סיכום כפול למפגש מרחשוון תשע"ג: קומזיץ' חברתי | אירועים ומפגשים

רגע לפני בוא החורף, ניצלנו את הסתיו לקומזיץ' מגבש שכלל הליכה על חבל דק, רצח על החוף, תפוחי אדמה (שלא הספיקו לכולם), מרשמלו ופעילויות חברתיות * אבשלום ואיציק מסכמים את המפגש

הסיכום של אבשלום:

אז מאיפה להתחיל? היה מדהים!!!

"ריח סתיו ורוח ים ומיץ של תפוחי אדמה על האש"…

אין ספק שהמפגש הזה של כמוך היה מוצלח מכל ההיבטים.

כמות האנשים הפתיעה לטובה, היו גם אורחים מחו"ל – גם מאירופה וגם מאמריקה הדרומית והצפונית.

היה מפגש חברתי חוויתי מהנה, עם הרבה מינגלינג ומשחקי חברה מעניינים (כולל הליכה על חבל דק של חברינו היקר).

ומובן שאל החוויה החברתית התווספה אווירה דתית נעימה עם דברי תורה ותפילת ערבית לאור הירח.

יישר כוחם של כל העושים במלאכה: לעמית על הארגון, לחיים על העצים, לאליה על הקניות ותפוחי האדמה, לנדב על ההפעלה החברתית, לאביעד על דבר התורה הלשוני, ולכל מי שסייע.

____

הסיכום של איציק:

כמה דקות לפני שהגעתי ירדו טיפות גשם כבדות.

הכבישים והמדרכות היו רטובים לגמרי.

לא הגעתי ישירות מהבית כך שהייתי לבוש בבגדים קצרים. ולא ידעתי אם האירוע בכלל יתקיים. אבל כנראה שההוא שם למעלה דאג לערב יפה בסופו של דבר, ואפילו החול בשפת הים לא היה לח ורטוב.

במהלך הערב הרגשתי כל מיני רגשות סותרים: הרגשתי נוח ולא הרגשתי נוח. הרגשתי קרוב ומרוחק.

אני עדיין לא מבין מה אני עושה ב"כמוך". אני יודע איך הגעתי (בצורה די מוזרה ולגמרי לא מתוכננת וכביכול במקרה), אבל ברור לי שלא כך הוא, ושהייתה זאת יד מכוונת.

אני חושב שלא הייתי במדורה מאז הייתי בצופים או באיזה מחנה נוער אולי בבית הספר. לא האמנתי שתבער אש, אבל היא בערה, והיו תפוחי אדמה ומרשמלו (לא אכלתי)
ושתייה. והמון אנשים. המון כך הרגשתי. חלק זיהיתי מהטיול כשהתאפשר וחלק לא. המשחקים שעליהם ניצב נדב – אפילו אגתה כריסטי לא הייתה יכולה להמציא משחק
כזה: רצח בחוף המבודד (מורכב להסביר את הכללי. מי שלא היה – בעייתו). מי שמע על דבר כזה?!

משחק החבל היה מרתק. מובן שאני לא מבחין בין ימין ושמאל ובין הפנים והחוץ, ובמשחק הקבוצות והמספרים כבר פרשתי בשקט הצדה.

במפגש הזה התערבבתי פחות. מבחירה. רציתי להשקיף קצת מהצד . הזיכרונות הציפו אותי. גרתי בתל אביב שנים רבות, וכשגררו אותי פעם לחוף הזה ישבתי באור יום בביגוד מלא מכף רגל עד ראש ולא הבנתי מה הולך שם. הכול נראה לי מוזר נורא.

לו היו אומרים לי רק לפני חודש שאשב בחוף הזה בערב, ועם קבוצת אנשים שאת חלקם איני מכיר אפילו, בחושך ובחול, לא הייתי מאמין. אבל גם לא הייתי מאמין שרק לפני איזה שבועיים כתבתי שאני לא מחבק כשאני פוגש מישהו ואומר לו "שלום", שאני חסום ומסוגר, והיום, אני מיוזמתי חיבקתי מישהו ולא פעם אחת אלא שלוש פעמים. בפעם הראשונה אחרי 14 שנים. אבל זאת לא כזאת חוכמה.

אחד מהמשתתפים ראה את פניי החתומות, וניסה לשנות את המצב. הוא זורם ומתחכם ומצחיק, ופניי החלו להשתנות. חייכתי. גם בטיול הוא גרם לי לחייך (קצת). הוא מצליח לערער ולרכך את הפנים החשוקות שלי, וזה לא דבר פשוט לעשות.

