סקירה על העונש בספרות ההלכה ובספרות האגדה, וכן טעמו של האיסור * פרק חמישי מעבודת התזה "הומוסקסואליות במקורות התלמודיים"

הגדרת המעשה האסור, בעיות מיוחדות הקשורות למעשה האסור, איסור חיתון, הגדרת עוברי העברה – השוכב והנשכב, וגם על מקרים מיוחדים הנדונים בתלמוד * פרק רביעי מעבודת התזה "הומוסקסואליות במקורות התלמודיים"

כיצד הנצרות הקדומה והתרבות ההלניסטית ראו את איסור ההומוסקאליות? סקירה של היחס להומוסקסואליות בספרות הנצרות הקדומה, בכתבי פילון ובכתבי יוסף בן מתתיהו * פרק שלישי מעבודת התזה "הומוסקסואליות במקורות התלמודיים"

סיפור פילגש בגבעה: מה היה חטאם, ועד כמה הנושא ההומוסקסואלי נמצא שם? * וגם על השווה והשונה בין סיפור זה ובין סיפור סדום

כמה עמדות בחז"ל לגבי חטא סדום: גאווה, משכב זכר, שנאת אדם. מפרק זה עולה כי במקורות היהודים חטא סדום קשור ברוע, ואילו משכב זכר אינו התפיסה המרכזית

אם אזכורים פנים מקראיים מראים שחטא סדום היה באלימות ובקלקול בין אדם לחברו, בספרים החיצוניים החטא מקושר ליחס רע לאורחים ולגרים; לגאווה ולמשכב זכר

סיפור סדום – נהוג לחשוב שחטאם היה משכב זכר. אבל עיון באזכורים פנים מקראיים מראה תמונה אחרת: סדום כסמל לאלימות, רוע ולקלול ביחסים שבין אדם לחברו * על יחס המקרא לסדום לחטאה

"כמעט כל המקורות העוסקים בהטפה נגד משכב זכר הם מהתקופה ההליניסטית", טוענת ענת שרבט בתזה שלה * על היחס של הספרים החיצוניים למשכב זכר* חלק ג מהפרק הראשון בתזה

"ולא יהיה קַדֵּש מבני ישראל" – מה פישור המילה, אם היא קשורה להומוסקסואליות, כיצד חז"ל פירשו אותה * חלק ב מהפרק הראשון בעבודת התזה המעניינת

"תועבה" – מה פירוש המילה, באילו עוד הקשרים היא מופיעה במקרא, כיצד חז"ל פירשו אותה * חלק א מהפרק הראשון בעבודת התזה המעניינת