ד"ת לפרשת בראשית | דבר תורה לפ"ש

האם המחקר המדעי האנושי יכול או צריך לערער את ההבנה הפשוטה שלנו בתורה? טוהר בדבר תורה על גיל העולם כמשל

פרשת בראשית משמשת, בין השאר, טריגר והקָצָה מתרדמה של סוגיית "בין תורה למדע" (למשל, פרופסור נתן אביעזר קרא לאחד מספריו המרכזיים על יישוב בין שני הצדדים הללו בשם "בראשית ברא").

נדמה שכיום להט הדיון נמך, אולי בגלל תאוריות מדעיות עדכניות שהקהו את המתח ויישרו כיוון לאמור בתורה, כמו למשל התאוריה בת פחות ממאה שנה – "המפץ הגדול", התאוריה שבפעם הראשונה הכניסה מושג של "ראשית" ביחס ליקום, בשונה מהאסכולה שרווחה עד אז ללא עוררין שהעולם קדמון (כלומר, היה קיים תמיד, בצורה כזו או אחרת, מה שסתר כמובן את כל בסיס ה"בראשית" של התורה).

ואולי זה בכלל מפני שלאנשים היום פחות אכפת או חשוב להכניס את הראש לדברים האלה.

כך או כך, לדעתי העיסוק בזה חשוב וצריך לעניין לא בגלל שאלות הקונפיקט עצמן והתשובות (או לא רק), אלא בעיקר בגלל דרך ההתמודדות.

אחת הנקודות שבהן קיים עדיין קונפליט, לכאורה, בין דברי התורה והמדע היא שאלת גיל העולם.

כידוע השנה, לפי התאריך העברי, עברו כ-5772 שנים ואילו לפי מחקרי המדע קיימים בעולם ממצאים שגילם מאות אלפי שנים טובות ויותר.

אחד הגישות הידועות בזה, היא של הרבי של חב"ד, האדמו"ר מלובביץ, שבשורה התחתונה מבטל במחי יד את טענות המדע. לדבריו, אין שום מניעה מהשם לברוא "על המקום" דברים "בגיל מתקדם", אין חובה שיברא הכול מגיל "0" ולכן טענות המדע לא שוות שום דבר.

היום בכלל נפוצה גישה שרואה בכל מה שמציג המדע תאוריות זמניות בלבד שתמיד לאחר כמה שנים מגיעים עם משהו אחר שסותר אותן ולכן אין מה להתרגש.אולי זו הסיבה שהיום זה פחות מזיז לאנשים.

מצד שני, ידוע שיש גם גישות רבות אחרות (כמו של פרופ' אביעזר שהוזכר קודם ועוד), שטוענות שדווקא דברי התורה זהים לטענות המדע, ש"יום" שמופיע בסיפור הבריאה הוא לא אותו פרק זמן של 24 שעות שאותו אנחנו מזהים כיום עם המילה "יום", שמניין השנים הוא בכלל מאדם הראשון וכו'.

נראה לי שזה לא רק עניין של למצוא תשובה לשאלה הזו אלא מאחורי הדברים עומדת שאלה עקרונית: האם המחקר המדעי האנושי יכול או צריך לערער את ההבנה הפשוטה שלנו בתורה? האם כשהטענות המדעיות מעמידות בסימן שאלה הבנה מקובלת שלנו בדברי התורה התפקיד שלנו הוא לעמוד על המשמר ולבצר את מה שאנחנו מבינים בתורה או לפתוח מחדש את ההבנה שלנו לאור דברי המדע?

לכאורה התשובה המתבקשת היא שעלינו להגן על ההבנה שלנו בתורה, בדומה לגישה של הרבי מלובביץ לגבי שאלת גיל העולם, המדע הוא בר חלוף וההבנה בתורה היא נצחית. אבל לא זאת דעתו של הוגה מרכזי שלנו – ר' יהודה הלוי.

בספר "הכוזרי" במאמר הראשון, מביא ריה"ל דו שיח בין המלך והחכם היהודי (ה"חבר") סביב הסתירה בין טענת הפילוסופים, מבוססת המחקר האנושי, שהעולם קדמון, לטענת היהודים שהעולם נברא.

