בשיעור שמסר לפני כ-3 שנים והוקדש כולו ל"שו"ת – נטיות הפוכות" אמר הרב יוסף קלנר, ר"ם במכינת עלי, כי מדובר בתופעה לא נורמלית, במחלה ובסטייה. הרב ציין שאין מה להיפגע מההגדרות כי אלה הגדרות מקצועיות, וחידד את דבריו בכך ש"בוודאי לא כתוב שאדם בעל נטיות הפוכות הוא תועבה, מה פתאום. ואת זכר לא תשכב משכבי אישה תועבה – אתה מתפקד מינית על פי נטייתך הפרוורטית? זה תועבה. אבל אם הוא לא – זה צדיק עליון. הקב"ה מוריד עליו דמעות. זה אדם נפלא".
נציין כי השיעור הופיע באתר המכינה תחת מילות החיפוש "נטיות הפוכות", ואולם בעקבות הפרסומים הוסר לחלוטין מן האתר.
בשיעורו תקף הרב את הנתונים הנוראיים והמניפולציות שעושים כדי "להכניס אותנו לפרוורסיה הזו" להגדיל את מספר ההומואים באוכלוסייה, וציין כי מדובר בנתונים שקריים.
במענה לטענה שהומוסקסואל אינו יכול לעמוד במשיכה כלפי גברים אמר "זה כמו נואף שהוא לא יכול. לא יכול. אני פשוט לא יכול כי אתה יודע – יצר מין זה חזק. אל תספר לי על 'יצר מין זה חזק', אני יודע. ואתה יכול. אתה לא יכול? אתה רשע. 'אבל אתה אף פעם לא היית במצבי' – נכון, טועה אתה בה, והיה ואתה נכנעת לנטייה הזו שלך – אתה רשע. לא נענית – אתה צדיק עליון. אני לא יכול לשפוט אותו, הקב"ה ישפוט אותו, אבל כעיקרון זוהי עמדתנו".
במענה לטענה שהטיפולים אינם עוזרים אמר "אני לא יודע, אבל אני בטוח שיש אנשים שזה כן עוזר להם כי הם לא כ"כ פגועים […] אל תחליט שזה לא עוזר. זה לא בטוח. לך. יש מסגרות שמטפלים בזה […] תגיד – זה לא עזר. חפש מישהו שיעזור. ואם לא יעזור – מכל מקום אתה את שלך צריך לעשות – צריך להשתדל לטפל. בתקווה שיעזור. ויש מי שעוזר […] הפאנץ' ליין הוא שבכל מקרה – טיפלת בזה ויצאת מזה או לא, זה לא משנה בכלל. אתה לא נותן לזה ביטוי מעשי".
כשנשאל ע"י אחד מהתלמידים בשיעור אם הומו צריך להתחתן ענה "לא יודע. אם הוא אנוס אז הוא לא יכול להתחתן. אין שום טרוניה עליו". הרב הוסיף כי "הבת שלי – לא הייתי רוצה שתתחתן עם אחד כזה".
וכשנשאל אם על הומו לצאת מהארון או לא השיב כי "ציבורית אני נגד היוצאים מהארון. זו התנהגות לא מוסרית […] יש טיפוסים שהזהות המינית שלהם היא דו-מינית […] ובמקום שזה לגיטימי, אותו נער או נערה […] הם צריכים לקבל את הגיבוי החברתי שזה סטייה, לא טוב ושזה שביל אפל […] לכן אל תפתחו ארונות".
בעניין ייחוד של הומו עם גבר אחר אמר הרב כי "אסור לו להתייחד עם זכר כי זכר לגביו זה כמו נקבה לגבינו".
