סיכום מפגש סיוון תשע"ב: מפגש עם רב ידוע בנושא שינויים בהלכה וכללי הפסיקה | אירועים ומפגשים

מהם התבחינים (קריטריונים) לשינויים בהלכה? ניתן לשנות הלכה שהייתה עד כה בגדר טאבו? ומה לגבי הלכות שמעולם לא היה להם תקדים בעולם השו"ת? יש בשורה בתחום הנטיות ההפוכות? הרב שהיה במפגש ניסה לענות * חנן מסכם את המפגש

צילום - ארכיון מצפה הילה

לאחר איחור מסוים מהלו"ז המתוכנן הגיע הרב למקום המפגש. ישבנו במעגל רחב, רוב המשתתפים דתיים ומקצתם נטולי כיפות. המשותף להם-כולם: חיפוש תשובות לחיי היום יום למצב ההלכתי הלא פשוט שנכפה עלינו.

הרב מתנצל על האיחור, הוא פשוט לא הצליח למצוא את המקום. ייאמר לזכותו שהוא הגיע לפגישה אף על פי שאשתו צריכה ללדת בכל רגע. חשוב לו לשמוע על הבעיות של הקהל הרחב שהגיע למפגש ומתמודד עם בעיות לא פשוטות שבד"כ מודחקות.

הרב פותח בשיחה ומצביע על שינויים בהלכה לאורך הדורות. כדוגמה מובהקת הוא מביא את שינוי הגישה בלימוד התורה לנשים. הוא הצביע על התבחינים (קריטריונים) בפסיקת הלכה – תחילה יש לשאול אם ברצוננו לשנות, הרי נקודת המוצא היא שההלכה והתורה הם דברים טובים. ורק אח"כ נשאל אם אפשרי לשנות.

עד מהרה נושא הנטייה המינית תפס את מרכז הערב. ניכר על הרב שהוא היה נבוך מאופי השאלות. הציבור היה נבוך אף הוא לאחר שלא קיבל כל תשובה פרקטית המניחה את הדעת. "איני איש בשורה היום הזה", אמר הרב, "אין לי פתרון קסם לבעייתכם, אין לי קופסת קסמים של פתרונות הלכתיים".

המבוכה הרבה בנושא נובעת מהעובדה ששאלות מעין אלו שהוצגו, מעולם לא באו לפתחו של העולם הרבני לדורותיו, וגם בעולם השו"ת אין תקדים לשאלה כגון אם שני גברים יכולים לחיות יחד בלא אקט מיני, או מהו היחס לזוג גברים הבא לבית הכנסת.

הרב מדגיש שהוא בא לשמוע לא פחות מלהשמיע. לטענתו, לוּ לפני עשר שנים היו שואלים אותו ואת עמיתיו הרבנים על גדרם ההלכתי של הומואים דתיים הוא היה מתייחס לתופעה בביטול ובבוז. כיום המצב אחר לחלוטין. יש הכרה בתופעה וכבר אין ניכור בחלקים נרחבים של הזרמים בעולם הדתי. כבר לא שומעים "מגעיל", "סטייה", "חולים" "תתחתן וזה יעבור". שומעים אמפתיה, שומעים על הבדל בין הנטייה עצמה ובין המעשה או מימוש הנטייה.

מה שהביא לשינוי ופתיחות בנושא לדבריו הוא פנייתם של בחורים יראי שמים שמתמודדים עם הבעיות. רק אז הבין העולם הרבני שלא מדובר על קבוצת סוטים שמבקשת פורקן ליצרם, אלא בחבורה לא קטנה של עובדי השם הרוצים לקיים אורח חיים דתי אך כלואים בין שתי העולמות ורוצים לחיות לפי ההלכה. ארגונים כמו 'כמוך' מביאים לפתיחות בנושא בעולם הרבני כשהם מנסים למצוא פתרונות מתוך ההלכה.

הרב ציין לא פעם את הערכתו הרבה לציבור היושבים לפניו. מבחינתו, קהל גדול של בחורים שחונכו על התורה ודבקים בה למרות כל הבעיות שהנושא מעלה, היא תופעה שראויה להערצה וחיזוק.

מהמפגש לא יצאנו כשבידינו הרבה תשובות, והאמת אני לא יכול לומר שציפינו לדברים מהפכניים.

לשאלת האחרונה שנשאלה בערב – כיצד הרב רואה את המצב בעתיד הקרוב, האם כשם שחל שינוי מלפני 10 שנים ועד היום, יחול עוד שינוי ממשי יותר בעוד 10 או 20 שנה – ענה שגם אם העמדה ההלכתית עצמה לא תשתנה, מבחינה חברתית והכרתית בתופעה ובמתמודדים עמה יכול בהחלט להיות שינוי שאת ניצניו ניתן לראות גם היום.

מאוד יכול להיות שאנו משמשים כמעין דור מעבר לתקופה טובה יותר כי ומשלמים את המחיר של הנפילה בין הכיסאות. אך לפחות היחס החברתי כלפי הדורות הבאים יהיה שונה לחלוטין.

האם הרב צודק? ימים יגידו.

חנן

לא אחת אנשים שואלים מדוע בתחומים מסוימים רבנים "הולכים עם רוח התקופה" מתירים" איסורים מפורשים, בעוד בתחומים אחרים לא. למשל, מדוע התירו לנשים ללמוד תורה, ומנגד עדיין לא מצאו דרך להתיר חיים הומוסקסואליים.

כדי להסביר מתי אומרים כך ומתי כך, מהם כללי הפסיקה ומתי ההלכה מתאימה לתקופה – התארח אצלנו במפגש ניסן, חג מתן תורה, רב מוּכר שגם שטח את תפיסת עולמו בכל הקשור להומואים דתיים.

המפגש היה בתאריך ג' בסיוון תשע"ב, 24 במאי 2012 למניינם, בשעה 20:00, בתל אביב. המפגש כלל תפילת ערבית.

שמו של הרב נשלח רק למי שברשימת התפוצה שלנו.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו כדי להתעדכן לגבי הפרטים המדויקים: kamoha.or@gmail.com

3 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. לאחר שני המפגשים עם רבנים שבהם הייתי נוכח, נראה לי שדיונים אלו שנועדו למעשה לסחוט מהם היתרים, רק זורעים מבוכה בקרב הנבוכים ממילא, ולא מזיזים כלל למי שכבר גיבש עמדה מתירה כלפי ההלכה. איני רואה אם כן טעם לשאול שאלות כאלו עוד, במיוחד בפורומים שבהם רבנים שממילא אינם בעלי כתפיים רחבות דיין מוכרחים להגן על עצמם מפני האסטבלישמנט הרבני ההומופובי.
    לעניות דעתי, תחת זאת יש לראות את חצי הכוס המלאה ולהעלות על נס את הפרוגרסיביות האורטודוקסית שהיום באה לידי ביטוי בסובלנות רבה כלפינו ובמעשים הקטנים מול היחיד הסובל.
    נראה לי גם שאם באמת רוצים 'להזיז' את ההלכה, אזי לא צריכים לפחד מלפנות גבוה בסולם ההיררכי ההלכתי. ההרגשה שלי היא שאנחנו עשויים להיות מופתעים מרמת 'הליברליות' של לובשי הקפטנים השחורים.

  2. …מבלי להיות נוכח במתן פרשנות..נראה לי שבתגובה הרשומה למעלה חסרה המילה "פטריארכלי…", סתם, חבל לא להוסיף אותה. היא חזרה על עצמה יותר מידי פעמים, אם כבר אז כבר!!