בתחילה סותר החבר (כשדבריו הם בעצם דברי ריה"ל) את הטענה שקדמות העולם מוכרחת לפי ההיגיון: "וכי נמצא מעולם מופת בשאלה זו? חלילה לאל מהיות דבר התורה סותר עדות דבר הנראה עין בעין או דבר שהוכח במופת שכלי…אולם שאלת קדמות העולם או בראיתו שאלה שקשה לפתרה היא וראיות שתי הטענות בה שוות".

אך לסיום דבריו הוא מוסיף: "ועם כל זה, אילו ראה אדם המאמין בתורה הכרח הגיוני בדעה על היולי קדמון בצרוף לדעה שלעולמנו זה קדמו עולמות רבים לא היה בכך משום פגם באמונתו שעולמנו זה נתחדש רק לפני זמן מסוים ושראשוני האנשים בו היו אדם ונוח".

במילים אחרות: ניתן לקבל גם הבנה אחרת לגבי מהלך התהוות העולם ויחד עם זה לחיות בשלום עם סיפורי בראשית על גן העדן, אדם הראשון ונוח, אין חובה לעמוד על הרגליים האחריות ולהתעקש.

הגישה הזו שניתן לפתוח מחדש הבנות של דברי התורה לאור דברי המדענים והמחקרים האנושיים, ושניתן להעמיד לאורן תפיסות מקובלות בתורה בסימן שאלה, משליכה כמובן על נושאים רבים אחרים מעבר לשאלת גיל העולם וקדמותו.

שבת שלום,

טוהר

תגובה אחת

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. האם ניתן ליישב בין תורת האבולוציה לאמונה? האם מי שמאמין בקיומו של אלוהים נידון לנצח לכפור בממצאי המדע? אלה חלק מהשאלות שמעלה בספרו "אלוהים משחק בקוביות" שכתב הרב מיכאל אברהם, שהוא ד"ר בפיזיקה עיונית. הוא כתב כבר כמה ספרים, וזה שציינתי לעיל, הוא ספרו האחרון שבו הוא מתעמת עם ריצ'רד דוקינס,
    שכתב את ההצגה הגדולה בתבל ואת יש אלוהים, בו הוא פשוט "שוחט" אחת לאחת, סעיף סעיף נוא נוא את הדת את המאמינים ואת האמונות התפלות, שהוא הידוע ביותר בעולם ב20-30 השנים האחרונות בקשר עם אבולוציה, תחילת היקום, דרווין, מוצא המינים , וכו' וכו' ….

    הויכוח בין איתיאיסטים למאמינים, בין בריאתנים (בארצות הברית זה מגיע לבתי משפט האם בכלל ניתן ללמד את התנ"ך כפשוטו) . למי שמתעניין שיקרא את הספרים על "משפט הקופים" המפורסם או יראה לפחות את הסרט.

    והעולם על פי המדע קיים כבר כ-13.5 מיליארד שנים.
    איך זה מסתדר עם ספר בראשית? והאם אכן בהתחלה לא היה כלום, רק "מרק" , והופה, ביג באנג, או שהיה "תכנון תבוני". ומיהו אותו תכנון תבוני ומי יכול היה ליצור
    אותן? והאם זו בכלל שאלה פילוסופית?

    בקיצור אלה בדיוק הספרים שקראתי לאחרונה. ריצ'רד דוקינס מצד המדע משכנע בצורה בלתי רגילה וחד משמעי לגבי תחילת היקום, מוצא האדם, וכל מה שקשור לגבי האבולוציה, וכנגדו הרב מיכאל אברהם, שטוען כי למרות שתורת האבולוציה מבוססת היטב הן תאורטית והן אמפירית, הרי שיש בה גם כשלים שונים. הרב מיכאל מציג ביקורת מדעית ופילוסופית כנגד טיעוני דוקינס.

    אני לא שבע אף פעם מהנושא הזה, ולהערכתי קראתי לפחות 30 ספרים רק בנושא הזה. מוצא האדם, היקום, החלל, מדע , פילוסופיה, פסיכולגיה, כל אלה עושים לי את זה.

    את מה שאני חושב על הויכוח הזה אשאיר לפעם אחרת.

    וכמו שאמרתי למי שמתעניין בנושא, קיראו את הספרים של ריצ'רד דוקינס ושל הרב מיכאל אברהם.

    ואני לא רוצה לגלות יום אחד שאני שחקן באיזה תוכנת מחשב של איזה קוסם.פחד.

    *חלק מהציטוטים לעיל לקוחים מעטיפת הספר.

    שבת שלום