השחקנית ניקסון: "הומוסקסואליות – בחירה" | תרבות

בריאיון שהעניקה לניו יורק טיימס, סיפרה השחקנית סינתיה ניקסון כי "בחרה להתאהב באישה". "הייתי בחיי גם סטרייטית וגם לסבית ולהיות לסבית היה הרבה יותר טוב". בכל זאת, רבים בקהילה הגאה יצאו נגדה בטענה כי היא עושה נזק למאבק הגאה שמבסס את טיעוניו על העובדה הפשוטה שהומוקסאוליות אינה בחירה

הקהילה הגאה בארה"ב התאכזבה מראיון שהעניקה סינתיה ניקסון (מירנדה ב"סקס והעיר הגדולה") לניו יורק טיימס, בו סיפרה כי בחרה להיות לסבית, ולא נולדה כזו. ניקסון התייחסה בראיון לכעס שהופנה כלפיה בשנים האחרונות ביחס לכך שיצאה מהארון באופן מאוחר יחסית.

"הרבה יותר טוב להיות לסבית"

בראיון לטיימס אמרה, כי זכתה לתגובות שליליות בעקבות בנאום שנשאה לאחרונה, בו סיפרה כי הייתה בחייה גם סטרייטית וגם לסבית ולהיות לסבית היה הרבה יותר טוב.

"הנוכחים ביקשו שאשנה את המשפט הזה, כי הוא מרמז שהומוסקסואליות היא בחירה, אבל עבורי זו בהחלט בחירה. אני מבינה שעבור רבים אחרים אין מדובר בבחירה, אבל עבורי זו בהחלט בחירה ואף אחד לא יכול להגדיר לי את הנטייה המינית שלי טוב יותר מאשר עצמי".

עוד הוסיפה ניקסון, כי יש חלקים בתוך הקהילה הגאה שמוטרדים מאד מהתייחסות להומוסקסואליות ולסביות כבחירה, כאילו הדבר מרמז שאם מדובר בבחירה, אז אפשר להשתנות או להתייחס באופן לא מכובד לקהילה. "אני אומרת שלא משנה אם טסנו לכאן או שחינו לכאן, העיקר שאנחנו כאן ואנחנו קבוצה אחת. הגיע הזמן שנפסיק לעשות מבחן ליטמוס למי נחשב הומו ומי לא".

בראיון הביעה ניקסון את כעסה נוכח העניין שעוררו דבריה. "מדוע אין אפשרות שמדובר בבחירה? מדוע בחירה הופכת את ההומואיות לפחות לגיטימית? זה גורם לי לחשוב שאנשים מסתכלים עליי כאילו הלכתי כל השנים בתוך ענן והתעוררתי לגלות את המיניות שלי רק לאחרונה. זה פוגע לא רק בי, אלא בכל אותם גברים שיצאתי איתם".

הומוסקסואליות נטייה מולדת או נרכשת?

חלק עיקרי בזעם שהביאה עליה ניקסון בעקבות הראיון, קשור בעובדה שעיקר הטיעונים של הפעילים החברתיים, קבוצות למען שוויון וחברי הקהילה הלהט"בית מתבסס על העניין הפשוט שהומוסקסואליות אינה בחירה, ואין להפלות בני אדם על סמך מי שהם. רבים טוענים כבר שנים שמדובר בנטייה מולדת, ושניתן לזהות את אותם מאפיינים ותכונות באופן אינהרנטי, מגיל צעיר – לכן הם ראויים לאותו שוויון והגנה בחוק.

עולה השאלה מדוע טיעונה של ניקסון מאיים על הקהילה הגאה? חוקרים טרם הצליחו להוכיח באופן חד משמעי האם נטייה מינית היא מולדת או נרכשת, אך מדוע במידה ואדם בוחר להימשך לבן מינו, הלגיטימיות שלו פוחתת?

הטיעון שמעלה ניקסון ראוי לדיון לכשעצמו, במיוחד במדינה חופשית כארה"ב (וישראל) בה זכות הבחירה היא דבר אלמנטארי ומקודש. במציאות בה אתה בוחר כל שנייה מה לומר, מה לעשות, מה לאכול או מה לחשוב, נראה כי גם הזכות לבחור במי להתאהב צריכה להישמר – עם או בלי קשר לאמיתות הטיעון של ניקסון.

לניקסון שני ילדים מבעלה לשעבר, דיוויד מוזס. ב-7 השנים האחרונות היא חיה עם זוגתה, קריסטין מרינוני, איתה החלה לצאת כשנה לאחר שנפרדה ממוזס. השתיים מגדלות ילדה אחת ביחד.

(mako, כ"ט בטבת תשע"ב, 24 בינואר 2012)

תגובה אחת

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. אני לא חושב שזהות ביסקסואלית מבטלת במשהו את הלגיטימיות של הזהות ההומוסקסואלית, גם בארץ.

    יש ביסקסואלים שבוחרים להיות עם בני מינם. זה מנוגד לדרך התורה.

    אך הומוסקסואלים (ובהגדרה זו כוונתי כל מי שאין לו את היכולת להימשך למין השני) נעדרים את היכולת לבחור. לכן זה לא משנה דבר