לשעבר מנהל אגודת הפסיכולוגים באמריקה: "במחקר ההומוסקסואליות יש הטיה פוליטית ברורה" | בלעדי / פרסום ראשון

עוד יצא נגד הטענה שנטייה מינית אינה בת שינוי, והוא אף טוען שהמצב היום הוא שפוליטיקה והתקינות הפוליטית גוברות על המדע * פרסום ראשון ובלעדי

(עוד בנושא: טיפול נגד הומוסקסואליות יוצא מחוץ לחוק?)

ד"ר ניקולס קאמינגס

ד"ר ניקולס קאמינגס, לשעבר נשיא ה-APA (אגודת הפסיכולוגים באמריקה) ומי שהיה מעורב בהחלטת הארגון להסיר את ההומוסקסואלית מרשימת מחלות הנפש בשנות השבעים, תוקף את הארגון שעמד בראשו, מאשים אותו בהטיה פוליטית, יוצא נגד הטענה שנטייה מינית אינה בת שינוי ואף טוען שהפוליטיקה היא מה שהובילה את התודעה הרווחת כי ההומוסקסואליות היא דבר מולד ובלתי-ניתן לשינוי, בזמן שהמדע דוכא על ידיה.

בריאיון שערך עמו ד"ר יוסף ניקולוסי, לפני כחודש ימים, נשאל ד"ר קאמינגס אם כמטפל נתנסה בטיפול להתגבר על הומוסקסואליות או להקטין את המשיכה לגברים. "התנסיתי, זה טיפול קשה, וזה לא גדול מבחינת מספרים, אבל כן ראינו תוצאות. ובגלל זה העמדה 'לעולם לא תוכל להשתנות' מגוחכת. כל מה שצריך לעשות הוא למצוא אדם אחד יוצא מן הכלל וזה כבר דוחה את ה'לעולם'. ואני התנסיתי ביותר מיוצא מן הכלל אחד".

עם זאת הוסיף שנדרשת נחישות כדי להצליח בטיפול ולא כל מי שרצה להשתנות השתנה, אם כי גם בטיפול בשימוש יתר בסמים ובאלכוהוליזם לא תמיד רואים 100% הצלחה, לדבריו. "ליפול מהעגלה זה חלק מהטיפול", אמר.

כשנשאל מהן השיטות לסייע להומואים להשתנות אמר כי חלק מהשיטות כוללות חזרה לחוויות הילדות של המטופל. "גיליתי כי גברים בעלי חזות גברית שפותו ע"י אדם מבוגר יותר מהם בילדותם נטו להצליח יותר מאשר בנים שבגיל ארבע או חמש לבשו שמלות".

עוד הוסיף כי על המטפל לכבד את המקום שבו נמצא המטופל, ובכך תקף את ה"קהילה הגאה" על שאומרת למטופל לנטוש את האמונה שלו או הדת שלו רק מפני שהיא אינה מסתדרת עם הנטייה המינית של המטופל. עוד תקף את המוסד שעמד בראשו וציין כי הוועדה שדנה בהצלחת טיפולים רפרטיביים לא אפשרה לאף אחד שעוסק בטיפול רפרטיבי להשתתף בוועדה.

"דעה קדומה כזו רווחת בקרב ה-APA והכול במסווה של מדע. לדעתי ה-APA הפכה להיות מונולית וגם 'תקינה פוליטית'. צר לי לומר זאת, אבל התקינות הפוליטית היא השולטת ולא המדע", אמר. עוד הוסיף כי "עד כה לא נעשו מחקרים שאינם מ'טעם'. דברים הפכו יותר פוליטיים ופחות מדעיים. היום שומעים רק צד אחד בנושא".

חלקים מהריאיון בתרגום לעברית:

הריאיון המלא (לא מתורגם):

– – –

התגובה הרשמית של עמותת כמוך – הומואים דתיים אורתודוקסים:

בניגוד לרוב הארגונים החילוניים "הגאים" הטוענים כי טיפולים הם בזבוז זמן, ובניגוד לעצת נפש הטוענת שכל אדם יכול להשתנות – דבריו של ד"ר ניקולס קאמינגס מאמתים ומחזקים את מה שעמותת כמוך – הומואים דתיים אורתודוקסים אמרה מזמן: "אנו מאמינים ב[…] הכרה בזכותם של המעוניינים בטיפול פסיכולוגי בנושא נטייתם המינית לממש אפשרות טיפול זו, תוך הכרה בכך שאין מדובר בערובה בטוחה לשינוי וכי מדובר בתהליך שתוצאותיו ומידת הצלחתו לא הוכחו דיים".

דגישה זו של כמוך מיתרגמת גם לעולם המעשה: ברוך השם, בברכת רבנים, אנו מפעילים  גמ"ח סבסוד טיפולים שמטרתו לעזור לצעירים לבדוק ולברר אם אכן הם יכולים לנתב את משיכתם לנשים או שאינם מסוגלים לכך. כמו כן, למפגשים החודשיים של כמוך מגיעים אנשים שניסו ועלתה בידם ואנשים שניסו ולא עלתה בידם, ובמפגשים הדעות השונות מקבלות ביטוי. 

