ביקורת סרט: תגיד אמן | תרבות

"יש כאן רבדים רבים, ומגון של דמויות, השקפות ובעיקר, נצחון של אדם שעומד על האמת שלו ועל הזכות להיות עצמו, גם בסביבה מסורתית, דתית או שמרנית ובקהילה קטנה וסגור" * ביקורת על הסרט הדוקומנטרי של דוד דרעי – תגיד אמן

"תגיד אמן" – סרט דוקומנטרי על היציאה מהארון

דויד דרעי, במאי וקולנוען, בן ירוחם, מלווה את סיפור היציאה מהארון הפרטי שלו

מה: סרט אישי ומרגש
איפה: בספריית סינמטק ת"א, ובקרוב באוזן השלישית
חבל"ז:
מסתבר שאפשר לגשר על כל המרחקים באהבהתגיד_אמן

דויד הוא בן הזקונים של משפחת דרעי, משפחה דתית ומסורתית המתגוררת בירוחם.אביו בן 75, ואמו בת 68, ועשרת אחיו ואחיותיו, נישאו והקימו משפחות והתפזרו בכל הארץ . האחים נעים על הציר שבין חילוניים, שומרי מסורת, דתיים וחרדים. והוריו דתיים ומבוגרים מאד. חייהם סובבים סביב צירי הדת, המסורת והמשפחה. דויד הוא הומו, ורק שתי האחיות הצעירות שותפות לסוד.

אלא שבמקרה שלו הארון הוא כמעט ארון הקודש, והיציאה מלווה בסערה משפחתית גדולה. זה סיפור על מרחק ועל הקושי לגשר עליו. מרחק בין תרבויות, המיוצג גם במרחק הגיאוגרפי בין ירוחם, עיר הולדתו ומקום מגורי המשפחה לבין תל אביב, בה הוא חי. מרחק בין דת וחילוניות, המרחק בין הגלוי לסודי והמרחק הבינאישי בין אנשים קרובים. בתחילת הסרט דויד מצלם את הוריו על ספה אחת. הם ישובים במרחק רב זה מזה.תתקרבו, הוא מבקש מהם, והם נעים בחוסר נחת, תחייכו, הוא מבקש שוב, והם מנסים לחייך בקושי רב.

לשמחתנו, הסרט גם מראה שאהבת ההורים לבנם חזקה יותר מהמרחק, כזו שיכולה לגשר כמעט על כל הפערים. ובסוף, הגילוי מצליח לקרב לא רק בין האחים ובין ההורים לילדם אלא גם בין ההורים עצמם.

המשפחה נפגשת בארוחות שבת ובשמחות. השיחה הפופולרית היא למה לדויד אין אשה. התשובה, כמו שכולנו יודעים, נמצאת בגוף השאלה, אבל צריך לעבור את המסע עד לגילוי המלא, וצריך גם לשמוע את התשובה בקול רם.

וכך, מתרגשת הסערה המשפחתית (שזוכה למטאפורה של סופה חיצונית ברגעי השיא), המתחילה במרתון של שיחות טלפון בלתי פוסקות בין האחים-הבנים לאחיות ולדויד עצמו. הבנים מרגישים שיש כאן סוד, ומנסים למשוך את הבנות בלשונן. אחיותיו מנסות להגן עליו והוא מתחמק באלגנטיות וזורה רמזים. כשהטבעת מתהדקת (גם זה מוצג במטאפורה יפה: במהלך אירוע משפחתי בפארק הירקון, דויד עולה על קיר הטיפוס ונשאר תלוי בין שמים וארץ, כשאחיו מעודדים אותו "להצליח" לטפס למעלה), הוא מבין שהגיע הזמן לדבר ובערב גשום אחד, הוא מכנס את ההורים, וכמה אחים לשיחת הגילוי המרגשת.

האם שומעת ומסרבת לקבל את הדברים, היא פונה אל הפתרונות המוכרים לה,מברכת ומתפללת ודוחקת בו שיגיד אמן כדי שהאלוהים ישמע והכל יסתדר. השיחה השנייה היא עם האחים, שמוקפצים באותו ערב לאיזה פואיה בכניסה למכון ויצמן, שם עובדת אחת האחיות. שם,בפינת הסבה ציבורית, בלילה חשוך, עם כספומט ומכונת משקאות ברקע, הסוד האינטימי נחשף.

כאן מתרחשת השיחה האמיתית, הכנה,לראשונה בין האחים. אחרי ההפתעה עולה הדרישה שלא יספר להורים, שלא יוכלו לעמוד בזה(הם דווקא עומדים בזה יפה, תראו בהמשך), ושהסביבה הקרובה לא תדע. והמלצה של כולם להמשיך לשמור על עמימות, כמו "מדיניות האטום של ישראל" כדברי אחד האחים. ההורים כבר יודעים, הוא מעדכן אותם והורס את קו ההגנה, וגם כל סביבתו הקרובה. עכשיו ברור שהם אלה שצריכים להסתגל.

יש כאן רבדים רבים, ומגון של דמויות, השקפות ובעיקר, נצחון של אדם שעומד על האמת שלו ועל הזכות להיות עצמו, גם בסביבה מסורתית, דתית או שמרנית ובקהילה קטנה וסגורה.

בתמונת הסיום ההורים מתיישבים שוב לצילום זוגי על ספה אחת, תתקרבו, הוא אומר להם. הפעם הם מחייכים, צוחקים ונצמדים זה לזה.

(מתוך YOMYOM, חחח, 12 במרס 2012)

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.