והידיעה הזו קורעת אותי מבפנים

לאחר שהתווכחו אם נכון או לא נכון, בעלה של שיראל יוצא לפגוש מישהו. היא יודעת ועדיין מסכימה. בעלה מחכה שהיא תתנגד, שתאמר "טוב, חשבתי על זה ונראה לי שלא", אבל היא רק שואלת מי הוא המישהו הזה. ולאחר שהוא מספר לה שגם השני נשוי, שיראל מזועזעת מהעניין

ולא ככה זה צריך להיות

לשיראל יש שאלות רבות. ביניהן היא מנסה להבין איך כל השפע והחום הזה שהיא רואה אצל בעלה ויחסו לילדים נגמר או אולי רק נתקע כשמדובר בה * החלק השני בבלוג המיוחד של שיראל – אישה, דתייה, נשואה, אימא, המגלה באמצע הדרך שבעלה נמשך לגברים

ואני רוצה להאמין

היה שם כל מה שאישה רוצה וצריכה: רגישות, אכפתיות והרבה יחד. ולאט-לאט ריחוק. קטן. לא מורגש. זה העומס והעבודה והילדים ותמיד יש משהו או מישהו שמפריע וכבר לא כ"כ ביחד ויש יותר עייפות וכבדות ויש אהבה. יש אהבה?! שיראל מאמינה שיש אבל אינה מרגישה * רשומת הבכורה של שיראל – אישה, דתייה, נשואה, אימא, המגלה באמצע הדרך שבעלה נמשך לגברים