צר לנו שהאמת יוצאת לאור בדרך לא דרך, בדרך חתחתים, ולא בדרך המלך. צר לנו שבעולם המחקר מעורבים גם שיקולים פוליטיים, וכי מה שמנחה ארגונים המתיימרים להיות "רציניים" ו"אובייקטיביים" הוא לאו דווקא השיקול הענייני הרואה לנגד עיניו את טובת המטופל ועתידו, אלא שיקול צדדי הבוחר לקדם אינטרסים פוליטיים קטנים. מי שבסופו של דבר משלם את המחיר על כך הוא המטופל עצמו.

 "והאמת והשלום אהבו" (זכריה ח, יט).

7 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. 1. אין זה משנה האם אפשר לשנות את הנטייה המינית.
    אילו החברה היתה מקבלת באופן מלא הומוסקסואלים ולא מפלה אותם אזי אף אחד לא היה בכלל חושב על האפשרות לשנות את נטייתו המינית.
    2. תקינות פוליטית היא חשובה – גם למדע יש גבול מסויים. אי אפשר לעשות דברים מזיקים בשם המדע.
    3. אין אפשרות להוכיח ששינוי הוא פיזיבילי – מספיק להיכנס לפורום של עצת נפש ולראות שישנם אנשים שמגדירים את עצמם כאנשים ששינו את הנטייה ומאידך, בהזדמנויות שונות הם מספרים על ההתמודדויות שלהם במציאות היומיומית עם הגבר החתיך בעבודה, בתפילה וכד'. הם רק אומרים שהם סטרייטים.
    אדם יכול להתנזר ממין עם גברים אולם זה לא מה שיהפוך אותו לסטרייט.
    4. דברי ד"ר דליה גלבוע (ממנסחי נייר העמדה הנוגע לטיפולי המרה): "במהלך העבודה נפגשנו עם מספר אנשים בודדים שטענו כי טיפולי ההמרה עזרו להם – ודעתי האישית, וגם הדעה של יתר חברי הוועדה, הייתה כי מדובר באנשים שהם ביסקסואלים אשר ניתן היה למשוך אותם לכיוון ההטרוסקסואלי על פי רצונם. אנחנו לא סבורים כי מי שהוא הומוסקסואל יכול לשנות את נטייתו המינית".
    5. המחקר האקדמי האוהד ביותר את טיפולי ההמרה בוצע ב-2001 ע"י פרופ' רוברט שפיצר, מי שפעל להוצאת ההומוסקסואליות כהפרעה נפשית מה-DSM. אי אפשר לומר שיש אובייקטיבי ממנו. לאחרונה שפיצר הודה שהמחקר רצוף בבעיות מתודולוגיות, הוא פירט אותם ואף ביקש למשוך את המחקר.
    6. במחקר הנ"ל ביקש שפיצר מכל הארגונים הגדולים ומגדול מבצעי טיפולי ההמרה, ד"ר ג'וזף ניקולסי הקתולי השמרן (אשר מוזכר בכתבה), לשלוח אליו מטופלים שהצליחו לטענתם לשנות את נטייתם המינית. בריאיון האחרון של שפיצר הוא סיפר כיצד הוא התאכזב מהכמות הנמוכה של המטופלים שהובאו למחקר ע"י ניקולסי.

  2. 1. אין לך על מה להתבסס אלא על משאלות לב. גם אם החברה הייתה שיוויונית לחלוטין כלפי הומואים (שזה חלום אוטופי שלעולם לא יתקיים, אבל מילא), ברור לחלוטין שיהיו הומואים שיעדיפו לשנות את נטייתם המינית, כי הם לא רוצים להתפשר על אמונותם הדתית, לדוגמא. או פשוט בגלל שהם רוצים לשעת איך משגל עם אישה מרגיש באמת, או שלל ומיני סיבות שונות ומשונות.
    2. תקינות פוליטית היא השקר בהתגלמותו. מטרת המדע היא חקר האמת. ואמת יש למצוא ללא משוא פנים. תקינות פוליטית אינה אלא הפרה גסה של חופש הביטוי, בגלל שאידאולוגיות מסויימות לא אוהבות את אותה האמת, ולכן משתיקים אותה.
    3. בוודאי שיש אפשרות להוכיח ששינוי הוא פיזיבילי. כפי שהפרופ' אמר – מספיק אדם אחד שעבור טיפול בהצלחה. לעומת זאת, לא ניתן להוכיח ששינוי אינו פיזבילי, הרי בשביל זה עליך לנסות על כל האנשים את כל השיטות, וזה פשוט לא פיזבילי גם מבחינת הידע (אתה לא יודע את כל שיטות הטיפול האפשרויות), וגם מבחינת הזמן (גם אם היית יודע הכל, לא היה לך מספיק זמן לנסות הכל).
    4. אז היא אמרה. אז מה? יש אחרים החולקים עליה.
    5. לא ברור על מה מסתמכות טענותיך המקסימליסטיות ("האוהד ביותר", "האובייקטיבי ביותר"). בכל מקרה, גם אם הוא הודה בטעותו, אין זה מוכיח יותר מדי. הרי אם הממסד באמת משתיק את המחקר בנושא הזה, כי טענה כזו היא אינה תקינה פוליטית, לא יהיה מפליא בכלל שקשה עד בלתי אפשרי למצוא מחקרים המחזקים את הטענה אותה הממסד משתיק. גם הטענה המדעית שהעולם עגול הושתקה ע"י הממסד בגלל "תקינות פוליטית". פשוט אז התקינות הפוליטית היתה אחרת מהיום…