את התפילה לא הבנתי כל כך כי היו כל מיני קבוצות מפוזרות.

לא חיכיתי עד סיום המפגש ממש, והלכתי חזרה דרך הטיילת, בכוונה הפעם. יכולתי להיות כמו כל אחד מאלה שרצו שם. הסתכלתי על הגלים, על בתי הקפה, על הקולוסאום (גרייס ג'ונס) ועל כיכר אתרים שהייתה ועודנה מפגע ארכיטקטוני בלתי מובן.

לא היה זכר לגשם הקל שירד לפני כן. הכול נשטף. היה ריח אויר קריר קצת ונקי (עד כמה שאפשר בתל אביב) וזה היה סיום לקיץ שהיה.

הקומזיץ' החגיגי היה בט' במרחשוון תשע"ג, 25/10/2012 למניינם.

הערב כלול הפעלות חברתיות, והיה הזדמנות מצויינת להכיר את האנשים רגע לפני שבת כמוך 2 (פרטים על תאריך מדויק ומיקום – בקרוב ממש).

הצטרפו אלינו כדי להתעדכן בפרטים המדויקים של המפגשים הבאים: kamoha.or@gmail.com

11 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. קראתי את התיאור של עמית שלעיל, וזה נשמע לי די מדהים.
    הייתי מאוד שמח להשתתף, אפילו ברמה האישית שאני מנסה להתנתק בסופשבוע מפעילות יומיומית ולא כל כך מצליח, רק לפעמים, ורק למעט זמן בכל פעם.
    וברמה הכללית של הנושא- זה נראה לי "יותר" מהטיול האחרון שהשתתפתי בו, כי כאן זה ממש שבת עם אנשים דתיים
    וברור שאכבד את האדם ואת המקום. אבל אני לא יודע אם הנוכחות שלי שם תהיה "מתאימה". אני בכל אופן אשמח מאוד להצטרף.

    תודות

    1. שבת באופייה הדתי היא משהו שונה מהמקובל בחברה החילונית. האווירה והתחושות הן שונות. ומי שלא חווה זאת יתקשה להבין. לכן, מאחר ואתה גם מכיר כבר כמה פרצופים מ'כמוך' מה שמוריד קמעא את תחושת הבדידות והלחץ, אני ממליץ לך להגיע, להשתתף ולחוות חוויה.
      אין כפיה ב'כמוך'. הכל נעשה מתוך אווירה חברית ומאחדת. כך לדוג' בשבת הקודמת היו גם כאלו שלא חשו בנוח עם כל התפילות ונעדרו מהן. ראינו ונאלמנו. אנו מכירים את התחושות של החברים ומבכרים לתת לכל אחד ואחד את הזכות לבחור את דרכו והשקפת עולמו הדתית כראות עיניו. כל עוד אין הפרה של כללי התנועה וההתנהגות המקובלים בפרהסיה. (כך למשל, עישון בשבת בגלוי יהווה הפרה של הכללים).
      אשמח לראותך ולהרחיב את השיחות הקצרות שהתחלנו בהן בטיול ובקומזיץ.

  2. שלום לכולם

    אשמח מאוד להשתתף בקומזיץ. (ויותר מזה- בשבת כמוך 2,
    זה משהו שהלב והוא אומרים לי ללכת).

    קומזיץ- מי מביא את האוכל, הכיבוד , השתיה וכו' ?

  3. כשלושים איש, מהם שנים-שלושה ממש לבושים חרדית, השאר אנשים חובשי כיפה , גם ציצית בחוץ , לכאורה חסרי דאגות, מלאי שמחת חיים והומור. המפעילים ארגנו משחקים קלילים, נאמר דבר תורה, חולקו משקאות קלים ותפו"א צלויים.
    היו שם נשואים-לשעבר, ואחד צעיר נאה מאד, נשוי-בקרוב לאישה (עם כל כל ספקותיו ותקוותיו). שיחות מעניינות וקצת מתח אירוטי. הים רחש בגליו, הירח התמלא ממעל, כוכב צדק במזרח, ואורות העיר ברקע ובאופק. ברקים מעל הים.
    חזרתי עייף אך רצוץ, כולי מעושן.
     

  4. לחיים – תודה.

    (אני דווקא כן הייתי רוצה להיות נוכח בתפילות)

    לגבר טוב (איזה שם!) –
    אני כך כך מנותק שגם אם מישהו היה מתנפל עלי
    לא הייתי מבין את הרמז. המתח היחיד שהרגשתי שם
    היה מהפחד שמישהו ירצח אותי 🙂