אולם סירב לקיים "חתונה" לזוג לסביות | כל-מיני

טלי ויעל רצו לחגוג את אהבתן קבל עם ואולם, אך בעלי המקום סירבו לקיים את האירוע כששמעו כי מדובר בשתי נשים. השתיים החליטו לתבוע את האולם – בקרוב המשפט

כשטל ויעל, זוג נשים לסביות שנישאו כדין באנגליה, חיפשו אולם לחגוג בו את נישואיהן, הן לא חשבו שהעניין יסתיים בבית המשפט, ובתביעת אולם האירועים בו תכננו להתחתן.

"לא עושים אירועים מהסוג הזה"

"הכל התחיל לפני שלוש שנים" מספרות יעל בירן וטל יעקובוביץ'. "התחתנו באנגליה, שם אנחנו גרות, ורצינו לערוך מסיבה יפה לחברים של ההורים ולמשפחה המורחבת כאן בארץ.
התקשרנו להזמין את האולם ב'יד השמונה', דיברנו בטלפון, סגרנו את כל הפרטים, וממש לקראת סוף השיחה, נשאלנו מה האירוע שחוגגים. כשהסברנו בגלוי כי מדובר בזוג נשים, התגובה הייתה שלילית ופוגעת. 'אנחנו לא עושים אירועים מסוג כזה'. נדהמנו".

בעלי המקום פשוט סירבו להרשות להן לעשות שימוש באולם האירועים משום היותן זוג נשים. "בהתחלה הם טענו כי זה בגלל שהם מפחדים לאבד את תעודת הכשרות ולאחר מכן הבנו שהסיבה האמיתית היא שהם פשוט מאמינים שאנחנו תועבה".

את חגיגת החתונה שלהן ערכו יעל וטל באולם אחר שקיבל אותן בשמחה, אבל הן החליטו לא להשאיר את העניין מאחוריהן ולתבוע את אולם "יד השמונה" בגין אפליה.

בשונה ממקרים אחרים, בהם מתחמקים בעלי אולמות מלקיים אירועים לזוגות חד מיניים ומסתתרים מאחורי תירוצים שונים, ב"יד השמונה" דווקא ניצבים בגלוי ומודיעים כי לא ישכירו מקומות להומואים ולסביות.

כפי שנטען בכתב ההגנה של המקום: "יחסי הומואים או יחסים לסביים הנם בניגוד לרצון האלוהים, בניגוד לטבע על פי יצירת האלוהים את האדם. האדם צריך לשאת אישה על מנת להמשיך את קיום המין האנושי בעולם. הן המקרא, הן הנביאים והן השליחים בברית החדשה מתייחסים לתופעה כאל תופעת תועבה שאין חמורה ממנה, וזאת הן מן ההיבט הדתי, הן מההיבט החברתי והן מההיבט הכלל עולמי יקומי וקיומי. זוהי אמונתנו הדווקנית מאד".

"זה טיעון בסיסי מאוד בעייתי", אומרת בדאגה עו"ד עירא הדר, המייצגת את בנות הזוג. "ל'יד השמונה' יש אג'נדה סדורה ומובנית של שנאת הומואים ולסביות, והם כותבים את זה בגלוי. לא ייתכן ששנאה תצדיק אפליה, כמו שלא ייתכן ששנאת אנשים השייכים למגזר מסוים תצדיק אפליה וכמו שלא ייתכן שאנטישמיות תצדיק אפליה. מספיק שמישהו יטען שהוא שונא מישהו אחר, וזו תהיה עילה להתנהגות פוגעת".

אולם אירועים או בית כנסת

"יד השמונה" טוענים בכתב ההגנה שלהם כי זו זכותם ללכת עם הקו האידיאולוגי שלהם, היות ומדובר בישוב דתי, וקיום אירוע לזוגות חד מיניים מהווה פגיעה בצביון הדתי של המקום וברגשות התושבים.

"בכלל לא ידענו שהם דתיים" מסבירה יעל. "להיפך, האתר שלהם משדר שהם עושים אירועים לכולם והוא פתוח לכלל הציבור. אין שום אזכור לכך שהם דתיים". עו"ד עירא הדר מוסיפה: "זה לא מקום דתי או קדוש בשום צורה שהיא. מדובר באולם אירועים ולא בבית כנסת, זה מקום ציבורי שפונה לכלל הציבור."

כתב התביעה של יעל וטל מתבסס על עיקרון השוויון והצדק הכללי וכן על חוק איסור אפליה בכניסה למקומות ציבוריים הכולל בתוכו אפליה על רקע נטייה מינית.

"זה לא מקום דתי, או "קדוש" בשום צורה שהיא. מדובר באולם אירועים ולא בבית כנסת", מוסרת עו"ד עירא הדר מטעם בנות הזוג. "זה מקום ציבורי שפונה לכלל הציבור ומזמין לערוך אצלו אירועים שונים. השקפתם האישית של בעלי המקום אינה פוטרת אותם מקיום החוק ושמירה על עקרונות השוויון."

צריך לומר שהאידיאולוגיה של בעלי "יד השמונה" משמשת גם את בית המלון בישוב. בכתב ההגנה של המקום נכתב: "מבחינתנו באם זוג לסביות או זוג הומואים יזמין חדר בבית המלון לשהות לילה, יום או שעה – אנחנו נסרב לכך. השיקול הכלכלי מבחינתנו אינו רלוונטי. מה שמנחה אותנו זו האמונה אשר מעל לכל".

עו"ד ענת לביא אזולאי, ב"כ בעלי "יד השמונה" בתגובה: "חבל שהתובעות בחרו לנצל את ההליך המשפטי כמו גם הבמה התקשורתית באופן ציני. אנשי יד השמונה הנם מיעוט אשר חיי את חייו מבלי להפריע לאיש ומתוך אמונתם ודרכם. התובעות לא היו מעלות על דעתן להגיש תביעה נגד בעל עסק חרדי/ דרוזי/ ערבי אשר היה מסרב לערוך אירוע מסוג חתונת 2 נשים בחצרו – מתוך אמונתו. בכל זאת במקרה זה הן החליטו לפנות לערכאות משפטיות".

עו"ד הדר דוחה את הטענות הללו מכל וכל, וטוענת כי חוק איסור האפליה ועקרון השוויון חלים על כולם, גם על יד השמונה. "זה מזעזע אותי שבישראל של המאה ה- 21 אנשים עדיין רואים בהומואים לסביות תועבה, ועוד מנסים להצדיק בכך התנהגויות פוגעניות ומפלות. אני מקווה שבית המשפט יקבל את התביעה, ובכך יעמיק את הנורמה הציבורית, ההולכת ומתפתחת בישראל בשנים האחרונות, לפיה אפליה מחמת נטיה מינית, בכל תחומי החיים, הינה פסולה מעיקרה, ושיש להוקיע כל גורם, ציבורי ופרטי כאחד, המנסה להדיר את המגזר הגדול של ההומואים והלסביות מקרב כלל הציבור בישראל."

(mako, כ"ח באלול תשע"א, 27 לספטמבר 2011)

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.