לחתור כדי לא לטבוע: היחס להומוסקסואליים דתיים – האתגרים שלפנינו

דברים רבים השתנו בציבור הדתי מאז פורסם לפני עשור מאמרו של הרב רונן לוביץ ב"דעות", ובו קריאה לגלות הבנה וסובלנות כלפי הומוסקסואליים דתיים. כיום יש לטפל בשאלות נוספות, קשות וכבדות משקל: התאגדות ממוסדת של הומוסקסואלים דתיים, יחסה של הקהילה הדתית אליהם, ובעיקר – מהו האופק האישי והמשפחתי אליו הם יכולים לשאוף במסגרת ההלכה * הרב לוביץ במאמר חדש באותו הנושא

הרב לוביץ: "הומוסקסואל ראוי להתקבל כמתפלל בבית הכנסת"

"כל ההגדרות של 'מחלה', או 'סטייה', הן לא נכונות. ההומוסקסואל ראוי להתקבל כיהודי וכמתפלל בבית הכנסת, בדיוק כמו שאקבל בבית הכנסת במאור פנים אדם שמחלל את השבת. המעשה פסול מבחינה הלכתית, אך אדם ראוי ליחס אנושי באשר הוא", את הדברים אמר הרב לוביץ, המועמד המוביל לכהן כרב האשכנזי הראשי של חיפה, בריאיון לזמן חיפה

ז´ באב התשס"ז, 22 ליולי 2007 – הדיון הפומבי הראשון של רבני צהר בעניין ההומואים הדתיים

והפעם: הדיון הפומבי הראשון של רבני צהר בעניין, תחת הכותרת "´ידעתי את מכאוביו´ – הדרכת בעלי נטיות הפוכות בגיל הנישואין", ובהשתתפות הרבנים: רונן לוביץ´, מנחם בורשטין ומרדכי הלפרין

מקסם שווא: ביקורת על הביקורת נגד פסק הרב פיינשטיין

אמנם דרשינן טעמא דקרא, וזוהי שיטה הגיונית ומתקבלת על הדעת, אבל הבעיה שבמקרה הזה היא אינה עולה בקנה אחד עם החשיבה ההלכתית המקובלת. אם נבוא להתיר את ההומוסקסואליות, מדוע לא ניתר לדוגמה חילול שבת לכל מי שמכור לעישון ומתענג עליו? הרב לוביץ חולק על דבריו של קוסמן, וטוען שכל ניסיון להכשיר את ההומוסקסואליות מבחינה הלכתית אינה אלא מקסם שווא

הרב לוביץ' במאמר על יחס היהדות להומוסקסואליות

עם השינויים בתפיסת החברה המודרנית את ההומוסקסואליות עולה שאלת התייחסותו של העולם ההלכתי לנושא: סלידה, מתירנות או סובלנות? * במאמר בכתב העת "דעות", הרב רונן לוביץ מציע לנקוט בדרך של דה-לגיטימציה לַמעשה אך סובלנות והימנעות מדה-הומניזציה כלפי העושים