  3. 1. שיוויון זכויות להומואים זה עניין שעתיד להתקיים. ההיסטוריה מוכיחה שכל חברה שדרשה זכויות בצדק קיבלה שיווין – נשים, שחורים יהודים וכו'.
    2. עובדת היות האדם הומו אינה מחייבת פשרנות דתית. הומו שמאמין באמונה שלמה בדת ולא מקיים אותה הוא חלש אופי. מאידך, לא כתוב בתורה שאסור להיות הומו. בנוסף, אני חושב שבתקופה שלהומוסקסואלים יהיה שיוויון זכויות מלא, אנשי דת יתייחסו יותר (ע"י פסקי הלכה והיתרים) לסוגיות הלכתיות הקשורות להומוסקסואליות. בתקופה כזאת לא יהיו הומואים דתיים שירצו לשנות את נטייתם המינית.
    3. האם באמת נראה לך הגיוני שהסיבה היחידה שהומו ירצה לשנות נטיותו המינית רק מפני שהוא רוצה לדעת איך מרגיש משגל עם אישה? האם שמעת על אדם כזה? ברור לחלוטין שהסיבה היחידה בגללה הומואים רוצים לשנות את נטייתם המינית היא היחס הרע של החברה כלפי הומואים.
    4. עד היום ראינו שטיפולי המרה לא עוזרים במקרה הטוב ומזיקים במקרה הרע. מכיוון שכך, עומדת טובתו של המטופל מול עיני הפסיכולוג או הפסיכותרפיסט ולכן הוא לא יציע לו את הטיפולים לעיל. אילו היו טיפולי ההמרה מוצלחים כ"כ, כולם היו יודעים זאת. מטפלי / ארגוני ההמרה היו דואגים שידעו זאת. אך כישלון טיפולי ההמרה הוא ברור – בארגוני ההומואים הדתיים ניתן למצוא כאלו שעברו את הטיפולים הנ"ל, בתקשורת שומעים לעתים את המטופלים לשעבר שיוצאים נגד טיפולי ההמרה, בפורום "עצת נפש" אתה יכול למצוא אנשים שמגדירים את עצמם סטרייטים בזכות הטיפול הנ"ל אבל מספרים כיצד הם ממשיכים להתמודד עם המשיכה לבחור החדש בעבודה ובנוסף ההצעות הרומנטיות או המיניות שקיבלתי מבוגרי עצת נפש/טיפולי ההמרה הנשואים.
    5. אין אובייקטיבי משפיצר כיוון שהוא זה שפעל להוצאת ההומסקסואליות כהפרעה נפשית מהDSM, לכן א"א לטעון שהוא הומופוב ומצד שני הוא פרסם את המאמר החיובי ביותר שידעה תעשיית טיפולי ההמרה.

  4. מצג שווא של 50 50 כמו שבאתר כמוך הוא רחוק מאד מאד ממה שהד"ר הנכבד מדבר עליו. הד"ר מדבר על אולי, על מקרים בודדים, שגם בהם לא ממש ברור כמה הבחור באמת נמשך לבנים מלכתחילה ('מי שפותה על ידי גבר אחר להיות עם בנים ראינו הצלחה…' ממש מפתיע.)

    1. תגובה ל"אחד בעמו": לא כל כך רלוונטי כמה הבחור נמשך מלכתחילה לבנים. בכל פעם שיש סיפור על מישהו שטוען שהוא הצליח לשנות את נטיתו המינית מיד קמים אנשים ומצהירים שכנראה הוא לא היה הומו מלכתחילה.
      גם אם זה נכון, אותו הבחור שהוא כנראה לא באמת הומו, חשב שהוא דווקא כן הומו וכנראה שטיפול הצליח לעזור לו להשיג את מה שהוא רצה. מה שאתה אומר רק מחזק את הטענה שמתוך כל אלו שמרגישים שהם הומוסקסואלים, חלק דווקא כן יכולים לשנות את זה. (וזה לא רלוונטי אם הם באמת משנים אותה או רק מגלים שהם בעצם לא. אין דרך לדעת את זה מראש)