במענה לשאלה מה לומר בוויכוח עם אנשים שאינם דתיים בנושא ענה שצריך לדבר אותו הדבר. "אין מה להתקרנף פה או להסתתר. איך שאמרת 'אני לא מקבל את הנושא הזה – הנטיות ההפוכות' – סומנתי כ"באד גאיי", אני לא לגיטימי, אני אויב העם וכו'. קיצור, הם לא מעניינים אותי. כל אחד צריך להיות עם אומץ אישיותי, אני לא מרגיש את עצמי עם אומץ אישיותי אלא אני בז למי שלא מתנהג כמוני […] יעמוד פה החילוני ואגיד לו 'זו תופעה שמגעילה אותי, מה תעשה לי? אני כזה. אתה מוכן לקבל את האחר? אני אחר. קדימה'. רבותיי, תהיו בעמדה הנפשית שלי, ותאמינו לי שמי שיתקרנף זה החילוניים. בסך הכול זו חברה קורסת ואומללה. אנחנו צריכים להתיישר לפי הנורמות ההזויות שלהם? מה שהם מנסים להפיץ לנו בשטיפת מוח תקשורתית? כל החברות הפרוורסיות, השוקעות, הדקדנטיות – זו הייתה התופעה שלהם. רומא השוקעת הייתה כזו, יוון השוקעת הייתה ככזו, גרמניה השוקעת הייתה כזו. ועכשיו רוצים לארגן לנו את מדינת ישראל הפורחת שתהיה כזו. נו, בסדר. רבותיי, אתם מגעילים וזהו. זו דעתי. מה הנושא הזה? אתם מגעילים".
תגובת עמותת כמוך – הומואים דתיים אורתודוקסים לדברי הרב
אנו מבינים שאמירות כאלה נאמרות גם בתגובה למתקפה על מוסד המשפחה מצד ארגונים שונים, ואולם עמותת כמוך קוראת לשמור על שיח מכבד ובעיקר מצד תלמידי חכמים. כאשר תלמיד חכם מתבטא, הוא מתבטא בשם התורה, ולכן יש להשתמש במילים מדויקת ומכוונות. אנו קיבלנו מרבותינו שאין מקום שבו התורה מגדירה הומואים כסוטים או כחולים או כבעלי סטייה או דבר שאינו נורמלי. הסטייה היחידה במקרא היא בגידה של אישה בבעלה, ואין מקום לערבב בין הומופוביה פנימית ובין התורה הקדושה.
מעבר לדיון בהגדרה היבשה, יש ששכחו שגם הומואים הם בני אדם וגם להם יש רגשות, ונכון לברור היטב את המילים כדי שלא לעבור על איסור אונאה והלבנת פנים. ועל זה אמרו חז"ל: "חכמים היזהרו בדבריכם".
אני בטוח שהרב צודק בגישה שלו ובאמירות שלו! על פי הציטוט שכתבתם ראיתי שהרב דווקא התבטא בצורה מאוד חיובית לגבי אנשים כמונו-"והיה ואתה נכנעת לנטייה הזו שלך – אתה רשע. לא נענית – אתה צדיק עליון." אמירה כזו מבטאת שברגע שהצלחת לגבור על היצר שלך אתה צדיק עצום ואם לא- ברור שאדם כזה רשע.
כמו כן, אני חושב שעל כולנו להיות הומופובים, שבכך אנחנו מראים שהתורה שוהה בתוכנו בכל עצם מעצמותינו. וברגע שאנו שומעים על דבר שמתנגד לתורה, בצורה טיבעית אנו מרגישים דחייה.
כשהתורה מציינת שמשכב זכור זה מעשה תועבה היא אומרת במפורש שהרי זה סטייה ולא נורמאלי. איך אפשר לחשוב שזה לא מחלה אם דבר שמביא לדבר העצום של בריאת האדם ושאר היצורים על פי האדמה משמש לאקט חסר כל הגיון ומשמעות, וסלחו לי על הרמז והאסוציאציה, אבל זה מלוכלך ומטונף וזה שייך רק לשהייה וישיבה בשירותים. וזה מחלה בדיוק כמו שפדופיליה ושאר תשוקות חולניות מוגדרות כך. דבר כזה פשוט לא היה שורד בטבע ובכך מוכיח שזה לא טיבעי.
לגבי היחס בין משכב זכר לבגידת אישה: בדרגת חומרת המעשה מיד אחרי משכב בהמה (החמור מכולם) יבוא משכב זכר. ואילו בגידת אישה זה חמור אבל למטה ברשימה אחרי משכב גויה.(רס"ג) לכן עלינו לעשות קל וחומר דווקא מנקודת ההנחה של העמותה ולכן ברור שהנטייה והמשכב האסור הוא סטייה.
לסיכום, מובן למה כולנו מאוד רגישים לנושא הזה וכל התבטאות שלילית פוגעת מאוד אבל צריכה להיאמר כשהיא אמת! זה יהיה בריא לכולנו אם נהיה בוגרים, כנים עם עצמנו, וחזקים בעבודת ה' שלנו ונפסיק עם הרגשי נחיתות ורחמים עצמיים!