר לאדם בעל השקפת עולם בעייתית אבל בעל מידות ממוצעות, מאשר עם מי שטבוע בו בעומק שנאה, קנאה, תאווה, אנטי-חסד, רברבנות ושאר מידות רעות.

עם האחרון קשה לבנות יחד.

בתקווה שמעשנו ומידותינו יהיו לרצון.

שבת שלום,

טוהר

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.