לפני קריאת הספר נציין כמה דברים:
* אין אנו יודעים מי תרגם את הספר, ועד כמה התרגום נאמן למקור
* איננו מכירים אישית את המחבר. מידע עליו תמצאו כאן (באנגלית)
* הדעות חלוקות על נכונות ומהימנות שיטתו
המאבק לנורמליות | העולם האקדמי
לפניכם תרגום עברי לספר "המאבק לנורמליות – מדריך לטיפול (עצמי) בהומוסקסואליות" של ד"ר ג'רארד ג' מ' ואן דן ארדווג. לטענת המחבר, הספר מתבסס על יותר מ-30 שנה של ניסיון טיפולי עם מעל 300 מטופלים שלא רצו להימשך לבני מינם
נמאס לי מכל הספרים האלה
מתי יבינו שזה לא דבר הניתן לשינוי
זה כמו להחליט שהלב יעצור , אפשר להחליט כזה דבר ?
עד כמה שאני בעד דיון פתוח (ואני באמת בעד)
האם לזרוק רימון ולהתחבא מאחורי סלע היא הדרך הנכונה?
האם לשים על השולחן חבילה שאף אחד לא יודע מה היא מכילה, מי שלח אותה וכו' – ואף לציין זאת – היא מעשה נכון?
אם המקור לא מהימן בהכרח, והאמינות של הדבר ששמתם כאן על השולחן מפוקפקת, מדוע לשים זאת על השולחן ולהטעות את הציבור (לכאורה) מלכתחילה?
מתי יבינו שזה כבר לא ניתן לשינוי? מתי יבינו שהרגל נעשה טבע? מתי יבינו שהרגלים נרכשים ע"י התמדה? מתי יבינו שהילד מושפע ממה שהוא רואה וחוווה? מתי יבינו? מי שלא רוצה להבין לא יבין לעולם. מי שלא רוצה לקבל לא יקבל. פשוט מאוד חכו דור ושניים והדברים ישתנו בחזרה. אין מה לעשות כנגד המתנגדים. אם כל העולם נמצא בהכחשה שהאלימות נגרמת והיא נרכשת ע"י כל התרבות הסובבת אותנו, למה שיבינו שבעיות נפשיות גורמות להרגלים וטבעים משתנים? עד שזה לא קורה להם בבית הם לא מבינים מה לא בסדר בחינוך שהענקנו? נתנו הכל, לא חסכנו מהם כלום. רק שכחו שזאת בדיוק הבעייה. נתתם יותר מידיי. הזנחתם את החינוך. עזבתם אותם עם המפתח על הצוואר ודאגתם לקריירה ולכסף שיענה את הכל. אלא שזה לא חינוך זו הזנחה פושעת. ואל תתפלאו שיש להם בעיות נפשיות והוצאות כבדות עבור פסיכולוג וכ"ו.
מספיק לקרוא את דברי הרב אבינר כאן: https://www.kamoha.org.il/?p=14777#comment-2290
ותבינו שהכל עניין של עקשנות ומתירנות והפקרות. הרי כל אדון בעל הבית על גופו ועל נטיותיו ואם ירצו יוכלו לשנות. הכל נובע מחסך ילדות, בחינוך, ובהענקה לילדים. תוסיפו לזה את ההפקרות "כל אדם אדון לגופו ולתאוותיו" והנה לכם נטיות מנטיות שונות ומשונות. מי שכבר נשאב לתוך זה יתקשה לצאת מ"הארון" אך מי שמוכן לקבל יבין שזו נטייה שנרכשה ולא מולדת וניתן לטפל בה ולחיות חיים מאושרים.
קחו לדוגמא את נשותיו של גואל רצון שיכלו לחיות עמו יותר מעשור שנים והאמינו בכל ליבן שהוא התשובה לאהבה ולקשר הנכון בין איש לאשה. רק אחרי שגאלו אותן ממנו וקיבלו טיפולים פסיכולוגיים היום הן מודות שהן היו שבויות של החסך שהיה בהן מקודם אם זה מהבית ו/או מהחבר וכדומה. הן דמיינו שזהו האושר האמיתי והנכון עבורן עד כדי כך שאיימו להתאבד אלו יאונה לו רע.
דוק ותשכח.
האם יש בעיה של הפרת זכויות יוצרים בקריאת הספר/ התרגום? האם ידוע היכן אפשר לקנות את הספר?
הקישור לוקיפדיה הוא בגרמנית… אז כנראה שאף אחד לא ממש ניסה לברר על המחבר באמת…