סיכום מפגש כסלו תשע"ב: שיחה עם יוצר, תסריטאי ובמאי "סרוגים" | אירועים ומפגשים

מדוע הסדרה נקראת "סרוגים", איזו כמעט פאדיחה עשה תסריטאי חילוני בצוות, מה העונה האהובה על לייזי, מדוע הברכות בסדרה באות בשם השם, מי אינו קהל היעד של הסדרה, וכמובן – מדוע הסיפור של רועי, ההומו הדתי, די נקבר בעונה הזו * צחי בסיכום אישי על המפגש עם לייזי (אליעזר) שפירא – יוצר, תסריטאי ובמאי הסדרה "סרוגים", ובו הקרנו גם פרק בהקרנת בכורה לפני מועד שידורו בטלוויזיה

לייזי שפירא במפגש כמוך

היה זה ערב שונה.

הדמדומים פינו מקומם לערב, והוא נפל על ירושלים הקרירה. מקצהו המחודד של גשר המיתרים, דרך מסילות הרכבת. ומשם פיזר עצמו לכל שכונותיה. עיר הבירה בחורף היא גלויה מרשימה ביותר לכל חובבי ציון לדורותיה.

כמוך במפגש חודש כסלו, הביא עמו משב רוח חמים ונעים כלהבת אש אדומה המתנענעת לה באח. פגישתנו הייתה שונה מהאחרות שקדמו לה ועסקו בבידור בלבד. בלי מורי דרכים שעסקו בשאלה המצויה מי אנו ומה תפקידנו וכיצד אפשר לפתור את "הבעיה" או בכלל מה היא הבעיה. כאן נהנו ממפגן מרשים של משחק ומוזיקה נעימה, מיני חטיפים, משקאות ואווירה של  אחווה.

לייזי שפירא, הבמאי המוערך ואחד מיוצרי הסדרה המשובחת ששמה אותנו על המפה (ולשם שינוי אני מתכוון לחובשי הכיפה. ללא קשר למיניותם), פינק אותנו, את היחידי סגולה, בבכורה של פרק מהסדרה "סרוגים". אחד כזה שעדיין היה במרחק זמן מה מהמסכים.

הספוילרים לאלו שצופים באדיקות בסדרה גרמו לי לשמוע חריקות שיניים, אך עדיין נהנו מהפינוק הייחודי שניתן להם. ואילו אני, שגר בביצה הירושלמית ושזכה לראות יותר מפעם אחת צוותי צילום של סדרה זו מסתובבים בין רחובות שכונתי או לחילופין חלפו על פני באוטובוס עמוס בניצבים, נהנה לומר שהיה כיף. אמנם זנחתי את הסדרה באמצע עונתה השנייה מחוסר ברֵרה, אך פרק זה סקרן אותי דיו כדי לשוב ולצפות בפרקים שהחסרתי.

זה ועוד, אני מאמין שכולם נשבו בנעימה הפותחת את הפרק ובזו שלאחריה. היא מזכירה לך שאתה צופה במשהו ייחודי מאוד בחברה שלנו. ולראות דבר שכזה על פני המסך זה הישג מרשים.

משתם הפרק קם הבמאי ממושבו והתיישב למולנו. אז פתח פיו ואני שמעתי כל מילה שלו כמוצא שלל רב. לפחות מבחינתי, כל דבר שהוא הקשור לבידור – נקשר איכשהו בי. ולשמחתי לייזי נידב מידע יתר על המידה. פתח צינורות של ממש וחשף בפנינו דברים שלא חשבתי שאדע אי פעם על יצירת הסדרה. החל מראשית דרכה (חשבו שזה יהיה סרט), עוד מזמן הטיוטות, ההתלבטויות ואף התהיות לגבי שם הסדרה ("הוא נשמע לעוס וקיטשי, אבל זה היה השם היחיד מבין כל השמות שהוצעו שאיש מהצוות לא הטיל עליו וטו").

הוא סיפר חוויות אישיות שחווה עם השחקנים והצוות (תסריטאי חילוני שכתב סצנה שכללה הנחת תפילין בשבת), ההרפתקאות שנקרו בדרכו ואף המכשולים ("רק YES התעניינו"). החששות לגבי כל פתיחת עונה ("לאחר העונה הראשונה היו הרבה ציפיות") וסיומה ("דווקא העונה השנייה אהובה עליי ביותר") או דבר המבקרים ("להגיד שהעונה השנייה הייתה פלופ זה חטא למציאות. היו ביקורות טובות"). לימודיו בלימודי הקולנוע והשתלשלות האירועים, כולל פולמוס הרבנים בעד צפייה בסדרה ונגדה ("בנות אולפנה אינן קהל היעד של הסדרה"), והסיבה שהברכות בסדרה באות בשם השם ("לא התייעצתי על זה עם רבנים, אבל חשוב לי שהצופה ישמע ברכה אותנטית בשלמותה"), וכמובן – מדוע הסיפור של רועי, ההומו הדתי, די נקבר בעונה הזו ("הוא הכביד על הסדרה"). לרגעים ארוכים חשבתי שאני נמצא ביד המקרה בחוג ללימודי קולנוע. שכן מניסיונו צברתי ניסיון שלי אין.

המפגש נגמר מהר אבל היה כיף. אין מילה אחרת לתאר, אולי יש שלל מילים נרדפות, אך זו מתמצתת את האירוע שתם בסופו של דבר. משם המשכנו לעמק רפאים וחיפשנו מסעדה ששעריה פתוחים בשעה מאוחרת של ערב. ובסופו של מסע הוחלט לשבת בארומה האדומה ולאכול כדורי גלידה בליל חורף (נוסף  על שאר המאכלים ההזויים שנחו על השולחן, כמו מרק בטטות).

שוב, היה כיף. ולשם שינוי לא האריך יתר על המידה. אבל לכבוד "סרוגים" אעשה סיכום קצר שמתמצת את האירוע.

תיהנו!!!

סיכום מקוצר:

סרגנו לעצמנו פרק של סרוגים שהיה אחלה של סריגה (בסגנון "קרושה"). לייזי סרג לנו מילים של הרצאות בלימודי קולנוע, ומבחינתי גם זה היה סריגה מלופפת היטב. ולייזי עצמו? אחלה סרוג. אף על פי שחוששתני שסרגתי אותו ביותר מדי שאלות.

תוך כדי סרגנו קפה ותה וחטיפים שהיו סרוגים חבל"ז. אז המשכנו לעמק רפאים לסריגה חדשה וחיפשנו בית קפה מסורגג ועד שמצאנו נסרגה נשמתנו. ישבנו בארומה שסרוגה באדום והיינו הקבוצה שמסורגגת כהלכה. ניסו לזמר דברי תורה וזה יצא כמו סריג של פעוטות, ממש זעיר.

בכל מקרה, מהפגישה הזו יצאתי מסורגג עד הסוף. היה כיף לסרוג, אולי יצא לי סוג של צעיף.

אז עד לסריגה הבאה –

שלכם,

צחי

– – – – – –

לרגל העונה ה-3 של "סרוגים" אירחנו את לייזי (אליעזר) שפירא – במאי הסדרה, יוצר הסדרה ותסריטאי הסדרה. שוחחנו עמו על הצלחת הסדרה, על מאחורי הקלעים, על דמותו של רועי – ההומו הדתי, על התפתחות הדמויות ובחירתן, וכן על הצפוי בהמשך העונה. כמו כן, הקרנו פרק בכורה – לפני מועד הקרנתו בטלוויזיה.

המפגש היה בתאריך ה' בכסלו תשע"ב, 1 בדצמבר 2011, בירושלים.

2 תגובות

תגובות בפייסבוק

להגיב על יפתח לבטל

האימייל לא יוצג באתר.

  1. אני חושב שצריכים להצדיע ליוצר הסדרה, שהעז להציב הומו דתי בסדרה שמשודרת בפריים-טיים. אני יודע מעדות אישית, שאנשים בחברה הדתית כבר לא אומרים שאין "חיה" כזאת כמו "הומו דתי". יש ויש "חיה" כזאת (אפילו בן אדם…) שהוא גם הומו וגם דתי..

  2. חחח מרק בטטות זה מאכל הזוי?
    צחי, האם אתה מהבייני"שים שמעולם לא יושבים בבית קפה? מאלו שחיכם מכיר רק צ'ולנט וגפילטע מהישיבה?